Page 22 - ETMOL_122

‫)דברים ו׳‪ ,‬ד(‪ ,‬ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר‬
‫׳ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ׳) שמואל ב ז׳‪ ,‬כג(״‪.‬‬

‫ר׳ אלעזר ‪ -‬כפי שמספרים התלמידים לרכי יהושע ‪ -‬דרש‬
‫את תיבת ״האמיר׳ שבספר דברים במשמעות מיוחדת של‬
‫אמירת דברי שבח והלל‪ .‬לדעתו משבח העם את אלהיו על־‬
‫ידי־כך שהוא מכריז ברבים על יחידותו‪ ,‬ואילו האל מצידו‬

‫שלו משבה את העם בהכריזו על היותו עם יחיד ומיוחד‪.‬‬

‫אחדות ואחידות‬

‫קטע זה של דרשה ‪ -‬שהתלמידים מספרים אותו לרבי‬ ‫יב(‪ :‬״‪...‬במועד שנת השמיטה בחג הסוכות‪ ...‬תקרא את‬
‫יהושע רק לאחר שעודד אותם לעשות כן ‪ -‬מדגיש מוטיב‬ ‫התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם‪ .‬הקהל את העם‬
‫ברור אחד‪ ,‬הביטוי ״חטיבה אהת״ חוזר בקטע ארבע פעמים‪,‬‬ ‫האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו‬
‫וגם בפסוקים המצוטטים חוזרת תיבת ״אחד׳‪ .‬לשון אחרת‪:‬‬ ‫ולמען ילמדו‪ ...‬את כל דברי התורה הזאת״‪ .‬ועל כך שואל רבי‬

‫הקטע מדגיש את מוטיב האחדות והאחידות‪.‬‬ ‫יהושע‪:‬‬
‫אם אמנם כך הדבר‪ ,‬נבין אולי מדוע היססו תחילה‬ ‫״ ‪ -‬ומה דרש בה?‬
‫התלמידים לספר לרבי יהושע את הדברים‪ .‬דרשה זו על‬ ‫‪ -‬׳הקהל את העם האנשים והנשים והטף׳‪ .‬אם אנשים‬
‫״אחד׳ מניחה את הצורך בזהות של דעות‪ ,‬בתפיסות‬ ‫באים ללמוד‪ ,‬נשים באות לשמוע‪ ,‬טף למה באין? כדי ליתן‬
‫משותפות‪ ,‬בהסכמה כללית‪ .‬למען האמת‪ ,‬זהו מוטיב העולה‬
‫גם מן הדרשה על ״הקהל את העם״ שהוזכרה לעיל‪ .‬גם בה‬ ‫שכר למביאיהן״‪.‬‬
‫מדוכר על עם שלם‪ ,‬על כל מרכיכיו)כולל הילדים(‪ ,‬העולה‬ ‫הגברים‪ ,‬החייבים בכל מצוות התורה‪ ,‬באים ‪ -‬לפי דרשת‬
‫בבת אחת למקום אחד‪ ,‬בזמן אחד ולשם מטרה אחת‪ .‬דרשתו‬ ‫רבי אלעזר בן עזריה ‪ -‬ללמוד מה שמוטל עליהם; הנשים‪,‬‬
‫השלמה של רבי אלעזר ‪ -‬ששני קטעים בלבד ממנה הגיעו‬ ‫שאינן חייבות בכל המצוות‪ ,‬באות לפחות לשמוע ולדעת‪,‬‬
‫אלינו ‪ -‬עסקה אולי בצורך לבטל את הרבגוניות‪ ,‬בהכרח‬ ‫אבל מה הצורך לגרור את הילדים הרכים לירושלים? והרי‬
‫לגבש תפיסה אחידה וזהה‪ ,‬ואפשר שהתלמידים חשכו כי‬ ‫טף בני שנתיים ושלוש אינם חייבים עדיין במצוות ואף אינם‬
‫יהיה כדכרים כדי לקנטר את רבי יהושע‪ ,‬שלא קיבל עליו את‬ ‫עדיין בגיל שאפשר להתחיל לחנכם לכך! תשובתו של רבי‬
‫דעתו של רבן גמליאל‪ ,‬חלק עליו ועמד כנגדו‪ .‬מתברר כי רבי‬ ‫אלעזר מצביעה על השכר הנוסף הניתן למי שטורח בהבאת‬
‫אלעזר בן עזריה ‪ -‬בין אם מתוך רמז לאירוע שבשלו עזב רבי‬ ‫הילדים לעיר הקודש‪ .‬ההפסד והטורח הכרוכים בהבאת‬
‫יהושע את יבנה בין אם לאו ‪ -‬הדגיש את הצורך בביטול‬ ‫ילדים יוצאים בשכר ההידבקות שנדבקים הילדים מאווירת‬
‫מחלוקות ובהזדהות כל פרט ופרט עם הדעה המוסכמת על‬ ‫המעמד ‪ -‬עניין העשוי להשפיע על אורח חייהם בעתיד ‪-‬‬
‫הכלל‪ .‬מי שיושב מחוץ ליבנה‪ ,‬במעין פרישות ובדידות‪ ,‬עשוי‬
‫להיפגע מקריאה מעין זו‪ .‬מתברר כי רבי יהושע מבטא‬ ‫ודבר זה הוא בחינת זכות למביאיהם‪.‬‬
‫בהתנהגותו ‪ -‬במחלוקתו עם רבן גמליאל‪ ,‬בפרישתו מיבנה‬ ‫״אמר להם‪ :‬מרגלית טובה היתה בידכם וביקשתם לאבדה‬

