Page 7 - etmol_141

‫סמטאות העיר‬ ‫יהודים באכסניה ביפו ועם יהודים‬ ‫וריארד מספר אף הוא על צרותיהם‬
‫אחרים שאינם יושבי האכסניה‪ .‬אלה‬ ‫של העולים היהודים שפגש בנמל יפו‬
‫הגרמני קרסטן ניבור מאשר ב‪1766-‬‬ ‫האחרונים היו אולי תושבי קבע של‬
‫כי יהודים גרים ביפו‪ .‬לעומתו מוסר‬ ‫ב־‪: 1686‬‬
‫משה ירושלמי ב‪ 1769-‬כי לא נותרו‬ ‫יפו‪.‬‬ ‫״במעגן שלפני יפו‪ ,‬פגשנו באניה‬
‫בה יהודים‪ .‬עולי‪-‬הרגל היהודים המ­‬ ‫אנגלית שהגיעה מטריפולי שבאפרי­‬
‫שיכו לעבור ביפו‪ ,‬כפי שמעיד‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫החאן של זונאנה‬ ‫קה‪ ,‬ועליה חבורת יהודים זקנים שבאו‬
‫רותיה הבלגי ב‪ . 1776-‬בשנת ‪1785‬‬ ‫לבלות את שארית ימיהם בירושלים‪.‬‬
‫נמסר על מינויו של הסוכן הקונסולרי‬ ‫בשל ריבוי עולי הרגל היהודים‬ ‫היתה זו אך יד הגורל שהאניה הגיעה‬
‫הבריטי ביפו‪ ,‬הנוצרי דמןאני‪ ,‬לטפל‬ ‫הוקם חאן לשימושם הבלעדי‪ .‬מוסרים‬ ‫לנמל ביום השבת‪ ,‬ועל־כן לא עלה‬
‫ביהודי העיר‪ ,‬לדאוג לתשלומי הכופר‬ ‫על כך הן החיד״א )הרב חיים יוסף‬ ‫בידי הקברניט לשדלם לרדת לחוף‬
‫דוד אזולאי( בסביבות שנת ‪ ,1750‬וכן‬ ‫באותו יום‪ ...‬הם ראו בירידה לחוף‬
‫שלהם ולנהל את אכסניתם‪.‬‬ ‫יהושע מזלאזיץ שמצא בה יהודים ב‪-‬‬ ‫ביום זה חילול השבת שלהם‪ .‬הם‬
‫ביפו ישבו גם שומרונים בודדים‪,‬‬ ‫‪ .1764-5‬לדבריו ״הערבים היושבים‬ ‫הסכימו לרדת רק בערבו של אותו יום‪,‬‬
‫כפי שמעידים ב‪ 1766-‬ניבור וב‪1806-‬‬ ‫שמה )ביפו( הם רשעים‪ ,‬ומקודם היו‬ ‫או למחרת בבוקר‪ .‬הקברניט ירד אז‬
‫לוחצים את היהודים העולים לירוש­‬ ‫בעצמו אל החוף ושכר שם שמונה או‬
‫א‪.‬י‪ .‬זאצן‪.‬‬ ‫לים באכזריות ודחקום באכסניות‪ ,‬עד‬ ‫עשרה ערבים‪ .‬הם באו אתו מזויינים‬
‫ג׳ברתי המצרי מוסר בשנת ‪ 1775‬כי‬ ‫שנדב לבו של ר׳ יעקב בן‪-‬דוד זאנט‬ ‫היטב‪ ,‬ואילצו את היהודים לרדת‬
‫רבים מתושבי העיר נטבחו בגמר מצור‬ ‫)זונאנה( מקושטא ובנה חומה בית‬ ‫מסיפון האניה‪ ,‬אלה שגילו התנגדות‬
‫שהטיל אבו רהב המצרי ״והרגום עד‬ ‫אכסניא‪ ,‬להוציא עליו כמה אלפים‪,‬‬ ‫נזרקו אל הסירות בכוח‪ .‬כך פינו‬
‫אחרון‪ ,‬ולא הבדיל בין נוצרי ליהודי״‪.‬‬ ‫ואז היתה ליהודים אורה ומנוחה‬
‫ב‪ 1797-‬מזכיר הנוסע האנגלי בדאון‬ ‫ומקום ללון‪ .‬וכל שנה דרים שמה‬ ‫במהירות את האניה״‪.‬‬
‫ערבים ובכל‪-‬זאת אין מניחים עתה את‬
‫״יהודים מעטים״ בין תושבי יפו‪.‬‬ ‫היהודים העולים מן הים ליפו‪ ,‬רק ג׳‬ ‫לדברי וריארד רוב הנוסעים האלה‬
