Page 11 - ETMOL_122
P. 11

‫ניתן למצוא תרגומים ועיבודים‬                                ‫ח ו‪,‬ל ר ו ת‬                          ‫חיבורים ששירתו נאמנה את מטרותיו‪:‬‬
   ‫מסוגים שונים‪ ,‬נראה שז׳אנר זה היה‬                                                                ‫תרגומים־עיבודים לעברית מן הלשון‬
   ‫כעצם המקורי כיותר כמכלול כתיבתו‪.‬‬              ‫בני ה א ד ם‬                                       ‫הגרמנית‪ .‬רוב החיבורים שראו אור‬
   ‫מכתבים לדוגמה נדפסו בקבצים‬                                                                      ‫בימי חייו‪ ,‬וכל אלה שנתפרסמו לאחר‬
   ‫)״אגרונים״( ונועדו לשימוש‪ ,‬ומכאן‬         ‫רברי הימים סלל קורות כל בני תבל ‪ 0VD‬בואם לכלל‬          ‫מותו‪ ,‬היו עיבודים של חיבורים‬
   ‫גדלה תפוצתם והיכולת לנצלם‬                               ‫‪ s te .‬ער יסי ר‪%‬ור הזה‬                  ‫גרמניים‪ .‬אפילו יצירתו המקורית‬
                                                                                                   ‫ביותר‪ ,‬״אביעזד׳‪ ,‬בוללת קטעים רבים‬
                  ‫כמכשיר להפצת רעיונות‪.‬‬              ‫וז ל ק ר א ש ו ן‬                              ‫המבוססים על ספרות מוסר גרמנית‪.‬‬
   ‫מכלל המכתבים של גינצבורג ראוי‬                                                                   ‫אין בל ספק שתרגומיו־עיבודיו של‬
   ‫לתת את חדעת על קכוצח אחת‪,‬‬                ‫מקיף לליות כל ימי הקדם מראשית ימי התולדה ער תרבי רוסה‬  ‫הסופר הליטאי נועדו למלא יעד מרכזי‬
   ‫הנוגעת לענייני כלכלה‪ .‬עמדותיו של‬                                                                ‫בפרוגרמה של תנועת ההשכלה‪:‬‬
   ‫המחבר בשאלות חברה וכלכלה לא היו‬                       ‫ווילנא‬  ‫בדפוס‬                             ‫העברת ידע ודרכי מחשבה אירופיים‬
   ‫שונות מאלו של משכילים אחרים בני‬          ‫דוד ארי ס‪-‬גל‬
   ‫דורו‪ :‬הם הכירו במצב ה״בלתי נורמלי״‬                                                                                         ‫לקורא היהודי‪.‬‬
   ‫של המבנה החברתי־הכלכלי של יהודי‬          ‫‪c^ BeHei'i FaoASMi, m.‬׳^‪b T0Jl,0‬־‪Ce{i>cp‬‬               ‫סקירה של רשימת החיבורים‬
   ‫מזרח אירופה והציעו לתקנו ברוח‬                       ‫‪Ilcmopifi poAa 'JCJioijt'iecttaro‬‬           ‫שחוציא מתחת ידו מלמדת‪ ,‬שלמגמה‬
   ‫התורות הבלכליות שרווחו באירופח‬                                                                  ‫הכללית לאירופאיזציח נוסף כיוון‬
                                                  ‫‪>T1cnorj>a(|)i11 BcninM iiua Pamcnoepra‬־‪B1‬‬       ‫אקטואלי‪ ,‬שהיה אופייני לביקורת‬
          ‫במחצית השנייה של המאה ה־‪.18‬‬                                                              ‫שמתחו המשכילים על החברה‬
   ‫כך‪ ,‬דרך משל‪ ,‬עשה גינצבורג‬                                       ‫‪183 5‬‬                           ‫היהודית‪ :‬הכרת ההווה‪ ,‬הכרת העם‬
   ‫כקבוצת האיגרות ״כ״ה מכתבי סוחרי‬                                                                 ‫שבקרבו חיים היהודים‪ ,‬הכרת‬
   ‫פולין‪ ,‬איגרות אשר אחד‬                    ‫הספר ״תולדות בני האדם׳ שתורגם על־ידי‬                   ‫האנושות שהיהודים הם חלק ממנה‪.‬‬