‫‪ -‬רעיון מנוגד‪ :‬את רעיון הגיוון והפלורליזם‪.‬‬ ‫ממני?!״‬
‫להמשך הסיפור בתלמוד הבבלי אפשריים שני פירושים‪,‬‬ ‫תגובתו של רבי יהושע מחמיאה מאוד לדברי רבי אלעזר‪.‬‬
‫הוא מגדיר אותם כאבן יקרת ערך וגוער באופן עדין‬
‫של רש״י או של המהרש״א‪ .‬אנו נפרש כמהרש״א‪.‬‬ ‫בתלמידים על שכיקשו כתואנה ״תלמידיך אנו״ להעלים‬
‫רבי יהושע פותח ונו שא בפני תלמידיו דרשה שלמה שיש‬ ‫ממנו מאמר אגדי יפה זה‪ .‬משרואים התלמידים כי רוחו של‬
‫בה משום תגובה למה שהבין מדבריהם שלהם‪ .‬את דרשתו‬ ‫רבי יהושע טובה עליו וכי הוא מגיב יפה על דברי רבי אלעזר‬
‫הוא מבסס על פסוק מקהלת‪ :‬״דכרי חכמים כדרבונות‬
‫וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד׳)י״ב‪,‬‬ ‫שבפיהם‪ ,‬הריהם מרהיבים עוז בנפשם וממשיכים לספר‪:‬‬
‫״ועוד דרש‪ :‬׳את ה׳ האמרת היום להיות לך לאלהים‪ ...‬וה׳‬
‫יא(‪ ,‬וסביב פסוק זה הוא רוקם דברים אלו‪:‬‬ ‫האמירך היום להיות לו לעם סגולה׳)דברים כ״ו יז‪-‬יח(‪ .‬אמר‬
‫״למה נמשלו דברי תורה לדרבון ]מלמד הבקר[? לומר לך‬ ‫להם הקדוש־ברוך־הוא לישראל‪ :‬אתם עשיתוני חטיבה אחת‬
‫מה דרבון זה מכווין את הפרה לתלמיה‪ ,‬להוציא חיים לעולם‪,‬‬ ‫בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם‪ .‬אתם עשיתוני‬
‫אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי‬ ‫חטיבה אחת בעולם דכתיב ׳שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד׳‬
‫חיים״‪ .‬קהלת קבע כי דברי חכמים משולים לדרבון‪ ,‬ורבי‬
‫יהושע מסביר את טעם ההשוואה‪ :‬כשם שהדרבון מסייע‬ ‫‪22‬‬
‫לחורש לכוון את הפרה ללכת בתלם‪ ,‬וכך לסייע בחרישה‬
‫ובזריעה ולהביא מזון וחיים לעולם כולו‪ ,‬כך הם דברי התורה‬
‫שמטרתם להוביל את האדם בדרך שתבטיח לו חיים ארוכים‬
‫וטובים‪ .‬וממשיך רכי יהושע ומקשה לכאורה על השוואה זו‪:‬‬
‫״אי מה דרבון זה מיטלטל‪ ,‬אף דברי תורה מיטלטלין?‬

‫תלמוד לומר‪ :‬׳משמרות״׳‪.‬‬
‫אם נקבל כפשוטה את השוואת דברי התורה ודברי חכמים‬
‫לדרבון‪ ,‬יתברר כי היא מציירת לפנינו דבר בלתי קבוע‪,‬‬
‫מיטלטל‪ ,‬שהיום הוא כאן ומחר הריהו שם‪ ,‬ואמירה כזו על‬
‫דברי תורה מעמידה אותם במין רפיון וחוסר קבע‪ .‬לכן אמר‬
‫קהלת ‪ -‬אליבא דברי יהושע ‪ -‬כי דברי חכמים הם גם‬
‫כ״משמרות״‪ ,‬היינו כמסמר התקוע במקומו ואינו מש ממנו‬

‫כלל‪.‬‬

‫הציורים‪ :‬נפתלי בזם‬