Page 17 - ETMOL_122

‫בית־חולים ״שערי צדק״‪ ,‬על‪-‬יד השער שבחומה נרצח דה‪-‬האן‬

‫זוננפלד‪ .‬הוא המשיך כנראה ביחסים‬ ‫בפלשתינה״ של העתון האמסטרדמי‬ ‫עצמו‪ ,‬שאותו סיים בדברי הוקרה‬
‫עם גברים‪ ,‬רובם נערים ערביים‪ .‬נפשו‬ ‫הנפוץ ה״אלחמיין הנדלסבלט״‪ ,‬תפקיד‬ ‫להולנד ״שבה ליהודים היה תמיד טוב״‪.‬‬
‫היתה קרועה בין שני עולמות ‪ -‬״עולם‬ ‫אותו מילא בהצלחה רבה‪ .‬כתבותיו‬ ‫לתהנת הרבבת באמסטרדם באו לפי‬
‫טומאה״ ר׳עולם קדושה״ ואלו מצאו‬ ‫תיארו בדקדקנות את המציאות‬ ‫המסופר אלפי יהודים כדי לברך את‬
‫את ביטויים ב״מרובעים״‪ ,‬שירים בני‬ ‫המורכבת והמיוחדת של ארץ־ישראל‪,‬‬ ‫הסופר והעתונאי הנודע עם עלייתו‬
‫ארבע שורות‪ ,‬בהם מתגלים תאוותיו‬ ‫שעברה זה עתה מן הממשל התורכי‬ ‫לארץ וכשעלה לרכבת ההלו בשירת‬
‫וחרטותיו וחייו בתוך שני עולמות כה‬ ‫למנדט בריטי‪ .‬ניכרה בכתבותיו נימה‬
‫מנוגדים זה לזה‪ .‬ספר ה״מרובעים״ יצא‬ ‫של הומור לגלגני ומריר‪ ,‬אבל הן‬ ‫״התקוה״‪.‬‬
‫לאור בהולנד כמה חודשים לפני מותו‪.‬‬ ‫הצטיינו בסגנון בהיר ובתיאורים‬ ‫יעקב דה־האן קיווה כי ביציאתו‬
‫דה״האן שלח עותק ממנו לספריה‬ ‫צבעוניים‪ ,‬שהיו פופולריים מאוד בין‬ ‫מאמסטרדם כן תהיה כניסתו‬
‫הלאומית בירושלים ולביאליק‪ ,‬שהחזיר‬ ‫הקוראים ההולנדים עד שהעתון החליט‬ ‫לירושלים‪ ,‬אולם נכונה לו אכזבה‬
‫לו את הספר‪ ,‬נוכח השמועות על‬ ‫להעלות את שכרו כבר חצי שנה אחרי‬ ‫גדולה ‪ -‬איש לא בא להקביל את פניו‬
‫פעילותו‪ .‬חלק גדול מהשירים עוסקים‬ ‫בתהנת־הרכבת של ירושלים‪ ,‬כאשר‬
‫ביחסים הומוסקסואלים‪ .‬על חערצתו‬ ‫תחילת עבודתו‪.‬‬ ‫הגיע אליה ביום חורף ירושלמי קר‬
‫לרב זוננפלד ומשיבתו אל הנער הערבי‬ ‫וגשום‪ ,‬ביום הראשון לחודש מרס ‪1919‬‬
‫היפה הוא כותב בשיר ששמו של הרב‬ ‫‪ 393‬מכתבי מסע‬ ‫‪ -‬עייף‪ ,‬יגע ותשוש לאחר שעשה כמה‬
‫נקרא עליו‪ :‬״הוא היה נער‪ ,‬האם לא‬ ‫שבועות ביבשה ובים‪ .‬איש גם לא היה‬
‫נפל אף פעם בפני הפשע?‪ /‬הוא היה‬ ‫דה־האן פירסם בחמש השנים שחי‬ ‫מעוניין בשירותיו‪ ,‬לא במוסדות‬
