Page 10 - ETMOL_122
P. 10
בחוג ״משכילי וילנה״ שאליו גלות הארץ החדסה על המעבר של גינצבורג לפעילות
השתייך מרדכי אהרן גינצבורג ,היו יל* משכילית גלויה אין אנו יודעים פרטים
סופרים עבריים ואנשי חינוך שפעלו רבים .האוטוביוגרפיה שלו מסתיימת
כקבוצה בבירת המחוז הליטאי בימי קדסטאף קאלומבום בסוף העשור השני של המאה ה־,19
שלטונו של הצאר ניקולאי הראשון. ומכאן ואילך ניתן לדלות ידיעות על
חברי החוג שיתפו פעולה עם השלטון חובר סאת חנם גדול מחכסי עם ^£זכנן תייו רק מתוך איגרותיו .ככל הידוע
הרוסי במגמה לשנות את אורח החיים האתןלןאספא עעתק ללעזוןה^דע! צח נאלץ לצאת בשנתו העשרים־ואחת
המסורתי של בני דתם ולתקן את ונקיובל׳שון קצרה לתועלת ילדי גגי ענדמ לערים אהרות כדי לפרנס את בני־
״פגמי״ החברה היהודית ,על פי אמות משפהתו .עם פטירת אביו כמה שנים
המידה של רעיונות ההשכלה ללמדס למהר.דגר צחות ; מאוהר יותר קיבל הלק מן הירושה ,אך
נותר בידו הון מועט ,שכלה תוך זמן
האירופית. מ<חימרדכי אודןבלא׳יאחויזאעזרמאגגוסגיצצסרג t קצר .גינצבורג נדד בין ערי ליטא
גינצבורג ,שמואל יוסף פין ,אייזיק וקורלאנד והחליף את מקצועו לעתים
מאיר דיק ושאר אנשי החבורה ווילנא מזומנות :היה מלמד ,תירגם תעודות
הווילנאית קיבלו בהתלהבות את מגרמנית בבתי־משפט ,היה אכסנאי
מדיניות השלטון הרוסי כלפי היהודים מנח דדתקפ״ג לנ״ע ומוזג ,ואף זכה בתמיכתם של פטרונים
וראו בניקולאי הראשון שליט נאור נדיבים ולהם הקדיש את ספריו .הוא
ההולך בדרכם של יוסף השני קיסר ספר על גילוי אמריקה שתורגם על־ידי התגורר בווילנה זמן מה ,אחר כך
אוסטריה ,פרידריך הגדול מפרוסיה גינצבורג 1־1823 בפאלאנגאן ובמיטאו ,ובשנת תקצ״ה
והצאר הרוסי אלכסנדר הראשון .הם ) (1835קבע את מושבו בווילנה ,וחי
הזדהו עם המדינה הרוסית וציפו היהודים הרוצים להתקרב אל שאר
שיהודי הממלכה יתאימו עצמם האזרחים ,כי הרבנים יתנקמו בנו על בה עד יום מותו.
לתביעות השלטון ,יוותרו על סימני בראשית תקופה זו בווילנה היה
הבידול של החברה היהודית וישתלבו מעשנו זה״. פקיד אצל הגביר ניסן רוזנטל ומלמד
בתקופה זו ,שבה נאלץ להסתיר את של בנו .בנסיעותיו הרבות בין ליטא
בחברה הכללית כנתינים נאמנים. ידיעתו בלשון הגרמנית מפני סביבתו לקורלאנד חצה גינצבורג גבול תרבותי
ב שנות הארבעים של המאה ה־19 הקרובה ,כבר עסק גינצבורג בתרגום מסוים שהבדיל בין יהודי מזרח אירופה
נקטה הממשלה הרוסית שורה של חיבורים שונים מגרמנית לעברית .הוא לבין אחיהם שקיבלו את השפעת
צעדים שנועדו לשנות את מעמדם של ראה בלשון הגרמנית דגם שיש לחקותו
היהודים בממלכה .המשכילים נטו בכתיבה בעברית .גינצבורג ראה התרבות הגרמנית.
