Page 5 - ETMOL_122
P. 5
פרופ׳ שץ נישא על כתפי תלמידיו בסרטו של רוזנברג צירף אליו את אהרון סוטקר שהיתה לו
כבר מצלמה ומעבדה שבנה במו ידיו.
הסרט נערכה ב* 27בספטמבר .1932 היו אלו פסוקי מגילת אסתר ״ויהי הברתם נקראה ״זהר פילם״ .את
הסרט התקבל בהתלהבות. בימי אחשוורוש ,הוא אחשוורוש התפקיד של במאי החברה הציע בן־
המולך מהודו ועד כוש״ ,שהוקלטו על ישראל לידידו חיים הלחמי שלמד
.א מנ ם קדם ל״עודד הנודד׳ סרט גבי תקליט .שאר הסרט היה אילם בגרמניה לפני עלותו לארץ ,תיאטרון
ארצישראלי שנעשה בתחילת אותה ולווה כרגיל על־ידי תזמורת קטנה. וסרטים ובארץ שיחק בתיאטרון.
שנה ,היה זה ״צבר׳ .אולם סרט זה מששמע ■קהל הבאים את המילים הלחמי צירף לחבורה מכר ,צייר בשם
ששחקניו היו ישראלים ונושאו צבי גולדין־גורן .חבורה זו ביקשה
ישראלי ,לא נוצר על־ידי המדוברות פרץ במחיאות כפים. לייצר סרטים לא כמו אלה שנוצרו עד
ארצישראלים ,אלא על־ידי חברת אז ,סרטי תעמולה ציוניים ,אלא סרטים
סרטים יהודית מפולין והבמאי שלו סרט באורך מלא כסרטים המיוצרים בעולם הגדול,
היה א .פורד ,במאי יהודי־פולני המדברים לכלל האנשים ,ולא רק לקהל
הסרט הבא שהופק על־ידי חברת היהודי והציוני .לתסריט הראשון נבחר
שהתפרסם בסרטים שיצר בפולין. פא״י היה באורך מלא ,סרט עלילתי סיפורו של אהרון ראובני ״על יד
״עודד הנודד״ פתח את השער ,אחריו ראשון שנוצר בארץ -״עודד הנודד״ הקיר״ ,חייו של שומר במושבה.
לא נוצרו סרטים נוספים על־ידי חברת לפי סיפור של צבי ליברמן־ליבנה. התוכנית לא יצאה אל הפועל ואז
פא״י ,אבל יוצרים אחרים המשיכו במאי הסרט היה חיים הלחמי ,התפאורן עיבדו היזמים סיפור של אביגדור
בתעשיית הקולנוע .ברוך אגדתי יצר -צבי גולדין והצלם -נתן אכסלרוד. המאירי בשם ״עץ השדה״ ,מעשה
את ״זאת היא הארץ״ ,סרט דוקומנטרי־ בסרט הופיעו שמעון פובזנר ,שמעון בבארון יהודי מבודפשט ,נער
פינקל ,משה הורגל ,מנחם גנסין ,שפרה שעשועים הולל ,המבזבז את בל כספו,
בדיוני בסגנון אקספרסיוניסטי. אשמן ,דבורה הלחמי ואחרים .הסרט מושלך לבית־סוהר וכשמשתחרר פוגש
נמשך 77דקות ובו סופר על כיתה חלוצה מרוסיה הנוסעת לארץ־ישראל,
צלמו של ״עודד הנודד״ נתן בכפר בעמק־יזרעאל ,היוצאת לטיול מתאהב בה ,עולה עמה לארץ ומצטרף
אכסלרוד הקים את חברת ״כרמל״ ולנה בין ההרים .בבוקר ממשיכים
ופירסם לעתים מזומנות יומנים הילדים בטיול ואילו אחד מהם ,עודד, לקיבוץ.
ממאורעות אותם ימים ,שהם אוצר נשאר מאחור .הכיתה מגלה את הדבר
בלום על תולדות הארץ .יוצרים אחרים באיחור .הודעה נמסרת לכפר וההורים הלחמי אף הקים בית־ספר ראשון
ותיקים וחדשים שזה עתה באו עם וחבריהם יוצאים לחפש אחרי עודד ללימוד משחק בסרטים בשם ״קינו
העליה הגרמנית ,יצרו אף הם סרטים התועה בין ההרים .ההורים ובני הכפר סטודיו״ והוצף בפניות של צעירים
דוקומנטריים ,הנודע ביניהם היה הצלם שאינם מוצאים אותו ,מבוהלים .לבסוף וצעירות שביקשו להיות שחקני
הלמר לרסקי ,שעלה לארץ ויצר כאן יוצאים שניים מחבריו ועמם עפיפון קולנוע .לסרט של אביגדור המאירי
סרטי תעודה ברמה בינלאומית .כל אלו שהם משלחים לשמים .עודד רואה את נבחרו שחקנים גם מבין תלמידי
היו פרק ראשון בתעשיה הקולנועית העפיפון וכך נפגש עם חבריו וחוזר הסטודיו ,ונערכו צילומי ניסיון
לכפרו .בינתיים נעלם גם תייר בראינוע ״גן רינה״ הפתוח ,אולם לא
בארץ ,המייצרת היום עשרות סרטים. אמריקאי רכוב על חמור שנלווה נמצאו משקיעים והסרט לא הופק.
לילדים ,נעצר על־ידי בדואים ונמלט השותפים העלו תוכניות רבות נוספות,
לעיון נוסף :״ויהי מה״ מאת י .הלחמי מהם ,וניצל אף הוא .הצגת הבכורה של אולם לא הצליחו לבצע אותן .עד
בהוצאת ארכיון הסרטים היהודיים ע״ש סטיבן שבשנת 1932יצרו את סרטם הראשון
שפילברג; ״הסרט העברי״ מאת נתן ויעקב גרוס. בשם ״ויהי בימי״ ,שאפשר לראות בו
את ראשון סרטי העלילה האמנותיים
העבריים הקצרים .הסרט ,מעין קומדיה
של טעויות וחילופים המתרחשים תוך
כדי חגיגות הפורים בתל־אביב ,בוים
על־ידי חיים הלחמי .התפאורן היה צבי
גולדין .את הרעיון לסרט העלה נתן
אקסלרוד ,צלם הסרט שעבד במעבדת
הסרטים ״מולדת״ ,בהנהלתו של
ירושלים סגל ,אף הוא מראשוני
תעשיית הסרטים הארצישראלית.
ה״כוכב״ היה שחקן ״המטאטא״ משה
הורגל.
היזמים הקימו חברה חדשה בשם
סטודיה פא״י )פילם ארצישראלי(
הלחמי ושות׳ .ב־ 4ביוני 1932
התקיימה הצגת הבכורה של הסרט
הקצר ,שהקדים סרט עלילה מחוץ־
לארץ ,בקולנוע ״אופרה מוגרבי״ ,וזכה
להצלחה בקהל וגם הביקורת התייחסה
אליו באהדה .ל״ויהי בימי״ היה ייחוד
בתולדות הקולנוע הישראלי :בפעם
הראשונה נפתח סרט במילים מדוברות,