‫לאיש‪ ,‬האם קם תמיד בפני החטא?‪ /‬עוד‬ ‫בירושלים ‪ 393‬״מכתבי מסע״ ובהם‬ ‫הציוניים של היישוב‪ ,‬בהם התייצב‬
‫מעט ושוב אתעה עם אדיל במקומות‪/‬‬ ‫העלה את העתונות ״לדרגת אמנות‬ ‫למחרת בואו‪ ,‬ואף לא באוניברסיטה‬
‫מלאי אור וצל בירח מלא״‪ .‬ובשיר אחר‪:‬‬ ‫ספרותית״‪ ,‬כפי שנאמר בהקדמה לספר‬ ‫העברית שנוסדה באותה תקופה‪ .‬לפני‬
‫״האם אלך לכותל המערבי לבעבור‬ ‫של מבחר מאמריו שיצא לאור אחרי‬ ‫כן אף ביקש ממשרד החוץ ההולנדי‬
‫התפלל‪ /‬או בשביל אותו מרוקני‪ /‬אמיץ‬ ‫מותו‪ .‬בתיאוריו הקיף את כל תחומי‬ ‫לשמש כקונסול הולנד בירושלים‬
‫הצחוק ויפה האברים‪ /‬הקורא אותי‬ ‫ההיים בארץ‪ ,‬על אוכלוסיותיה‬ ‫ונדחה‪ .‬דה־האן עבר מהפך קיצוני נוסף‬
‫ועדותיה השונות ועל היחסים ביניהן‪.‬‬ ‫‪ -‬מציוני ודתי מתון נהיה חבר ב״עדה‬
‫בשנתי הבלתי שקטה?״‬ ‫הוא תיאר בהרחבה את הבעיה הערבית‬ ‫החרדית״ בירושלים והצטרף לקנאי‬
‫דה־האן נפגש עם פקידים אנגלים‬ ‫ואת הקונפליקט הקשה בין העדה‬ ‫העיר הדתיים קיצוניים‪ ,‬שלחמו אז‬
‫בכירים ועם נציגים ערביים‪ ,‬יחד עם‬ ‫החרדית של ״הישוב הישן״ ובין‬ ‫בחריפות בציונים ״החדשים״ שלדעתם‬
‫שליחי ״העדה החרדית״ ולבדו‪ ,‬וחיפש‬ ‫ההנהגה הציונית‪ ,‬ומתח ביקורת חריפה‬ ‫באו לקחת מהם את הבכורה ורוצים הם‬
‫דרכים לסכל את ההתפתחות הציונית‬ ‫על מנהיגי התנועה הציונית ואורחות‬ ‫להפוך את ארץ הקודש למדינה‬
‫בארץ‪ .‬בין השאר יצא לעמאן‪ ,‬מקום‬ ‫חייהם‪ .‬דבריו התפרסמו גם בעתונות‬ ‫חילונית ככל המדינות‪ .‬הוא נעשה‬
‫מושבו של עבדאללה‪ ,‬אמיר עבר הירדן‪,‬‬ ‫האנגלית והיה להם הד רב‪ .‬חיש־מהר‬ ‫לדובר ראשי שלהם כלפי העולם‬
‫וב״‪ 23‬ביוני ‪ 1923‬התקבל בכבוד רב‬ ‫החיצוני‪ ,‬יעץ למנהיגיהם ולחם‬
‫על־ידי עבדאללה בארמונו המפואר‬ ‫קנה לו שונאים רבים בין יהודי הארץ‪.‬‬ ‫בקנאות קיצונית בציונים ובמנהיגיהם‪.‬‬
‫ושמע מפי האמיר כי ״ברגע שאנגליה‬ ‫דה־האן התקרב יותר ויותר לקנאים־‬ ‫חמש שנים חי יעקב דה״האן‬
‫תעזוב את הארץ היא תהיה ערבית‪.‬‬ ‫הדתיים והעריץ את ראשם רבי חיים‬ ‫בירושלים והתפרנס ממשרת ״כתב‬

‫‪17‬‬