   ‫הפאכריקאנטן ואחד הסוחרים מריצים‬                                          ‫גינצבורג ב־‪1835‬‬        ‫חדור במגמות אלה תרגם גינצבורג‬
   ‫איש לאחיו על דבר סחורת צמר כבשים‬                                                                ‫מהספר של ההיסטוריון הגרמני קרל‬
   ‫וצמר גפן״‪ .‬איגרות אלה מתייחסות‬           ‫הרבה יותר מאשר היהודים שנחשפו‬                          ‫פליץ )‪ ,(1838-1772‬את הפרקים על‬
   ‫למציאות הריאלית בליטא בסוף‬               ‫להשפעה אירופית מערבית‪ ,‬וממילא‬                          ‫המהפיכה הצרפתית ותקופת נפוליון‪,‬‬
   ‫העשור השני למאה ה־‪ :19‬פריחתה של‬          ‫נחשדו המשכילים הללו בעיני השלטון‬                       ‫והם הופיעו בספרו ״ימות הדור׳‪.‬‬
   ‫תעשיית הטקסטיל ומקומם הנבבד של‬                                                                  ‫להכרת העם )או ליתר דיוק המדינה(‬
   ‫היהודים בה‪ .‬גינצבורג הציג בפני‬                                          ‫כמהפכנות‪.‬‬               ‫שבקרבו חיים היהודים עיבד גינצבורג‪,‬‬
   ‫קוראיו את חידושי המהפיכה‬                 ‫כגלל הרגישות הפוליטית שעוררו‬                           ‫על פי ספרי לימוד שהיו נהוגים בבתי‬
   ‫התעשייתית כאנגליה כמופת לתיקון‬           ‫ספרים על נושאים היסטוריים‬                              ‫הספר התיכוניים ברוסיה‪ ,‬חיבור בשם‪:‬‬
   ‫הפעילות הכלכלית של היהודים‪ .‬תיקון‬        ‫אקטואליים‪ ,‬לא תמיד התירו‬                               ‫״עיתותי רוסיא״‪ ,‬שעל פי כותרתו‬
   ‫המידות של היהודי קשור באימוץ‬             ‫השלטונות לפרסמם‪ .‬שפר יותר חלקם‬                         ‫עוסק בתקופה‪ :‬״מעת היות העם הזה‬
   ‫החידושים הכלכליים הבאים מן‬               ‫של החיבורים בנושאים אחרים‪ .‬גילוי‬                       ‫לגוי עד ימי הדור הזה‪ ,‬קורות מלכיו‬
   ‫המערב‪ ,‬והמוסר של הסוחרים במערב‬           ‫אמריקה ומלחמות הספרדים ביבשת‬                           ‫ושריו מלחמותיו ועלילותיו עם כל‬
   ‫פירושו גם איכות טובה שאין בה‬             ‫החדשה היח תחום שהרחיב את דעתם‬                          ‫מעשי תקפו וגבורתו״ )וילנה‪.(1839 ,‬‬
   ‫רמייה ו״המסחר הנכון״ שרבים מן‬            ‫של הקוראים היהודים וגילה להם את‬                        ‫להברת האנו שות בבללה טרח לתרגם‬
                                            ‫יסודות הגיאוגרפיה בלא שעורר בעיות‬                      ‫את כל ספרו של פליץ‪ ,‬אך הוציא לאור‬
                   ‫היהודים אינם נוהגים בו‪.‬‬  ‫פוליטיות‪ .‬הספר הראשון שתרגם‬                            ‫רק חלק אחד‪ ,‬״תולדות בני האדם״‬
   ‫מרדכי אהרן גינצבורג עמל לתקן את‬          ‫גינצבורג מגרמנית לעברית היה‬                            ‫)וילנה‪ .(1835 ,‬הוא רצה בין השאר‬
   ‫אחיו יהודי רוסיה ולהכינם לרוח העת‬        ‫בתחום זה‪ :‬״גלות ארץ החדשה״‪ ,‬מאת‬                        ‫להציג את האפשרויות הגלומות בלשון‬
   ‫החדשה‪ ,‬אותה רוח שכה השפיעה עליו‪,‬‬         ‫היינריך קמפה‪ ,‬שראה אור בווילנה‬                         ‫העברית‪ ,‬שהשימוש בה הורחב מלשון‬
   ‫אך גם הפחידה אותו כעוצמת החידוש‬          ‫בשנת ‪ ,1823‬בדפוס של המיסיון‪,‬‬
   ‫שבה‪ .‬דרכי פעילותו הפכוהו למעצב‬           ‫ללמדך על קשיים אפשריים שהערימה‬                                   ‫הקודש לשפת המדע המודרני‪.‬‬
