Page 10 - ETMOL_122
P. 10

‫בחוג ״משכילי וילנה״ שאליו‬                            ‫גלות הארץ החדסה‬                             ‫על המעבר של גינצבורג לפעילות‬
‫השתייך מרדכי אהרן גינצבורג‪ ,‬היו‬                                ‫יל*‬                               ‫משכילית גלויה אין אנו יודעים פרטים‬
‫סופרים עבריים ואנשי חינוך שפעלו‬                                                                  ‫רבים‪ .‬האוטוביוגרפיה שלו מסתיימת‬
‫כקבוצה בבירת המחוז הליטאי בימי‬                       ‫קדסטאף קאלומבום‬                             ‫בסוף העשור השני של המאה ה־‪,19‬‬
‫שלטונו של הצאר ניקולאי הראשון‪.‬‬                                                                   ‫ומכאן ואילך ניתן לדלות ידיעות על‬
‫חברי החוג שיתפו פעולה עם השלטון‬                         ‫חובר סאת חנם גדול מחכסי עם ^‪£‬זכנן‬        ‫תייו רק מתוך איגרותיו‪ .‬ככל הידוע‬
‫הרוסי במגמה לשנות את אורח החיים‬                         ‫האתןלןאספא עעתק ללעזוןה^דע! צח‬           ‫נאלץ לצאת בשנתו העשרים־ואחת‬
‫המסורתי של בני דתם ולתקן את‬                             ‫ונקיובל׳שון קצרה לתועלת ילדי גגי ענדמ‬    ‫לערים אהרות כדי לפרנס את בני־‬
‫״פגמי״ החברה היהודית‪ ,‬על פי אמות‬                                                                 ‫משפהתו‪ .‬עם פטירת אביו כמה שנים‬
‫המידה של רעיונות ההשכלה‬                                       ‫ללמדס למהר‪.‬דגר צחות ;‬              ‫מאוהר יותר קיבל הלק מן הירושה‪ ,‬אך‬
                                                                                                 ‫נותר בידו הון מועט‪ ,‬שכלה תוך זמן‬
                                ‫האירופית‪.‬‬           ‫מ<חימרדכי אודןבלא׳יאחויזאעזרמאגגוסגיצצסרג ‪t‬‬  ‫קצר‪ .‬גינצבורג נדד בין ערי ליטא‬
‫גינצבורג‪ ,‬שמואל יוסף פין‪ ,‬אייזיק‬                                                                 ‫וקורלאנד והחליף את מקצועו לעתים‬
‫מאיר דיק ושאר אנשי החבורה‬                                   ‫ווילנא‬                               ‫מזומנות‪ :‬היה מלמד‪ ,‬תירגם תעודות‬
‫הווילנאית קיבלו בהתלהבות את‬                                                                      ‫מגרמנית בבתי־משפט‪ ,‬היה אכסנאי‬
‫מדיניות השלטון הרוסי כלפי היהודים‬                            ‫מנח דדתקפ״ג לנ״ע‬                    ‫ומוזג‪ ,‬ואף זכה בתמיכתם של פטרונים‬
‫וראו בניקולאי הראשון שליט נאור‬                                                                   ‫נדיבים ולהם הקדיש את ספריו‪ .‬הוא‬
‫ההולך בדרכם של יוסף השני קיסר‬                    ‫ספר על גילוי אמריקה שתורגם על־ידי‬               ‫התגורר בווילנה זמן מה‪ ,‬אחר כך‬
‫אוסטריה‪ ,‬פרידריך הגדול מפרוסיה‬                                             ‫גינצבורג ‪ 1‬־‪1823‬‬      ‫בפאלאנגאן ובמיטאו‪ ,‬ובשנת תקצ״ה‬
‫והצאר הרוסי אלכסנדר הראשון‪ .‬הם‬                                                                   ‫)‪ (1835‬קבע את מושבו בווילנה‪ ,‬וחי‬
‫הזדהו עם המדינה הרוסית וציפו‬               ‫היהודים הרוצים להתקרב אל שאר‬
‫שיהודי הממלכה יתאימו עצמם‬                  ‫האזרחים‪ ,‬כי הרבנים יתנקמו בנו על‬                                               ‫בה עד יום מותו‪.‬‬
