Page 4 - ETMOL_122
P. 4

‫‪im v‬‬                             ‫‪iw i‬‬                ‫״חורבן בית־המקדש ושיבת ציון״ אולם‬
                                                     ‫יוזמתם לא התממשה‪ .‬נסיון אחר נעשה‬
‫תהגחזהטשידיה פא־י‬                ‫עלילה ®זיי הנה!‬     ‫על־ידי עקיבא אריה וייס‪ ,‬ממייסדי תל־‬
                                 ‫בארץ־י שראל‬         ‫אביב‪ ,‬שהקים הברת סרטים בשם‬
‫ל‪6‬י»ודושל מד ליברמן‬                                  ‫״אורה חדשה״‪ ,‬בנה מעבדה ואף צילם‬
                                   ‫‪U |1‬‬
       ‫‪«M‬‬                                                                 ‫סרט‪ ,‬שגם הוא אבד‪.‬‬

‫‪T iijn‬‬                                               ‫בין מורי ״בצלאל״ שהתלהבו‬
    ‫בשמונה מעדכות‬                                    ‫מההמצאה החדשה היה יעקב בן־דוב‪,‬‬
    ‫בלדת מוסיקה מתאמה לסרט‬                           ‫מצלמיה הראשונים של ארץ־ישראל‪.‬‬
                                                     ‫במלחמת העולם הראשונה הצטרף‬
‫‪lu A sam s‬‬                                           ‫ליחידות הצבא האוסטרי שהשתתף‬
                                 ‫פמדם במודעות ‪•m ai‬‬
‫מדדהמוקדמתשלכרגדהים נדוס ד‪JH‘32‬‬                          ‫במלחמה לצד התורכים‪ ,‬וחנו בארץ‪.‬‬
                                                     ‫האוסטרים שראו את אחבתו לצילום‬
                           ‫כרזה ל״עודד הנודד״‬        ‫העניקו לו מתנה ‪ -‬מצלמת ראינוע‬                       ‫שחקנית צעירה ס׳פוזה״ של כוכבת‬
                                                     ‫מתוצרת ״פאטה״‪ .‬ביום ‪ 11‬בדצמבר‬
‫בשנות העשרים יש לציין איש מיוחד‬                      ‫‪ 1917‬נכנם גנרל אלנבי לירושלים‬              ‫שהתקבל בהתלהבות‪ .‬רוזנברג הציג‬
‫במינו ‪ -‬אהרון סוטקר‪ ,‬שנולד בפולין‪,‬‬                   ‫בטקס חגיגי‪ .‬בן־דוב צילם את המצביא‬          ‫את הסרט גם בהופעות ציוניות שונות‪.‬‬
‫אהב לצלם מילדותו‪ ,‬נסע לארצות־‬                        ‫האנגלי נכנס לעיר בראש צבאו‪ .‬כך‬             ‫בקונגרס זה השתתף ציר מרוסיה‬
‫הברית‪ ,‬ביקר בחוליבוד וחזר לפולין‪ .‬ב־‬                 ‫החל בעצם הראינוע הארצישראלי על־‬            ‫בשם נוח סוקולובסקי‪ ,‬שאולי בהשפעת‬
‫‪ ,1926‬כשהוא בן ‪ ,33‬עלה לארץ‪ .‬את‬                      ‫ידי בן־דוב‪ ,‬המכונה ״אבי הסרט‬               ‫הקרנת סרטו של רוזנברג‪ ,‬בא לארץ‬
‫פרנסתו מצא כצלם־רחוב בשדרות‬                                                                     ‫במאי ‪ 1913‬בלוויית צלם מקצועי והפיק‬
‫רוטשילד‪ ,‬קנה מצלמת סרטים והתרכז‬                                                 ‫הארצישראלי״‪.‬‬    ‫סרט בן שעתיים‪ ,‬בשם ״חיי היהודים‬
‫בשטח מיוחד ‪ -‬הוא צילם את אישורי‬                      ‫יעקב בן־דוב היה איש״סרטים‬                  ‫בארץ ישראל״‪ ,‬ובו מראות מנופי הארץ‬
‫הצנזורה וכתוביות שונות שליוו את‬                      ‫שהיטיב להבין את החשיבות‬                    ‫ומההתיישבות היהודית ההדשה‪ .‬הסרט‬
‫הסרט האילם וכן הודעות המקובלות‬                       ‫ההיסטורית של התיעוד בפילם‪,‬‬                 ‫נמבר לאגודות ציוניות שונות והוצג‬
‫עד היום‪ ,‬כמו ״בקרוב״‪ ,‬״לא לעשן ולא‬                   ‫השומר‪ ,‬כפי שהתבטא‪ ,‬״את כל מה‬               ‫לפני קחל בבתי חראינוע במזרח‬
‫לפצח גרעינים״‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ושילבם‬                        ‫שראוי וחשוב בשבילנו להשאיר‬                 ‫אירופה‪ .‬הצלחתו של הסרט עודדה‬
                                                     ‫בזכרון הדורות״‪ .‬על גישתו של בן־דוב‬         ‫חברה יהודית בוורשה בשם ״קוסמו‬
          ‫בסרטים העלילתיים שהוקרנו‪.‬‬                  ‫לתיעוד הפילמאי מעידה גם מודעה‬              ‫פילם״ להפיק גם היא סרט בשם ״ארץ‬