לתמוך במדיניות השלטון ,אף שכמה בהשפעתה של השפה הגרמנית גורם באחד ממכתביו מספר גינצבורג,
מן הצעדים החדשים נראו גם להם עיקרי שיביא להרחבת הלשון העברית, שהיה נוהג להחליף את לבושו הגרמני
כמכוונים למטרות אחרות מאשר היינו לשימוש בה מעבר לתחום הדתי ללבוש יהודי פולני כל אימת שעבר
הגשמת החזון המשכילי .אך לצד -רעיון משכילי מובהק .הוא דיבר לליטא ,ולחזור וללבוש בגדים גרמניים
המתיחות המובנת מאליה בינם לבין במפורש על ניתוקה מכבלי הפסוק ביציאתו לקורלאנד .לפיכך החזיק
החוגים המסורתיים ,צצה ועלתה התנ״כי ,לכאורה לשם יצירת סגנון באמתחתו שתי מערכות בגדים :״למען
מחלוקת מהותית בין משכילי וילנה פשוט וברור ,אך בעצם גם כגילוי התקיים ולעמוד בין אנשי מפלגות
לבין מייצגי המודל הרדיקלי של מובהק של חילון השפה .לשון הקודש שונות״ .לסיפור זה יש משמעות רבה
״תיקון היהודים״ .גינצבורג היה אחד תיטהר מהשפה המקראית ושימושה להבנת אופיו של גינצבורג :בקורלאנד
המסתייגים הבולטים מדרכו של מקס יורחב למדעים ולספרות יפה ,ואילו היה מלמד ,יהודי ״פולני״ ,שחיפש את
ליליינטל ,האיש שהוזמן מריגה היידיש תוחלף בשפת המדינה פרנסתו כאלפי מלמדים אחרים
לפטרבורג כדי לבצע את התוכניות ובגרמנית .פעילותו של גינצבורג בסביבה יהודית גרמנית ,אך החליף את
לתיקון היהודים .בחיבור שראה אור כאיש תנועת ההשכלה נועדה בעיקרה בגדיו ובחר בלבוש גרמני .אבל בווילנה
כבר בימי הפולמוס עצמו :״קיקיון להרחיב את הדיבור בלשון הקודש תוך נחשב לבוש זה לסימן מזהה עיקרי למי
דיונה״ ) ,(1843יצא בחריפות נגד שימוש נרחב ביותר בטקסטים שקרא תיגר על הערכים המסורתיים
קבלת המודל הגרמני לשם ״תיקון״ גרמניים .אף שתרגם דווקא ליידיש את וקיצר במעילו .והנה ,לאחר שהחל
אחד מתרגומיו הראשונים מגרמנית, לפעול בעצה אחת עם חוג משכילי
יהודי מזרח אירופה. היה יחסו ליידיש שלילי ביותר :״שפת וילנה ולשתף עצמו בכוונות הרפורמה
ארמית מבולבלה ומוזרה גם למלאכי של שלטון ניקולאי ,היה גינצבורג אחד
ספרי היסטוריה מרום וביותר לבני האדמה״ .נראה מראשי המדברים בחוג זה שפנה
שגינצבורג היה אחד המשכילים לשלטון הרוסי בבקשה שיפעל להחלפת
יחד עם זאת לא חסך בביקורת על היהודים הראשונים במזרח אירופה
הרבנים הליטאים .הוא האשימם בכך שהפנים שפה אירופית על ספרותה, בגדי היהודים.
שאינם נוטלים חלק פעיל ביחסים שבין תוך שהמשיך להשתמש וליצור בלשון
היהודים לשלטון ,שאין להם כל יהודית .לפי עדות עצמו אהב יותר את הזדהות עם רוסיה
השכלה כללית ושאינם עושים דבר ״הכלב החי״ )גרמנית( מאשר את
למען שיפור החינוך וסדר עבודת ״האריה המת״)עברית( .בכל׳אופן הוא עם זאת ,גם עתה חששו המשכילים,
האלוהים בבתי התפילה .הוא לא הקים בית־ספר משכילי ,והורה בו את וגינצבורג בתוכם ,מפגיעתם הרעה של
התכוון להמירם ב״דוקטורים״ גרמניים, החרדים .כתב הבקשה שהגישו משכילי
אלא להעמיד דור חדש של רבנים ,בני הלשון העברית. וילנה לשר ההשכלה הרוסי אובארוב
מזרח אירופה ,שימזגו חינוך מסורתי בעניין הלבוש היהודי ,ב־ 23ביולי
והשכלה תורנית עם תרבות אירופה ,1843הסתיים במלים הבאות :״נסיך
נעלה! תקוותנו חזקה כי ברוחב לב הוד
ויעסקו בחינוך ובחיי הציבור. מעלתך לא תמסור לרבנים את ]שמות[
גינצבורג התמחה בסוג מסוים של
10