   ‫הכיוון המרכזי של תנועת ההשבלה‬            ‫החברה היהודית על הדפסתו )אף‬                            ‫תוך עיסוקו בחיבורים ההיסטוריים‬
   ‫היהודית במזרח אירופה‪ :‬ביקורת על‬          ‫שלספר היתה הסבמה של הרב אבלי‪,‬‬                          ‫הללו נתקל גינצבורג בבעיה שהיתה‬
   ‫הרבנים; ייסודם של מוסדות חינוך‬           ‫רבה של וילנה(‪ .‬זמן מועט לאחר מכן‬                       ‫לחם חוקם של המשכילים במזרח‬
   ‫חדשים; חיבור תזכירים לשלטונות על‬         ‫הופיע תרגום ליידיש של הספר‪ .‬נראה‬                       ‫אירופה‪ :‬המסר שהעביר בספריו לא‬
   ‫דרכי הרפורמה של החברה היהודית‪.‬‬           ‫כי היה זה החיכור הראשון של משכיל‬                       ‫תאם את עמדותיו הפוליטיות של‬
   ‫אך תרומתו החשובה כיותר‬                                                                          ‫השלטון‪ ,‬ולא כל שכן את חששנותם‬
   ‫להתפשטותה של תנועת ההשכלה‬                               ‫ליטאי שראה אור ביידיש‪.‬‬                  ‫המופלגת של הצנזורים שהופקדו על‬
   ‫היתה כתיבתו בענייני השעה‪ ,‬ויותר‬                                                                 ‫אישור הפרסום‪ .‬אף שהיה נאמן‬
   ‫מכך‪ ,‬תרגומיו־עיבודיו מן הגרמנית‪.‬‬                ‫מכתבים מחנכים‬                                   ‫למלכות בכל מאודו‪ ,‬וזיהה את טובת‬
   ‫חיבורים מעובדים אלה השפיעו על‬                                                                   ‫עמו עם טובת המדינה‪ ,‬נאלץ גינצבורג‬
   ‫קוראים במזרח אירופה עשרות שנים‬           ‫אחד האמצעים הספרותיים שהיו‬                             ‫לתמרן ולוותר על מנת שספריו יזבו‬
   ‫אחרי פטירתו ללא־עת בשנת ‪,1846‬‬            ‫נפוצים בתנועת החשבלח ואומצו גם‬                         ‫לראות אור‪ .‬גינצבורג חווה על בשרו‬
                                            ‫בהשכלה היהודית היה השימוש‬                              ‫עובדה פוליטית בסיסית שטושטשח לא‬
                        ‫בגיל חמישים ואחת‪.‬‬   ‫במכתבים‪ .‬גינצבורג השתמש הרבה‬                           ‫מעט בהיסטוריוגרפיה‪ .‬אף שהשלטון‬
   ‫חוגי האורתודוקסים בווילנה שמחו‬           ‫בדרך הכתיבה הזאת‪ ,‬הדפיס מכתבים‬                         ‫הרוסי נעזר במשבילים למטרותיו‪ ,‬הוא‬
   ‫על מותו של מי שנחשב בעיניהם‬              ‫פרטיים שלו ושנשלחו אליו; ״אימץ״‬                        ‫ראה בהם אלמנט פוליטי מסוכן שיש‬
   ‫למחדש מסוכן ולמשתף פעולה עם‬              ‫מכתבים מופתיים של אחרים‪ ,‬ויצר‬                          ‫לפקח עליו בקפדנות‪ .‬לאמיתו של דבר‬
   ‫השלטון‪ ,‬ונקמו בו את נקמתם‪ :‬הם לא‬         ‫מבתבים בדיוניים בין דמויות שלא חיו‬                     ‫נראתה החברה היהודית המסורתית‪,‬‬
                                            ‫ולא נבראו‪ .‬אף שגם במכתבים שפרסם‬                        ‫אפילו בשיא ימי הרפורמות של‬
             ‫ספדו לו כראוי בשעת לווייתו‪.‬‬                                                           ‫ניקולאי הראשון‪ ,‬לויאלית לשלטון‬

    ‫לעיון נוסף‪ :‬הדת והחיים ‪ -‬ב ע רי כ ת‬
    ‫עמנואל אטקס‪ ,‬הוצאת מרכז שזר‪.‬‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16