Page 10 - etmol_141
P. 10
היה מקום עליה לדגל לדבים ובין אלכסנדר זייד ומעודדם לעלות לארץ ישראל .בין
האורחים היו גם אמנים ,אחד הק העולים היה גם זייד.
בועים שבהם היה גם המשורר ,1917בשלהי מלחמת העולם הרא
אלכסנדר פן ,שכתב על שייך אבריק שונה ,התיישבה קבוצת שומרים קטנה שוחד -שעון כסף
פזמונים המושדים עד היום .אליעזר בקצה הארץ ,ליד מטולה — לימים
שמאלי אף כתב ספד על משפחת משנהרג ישדאל גלעדי נקרא המקום ברדתו מן האוניה ביפו נאסר על־
על שמו ,כפר-גלעדי .לאחר מאורעות ידי השוטרים מאחר שלא היתה בידיו
זייד — ״אנשי בראשית״. י״א באדר , 1920כשנהרגו טרומפלדור תעודת־מסע .תמורת שעון כסף,
זייד לחץ על המוסדות הישוביים וחבדיו בתל-חי הסמוכה ,נעזבו תל-חי ירושת האב ,וסכום פעוט ,שוחרר.
להקים ישובים נוספים באיזור ,התח- וכפר גלעדי לעשרה חודשים .זייד היה הוא יצא לראשון־לציון ועבד ביקב.
בד אל בני הנועד העובד ,הופיע משם עבר לזכרון־יעקב ועסק בשמי
לפניהם בכינוס גדול והלהיב אותם בין הראשונים לחזור לכפר. רה יחד עם יחזקאל חנקין ,שלעתיד
להקים ״קיבוץ של רועים״ והם באמצע שנות העשרים פרצו ויכו יעסוק גם במקצוע מיוחד במינו —
נשמעו לו והקימו את קיבוץ אלונים חים רעיוניים בין חברי כפר-גלעדי, ציד .כמנהג הפועלים של העליה־
סמוך לו .זייד נשם לרווחה — זייד ומשפחתו עזבו את המקום וזייד השניה הרבה זייד לנדוד .עבר לבן־
קיבל את השמירה על אדמות שייך שמן ועבד בבניין בית־חרושת לסבון
האיזור מתיישב. אבריק ,בגליל התחתון המערבי ,שנ ״עתיד״ .חלה בקדחת ועבר לירוש
רכשו אז על-ידי הקרן-הקיימת .זייד לים ,שם הכיר את פרופסור בוריס
ביום א׳ בשבוע ,י״א בתמוז וציפורה אשתו ,יחד עם ארבעת שץ ,שיסד את בית-הספר לאמנות
תרצ״ח ,עשרה ביולי ,1938השכים ילדיהם — גיורא ,כוכבת ,יפתח ״בצלאל״ והציע לו ולחנקין שאף
זייד קום כמנהגו והאכיל את בעלי- ויוחנן — התיישבו במקום לבדם. הוא בא לירושלים ,ללמוד סתתות
החיים במשקו .לאחר שאכל יצא במאודעות 1929צבאו על ביתם ובינתיים לשמש כדוגמנים ,פועלים
לטחנה בנהלל כדי לנפות את הש מתפדעים דבים והם ניצלו בסיוע של בעלי שרירים ,לתלמידי ״בצלאל״
עורה לזריעה ולגריסה .לאחר שחזד בני כפד-יהושע שהגיעו לבית המבו לציור .בירושלים פגש את יצחק
בערב ,ישב ליד החלון הנשקף אל בן-צבי ,ואחרים ,שחיו בקומונה
גבעת קרית-עמל וסיפר כי בשובו דד. והצטרף אליהם .שם פגש גם את
מנהלל פגש ברועים ערבים מידידיו מפעם לפעם נכרתו ונשרפו עצים,
ובפועלים ערבים מבני הסביבה לא אחת הותקפו אלכסנדר וגיורא ציפורה שאותה נשא לאישה.
שעבדו בכביש ,וניהל איתם שיחות בנו הבכור שהצטרף אליו בשמירה,
רעים .אחר-כך קרא בעתון שכדגיל אבל זייד וציפורה ,עוזרת נאמנה, יחד עם שותפיו לחבורה העלה
באותם ימי מאורעות הודיע על החליטו להישאר במקום מוקף היע הצעה להקים אירגון שיעסוק בהגנה
קורבנות רבים .תוך כדי הקריאה רות שלידו נתגלה בית-הקברות הע ובטחון ויהיה מעין יסוד לכוח צבאי
נשמע קול הפעמון של קבוצת תיק של בית-שעדים .ביתו של זייד עברי .הם הציעו לישראל שוחט
אלונים הסמוכה המזעיק בשעת שנמצא אז בשפיה לעמוד בראש
סכנה או קורא לאסיפה .זייד היה כוח זה .כתוצאה מיוזמתם התכנסה
עייף מעבודת היום ,אבל אמר ״צריך בשמחת-תורה בשנת ,1907בחדרו
לעודד את הצעירים״ ויצא ברגל של יצחק בן־צבי ביפו ,חבורת צעירים
— ישראל שוחט ,יצחק בן־צבי,
לאלונים. ישראל גלעדי ,יחזקאל ניסנוב ,יחזקאל
חנקין ,צבי בקר ואלכסנדר זייד והח
לקיבוץ לא הגיע .בדדך השיגו כדור ליטו להקים אירגון חשאי בשם ״בר-
מוות מידי שכנים .צעדים אחדים גיורא״ ,כוח מגן המיועד דק לתפקיד
מהמקום שבו נרצח ,נכרה קבדו. זה .בפסח תרס״ט ,1909 ,התכנסו
לווייתו היתה לכנס המונים .מנהיגי חברי ״בר-גיורא״ במסחה ,היא כפר-
הארץ הספידוהו ,דוד בן-גוריון אמר: תבור ,והחליטו להקים את ״השומר״
״הוא לא ידע כי ממנו שופעת גבורה שביקש לקבל על עצמו את השמירה
לכולנו״ .יצחק בן־צבי ,חברו ל״השו- בכל המושבות היהודיות ,שעד אז
מר״ ,אמר :״אחינו זייד ,לא באתי העסיקו ערבים בתפקיד זה .במסגרת
להספיד אותך ,כי אין מספידים חייל האידגון החדש יצא זייד לשמור
הנופל בחזית .באתי להיפרד ממך, בכרכוד ואחר-כך בסג׳רה .מסג׳רה
אחי זייד .קבעת את עצמך כאבן יסוד עבד לשמוד במלחמיה ,היא מנחמיה
של היום ,ומשם — יבנאל ,חדרה,
לחיינו בעתיד״. רחובות וראשון-לציון .ב־ 1913עבר
וברל כצנלסון :״יותר משידעת
למות ,ידעת לחיות ,היית בחייך לא לתל-עדס ,היא תל-עדשים.
רק סמל של גבודה ,כי-אם גם סמל
כפר של שומרים
של צדק ,של מצפון ,של אחריות״.
חלומם של השומרים היה להקים
משפחתו של זייד נשארה במקום עד כפר משלהם ,מרכז לפעילותם ובשנת
היום .על ראש גבעה הוצב פסל שיצר
דוד פולוס ,ומשקיף עד היום על כל 10
סביבתו — שומר הצופה למרחקים.
בשנות הארבעים כך נמסר ,נקמו חברי
פלמ״ח את מותו של זייד והרגו את
רוצחיו.