‫לתביעות השלטון‪ ,‬יוותרו על סימני‬                                                                  ‫בראשית תקופה זו בווילנה היה‬
‫הבידול של החברה היהודית וישתלבו‬                                           ‫מעשנו זה״‪.‬‬             ‫פקיד אצל הגביר ניסן רוזנטל ומלמד‬
                                           ‫בתקופה זו‪ ,‬שבה נאלץ להסתיר את‬                         ‫של בנו‪ .‬בנסיעותיו הרבות בין ליטא‬
       ‫בחברה הכללית כנתינים נאמנים‪.‬‬        ‫ידיעתו בלשון הגרמנית מפני סביבתו‬                      ‫לקורלאנד חצה גינצבורג גבול תרבותי‬
‫ב שנות הארבעים של המאה ה־‪19‬‬                ‫הקרובה‪ ,‬כבר עסק גינצבורג בתרגום‬                       ‫מסוים שהבדיל בין יהודי מזרח אירופה‬
‫נקטה הממשלה הרוסית שורה של‬                 ‫חיבורים שונים מגרמנית לעברית‪ .‬הוא‬                     ‫לבין אחיהם שקיבלו את השפעת‬
‫צעדים שנועדו לשנות את מעמדם של‬             ‫ראה בלשון הגרמנית דגם שיש לחקותו‬
‫היהודים בממלכה‪ .‬המשכילים נטו‬               ‫בכתיבה בעברית‪ .‬גינצבורג ראה‬                                                  ‫התרבות הגרמנית‪.‬‬
‫לתמוך במדיניות השלטון‪ ,‬אף שכמה‬             ‫בהשפעתה של השפה הגרמנית גורם‬                          ‫באחד ממכתביו מספר גינצבורג‪,‬‬
‫מן הצעדים החדשים נראו גם להם‬               ‫עיקרי שיביא להרחבת הלשון העברית‪,‬‬                      ‫שהיה נוהג להחליף את לבושו הגרמני‬
‫כמכוונים למטרות אחרות מאשר‬                 ‫היינו לשימוש בה מעבר לתחום הדתי‬                       ‫ללבוש יהודי פולני כל אימת שעבר‬
‫הגשמת החזון המשכילי‪ .‬אך לצד‬                ‫‪ -‬רעיון משכילי מובהק‪ .‬הוא דיבר‬                        ‫לליטא‪ ,‬ולחזור וללבוש בגדים גרמניים‬
‫המתיחות המובנת מאליה בינם לבין‬             ‫במפורש על ניתוקה מכבלי הפסוק‬                          ‫ביציאתו לקורלאנד‪ .‬לפיכך החזיק‬
‫החוגים המסורתיים‪ ,‬צצה ועלתה‬                ‫התנ״כי‪ ,‬לכאורה לשם יצירת סגנון‬                        ‫באמתחתו שתי מערכות בגדים‪ :‬״למען‬
‫מחלוקת מהותית בין משכילי וילנה‬             ‫פשוט וברור‪ ,‬אך בעצם גם כגילוי‬                         ‫התקיים ולעמוד בין אנשי מפלגות‬
‫לבין מייצגי המודל הרדיקלי של‬               ‫מובהק של חילון השפה‪ .‬לשון הקודש‬                       ‫שונות״‪ .‬לסיפור זה יש משמעות רבה‬
‫״תיקון היהודים״‪ .‬גינצבורג היה אחד‬          ‫תיטהר מהשפה המקראית ושימושה‬                           ‫להבנת אופיו של גינצבורג‪ :‬בקורלאנד‬
‫המסתייגים הבולטים מדרכו של מקס‬             ‫יורחב למדעים ולספרות יפה‪ ,‬ואילו‬                       ‫היה מלמד‪ ,‬יהודי ״פולני״‪ ,‬שחיפש את‬
‫ליליינטל‪ ,‬האיש שהוזמן מריגה‬                ‫היידיש תוחלף בשפת המדינה‬                              ‫פרנסתו כאלפי מלמדים אחרים‬
‫לפטרבורג כדי לבצע את התוכניות‬              ‫ובגרמנית‪ .‬פעילותו של גינצבורג‬                         ‫בסביבה יהודית גרמנית‪ ,‬אך החליף את‬
‫לתיקון היהודים‪ .‬בחיבור שראה אור‬            ‫כאיש תנועת ההשכלה נועדה בעיקרה‬                        ‫בגדיו ובחר בלבוש גרמני‪ .‬אבל בווילנה‬