                                                     ‫שלו לסרט‪ :‬״לא פנטזיות ולא הזיות‬              ‫ישראל ומצרים״‪ .‬שני הסרטים נעלמו‪.‬‬
‫הוא גם צילם אירועים שונים כמו‬                        ‫ולא משחק ראינוע רגיל‪ ,‬כי אם עובדות‬
‫מסעות חעדלידע ואחרים‪ .‬סוטקר הוא‬                      ‫קיימות‪ ,‬יצירות חשובות ממשיות אשר‬                  ‫ה״יומן״ הראשון‬
‫היוצר הישראלי הראשון של סוג‬
‫״סרט״ שהיה נפוץ מאוד באותם ימים‬                                 ‫פעלנו ויצרנו בארץ ישראל״‪.‬‬       ‫הנושא העיקרי בשלושת הסרטים‬
‫‪ -‬״ספרי ראינוע נעים״‪ .‬בקפה ״נוגה״‪,‬‬                   ‫אחד מסרטיו חראשונים נעשח בשנת‬              ‫היה בית״הספר לאמנות שבירושלים‬
‫קפה האמנים של או‪,‬תם ימים‪ ,‬צילם‬                       ‫‪ ,1923‬היה זה אמנם אירוע פרטי‪ ,‬אולם‬         ‫״בצלאל״‪ ,‬מוריו ומנהלו בוריס שץ‪.‬‬
‫אירועים שונים ברצף תמונות‪ ,‬כרך‬                       ‫הוא היה קשור באישי ארץ־ישראל‬               ‫אפשר שעובדה זו היא שהמריצה כמה‬
‫אותן בכריכה ומכר אותן בשם ״פוטו‬                      ‫ההשובים‪ .‬ב־‪ 14‬באוקטובר של אותה‬             ‫ממוריו להקים חברת סרטים בשם‬
‫נס״‪ .‬דפדוף מהיר בתמונות יצר אשליה‬                    ‫שנה נערכה חתונה בירושלים שעוררה‬            ‫״מנורה״‪ .‬שץ עצמו שנלהב לתעשיה‬
‫של תנועה‪ .‬סוטקר המשיך במלאכת‬                         ‫הד רב‪ :‬מנחם אוסישקין‪ ,‬יושב־ראש‬             ‫החדשה‪ ,‬כתב תסריט דרמטי בשם‬
‫צילום ההודעות המשולבות בסרטים‬                        ‫ועד־הצירים‪ ,‬השיא את בתו רחל‬
‫עד מותו ב״‪ 1967‬ובנו שמעון ממשיך‬                      ‫לשמעון בודנהיימר‪ ,‬בנו של אחד‬
‫בכך עד היום‪ ,‬אמנם באמצעים‬                            ‫מראשוני התנועה הציונית וחברו של‬
                                                     ‫הרצל‪ ,‬מכס בודנהיימר‪ .‬היה זה אירוע‬
                         ‫משוכללים יותר‪.‬‬              ‫חשוב שנערך ברוב פאר והדר‬
                                                     ‫וחשתתפו בו הנציב־העליון הרברט‬
     ‫חברה לסרטי עלילה‬                                ‫סמואל והרב קוק‪ .‬בן־דוב צילם את‬
                                                     ‫המאורע כקטע ליומן ראינוע שהוצג‬
‫בשנת ‪ 1929‬יזם העתונאי והסופר‬                         ‫באולם ״ציון״‪ ,‬וגם כמתנח למשפחת‬
‫שלמה בן־ישראל‪ ,‬מי שהיה אחר־כך‬                        ‫הכלה שאביה היה זה שעזר לבן־דוב‬
‫מראשוני כותבי‪,.‬ה״בלשים״ בארץ‪,‬‬                        ‫לעלות לארץ בשנת ‪ 1906‬כדי לעבוד‬
‫חקמת חברה לייצור סרטי עלילה‪ .‬הוא‬
                                                                                      ‫בה כצלם‪.‬‬

                                                     ‫בן־דוב פעל בארץ כצלם תמונות‬
                                                     ‫ובצלם ראינוע עד שנת ‪ .1935‬הוא‬
                                                     ‫צילם סרטים רבים‪ ,‬החל בסרטי תעודה‬
                                                     ‫ותעמולה ציונית וכלה ביומנים וסרטי‬
                                                     ‫פרסומת‪ .‬קצת מסרטיו אבדו ומקצתם‬
                                                     ‫הועברו לארכיון ברוך אגדתי‪ ,‬יוצר‬
                                                     ‫קולנוע אף הוא‪ ,‬שרכש את סרטיו של‬
                                                     ‫בן־דוב בשנת ‪ 1934‬והשתמש בקטעים‬

                                                                          ‫מתוכם בסרטיו שלו‪.‬‬
                                                     ‫בין שאר יוצרי הסרטים שפעלו‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9