‫כבר בימי הפולמוס עצמו‪ :‬״קיקיון‬             ‫להרחיב את הדיבור בלשון הקודש תוך‬                      ‫נחשב לבוש זה לסימן מזהה עיקרי למי‬
‫דיונה״ )‪ ,(1843‬יצא בחריפות נגד‬             ‫שימוש נרחב ביותר בטקסטים‬                              ‫שקרא תיגר על הערכים המסורתיים‬
‫קבלת המודל הגרמני לשם ״תיקון״‬              ‫גרמניים‪ .‬אף שתרגם דווקא ליידיש את‬                     ‫וקיצר במעילו‪ .‬והנה‪ ,‬לאחר שהחל‬
                                           ‫אחד מתרגומיו הראשונים מגרמנית‪,‬‬                        ‫לפעול בעצה אחת עם חוג משכילי‬
                     ‫יהודי מזרח אירופה‪.‬‬    ‫היה יחסו ליידיש שלילי ביותר‪ :‬״שפת‬                     ‫וילנה ולשתף עצמו בכוונות הרפורמה‬
                                           ‫ארמית מבולבלה ומוזרה גם למלאכי‬                        ‫של שלטון ניקולאי‪ ,‬היה גינצבורג אחד‬
        ‫ספרי היסטוריה‬                      ‫מרום וביותר לבני האדמה״‪ .‬נראה‬                         ‫מראשי המדברים בחוג זה שפנה‬
                                           ‫שגינצבורג היה אחד המשכילים‬                            ‫לשלטון הרוסי בבקשה שיפעל להחלפת‬
‫יחד עם זאת לא חסך בביקורת על‬               ‫היהודים הראשונים במזרח אירופה‬
‫הרבנים הליטאים‪ .‬הוא האשימם בכך‬             ‫שהפנים שפה אירופית על ספרותה‪,‬‬                                                     ‫בגדי היהודים‪.‬‬
‫שאינם נוטלים חלק פעיל ביחסים שבין‬          ‫תוך שהמשיך להשתמש וליצור בלשון‬
‫היהודים לשלטון‪ ,‬שאין להם כל‬                ‫יהודית‪ .‬לפי עדות עצמו אהב יותר את‬                            ‫הזדהות עם רוסיה‬
‫השכלה כללית ושאינם עושים דבר‬               ‫״הכלב החי״ )גרמנית( מאשר את‬
‫למען שיפור החינוך וסדר עבודת‬               ‫״האריה המת״)עברית(‪ .‬בכל׳אופן הוא‬                      ‫עם זאת‪ ,‬גם עתה חששו המשכילים‪,‬‬
‫האלוהים בבתי התפילה‪ .‬הוא לא‬                ‫הקים בית־ספר משכילי‪ ,‬והורה בו את‬                      ‫וגינצבורג בתוכם‪ ,‬מפגיעתם הרעה של‬
‫התכוון להמירם ב״דוקטורים״ גרמניים‪,‬‬                                                               ‫החרדים‪ .‬כתב הבקשה שהגישו משכילי‬
‫אלא להעמיד דור חדש של רבנים‪ ,‬בני‬                                     ‫הלשון העברית‪.‬‬               ‫וילנה לשר ההשכלה הרוסי אובארוב‬
‫מזרח אירופה‪ ,‬שימזגו חינוך מסורתי‬                                                                 ‫בעניין הלבוש היהודי‪ ,‬ב־‪ 23‬ביולי‬
‫והשכלה תורנית עם תרבות אירופה‬                                                                    ‫‪ ,1843‬הסתיים במלים הבאות‪ :‬״נסיך‬
                                                                                                 ‫נעלה! תקוותנו חזקה כי ברוחב לב הוד‬
           ‫ויעסקו בחינוך ובחיי הציבור‪.‬‬                                                           ‫מעלתך לא תמסור לרבנים את ]שמות[‬
‫גינצבורג התמחה בסוג מסוים של‬
                                                                                                                                                   ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15