‫ימים לנוח באכסניא זו״‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי‬ ‫באו מאסיה ומאפריקה‪ .‬אך תאורו של‬
‫בין שנת ‪ 1771‬לשנת ‪ 1805‬עברו על‬ ‫לא היה באפשרותם של יהודי יפו‬ ‫משה פוריית מפראג ב־‪ , 1650‬הדן‬
‫העיר חמש תקופות מצור‪ ,‬ובהן נעלם‬ ‫שהיו מעטים מדי וחלשים מדי לנהל‬ ‫בדרך ההפלגה ליפו וסידורי קבלת‬
‫כנראה היישוב היהודי לגמרי‪ .‬נמסר‬ ‫מוסד כזה‪ ,‬והאכסניה נמסרה לחזקתם‬ ‫הקהל בנמלה‪ ,‬מראה שהיו גם יהודים‬
‫אמנם שיהודי חי ביפו בעת הכיבוש‬ ‫של ערבים‪ .‬כעבור זמן לא‪-‬רב הם‬
‫הצרפתי )‪ (1799‬וב‪ 1806-‬מוסר‬ ‫הגבילו את זכות ישיבתם של היהודים‬ ‫מאירופה שבאו ליפו‪.‬‬
‫שטובריאן הצרפתי שביפו ישנו יהודי‬ ‫בה לשלושה ימים בלבד‪ .‬ומאוחר‪-‬‬ ‫במאה ה־‪ 18‬מסופר רק על יהודים‬
‫אחד‪ .‬אך בשנותיה הראשונות של‬ ‫יותר אף הצליחו לדחוק ממנה כליל‬ ‫מעטים שישבו בעיר‪ .‬ונראה שברא­‬
‫המאה ה‪ 19-‬לא היו כלל ביפו יהודים‬ ‫את רגליהם של העולים היהודים‪,‬‬ ‫שית אותה מאה לא היו יהודים שישבו‬
‫תושבי קבע‪ .‬עוד ב‪ 1824-‬טוען הנוסע‬ ‫בה ישיבת קבע‪ .‬אך ב‪ 1726-‬מזכיר‬
‫היהודי דוד דבית הלל כי ״אין יהודים‬ ‫שלמענם הוקמה‪.‬‬ ‫הנזיר הספרדי חואן דל סנטיסימו‬
‫יושבים ביפו״‪ .‬אך עולי רגל יהודים‬ ‫סקרמנטו ״נוצרים‪ ,‬יוונים‪ ,‬כושים או‬
‫רבים המשיכו לעבור בה‪ ,‬והשתכנו‬ ‫לדברי יהושע מזלאזיץ חכר יהודי‬ ‫יהודים״ כתושבי יפו‪ .‬ב‪ 1726-‬מדבר‬
‫בדרך כלל בביתו של הסוכן הקונ­‬ ‫מצרי את המכס ביפו‪ .‬אך הוא עצמו‬ ‫איש‪-‬הכנסיה אנגליקוס מ‪ .‬מילר על‬
‫לא גר בעיר וביקר בה רק כדי לקבל‬ ‫״תורכים‪ ,‬יוונים‪ ,‬יהודים וקתולים‬
‫סולרי הבריטי‪ ,‬דמיאני‪.‬‬ ‫את הכספים שנגבו למענו‪ .‬החוקר‬ ‫אחדים״ בעיר‪ .‬גם ממקור יהודי‬
‫מתאשרות ידיעות אלה‪ .‬שאול יום‪-‬‬
‫מספרם ‪ W‬היהודים הלך ורב‬ ‫טוב אלגאזי )‪1680‬־‪ (1765‬מספר‪:‬‬
‫ובשנת ‪ 1820‬קנה ישעיהו אג׳ימאן‪,‬‬ ‫״העיד לי זקן אחד כי היה הוא ואחר‬
‫אחד מעשירי קושטא‪ ,‬מבנה בן שלוש‬ ‫דרים ביפו‪ ,‬הם לבדם‪.‬״ כלומר מדובר‬
‫קומות סמוך לנמל והפכו לאכסניה‬ ‫כאן בשני ראשי משפחה יהודים שגרו‬
‫לעולי‪-‬רגל יהודים בדרכם לירושלים‪.‬‬ ‫ביפו בשנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪. 18-‬‬
‫ברבע השני של המאה ה‪ 18-‬חל‬
‫שינוי נוסף‪ .‬בשנת ‪ 1741‬מוסר ישמע­‬
‫אל סנגוניטי כי ״ביפו אין יהודים‬
‫כלל״ — מבלי שביקר כלל בעיר‪.‬‬
‫לעומתו מוסר אברהם בן שמואל‬
‫מיוחס ב‪ 1743-‬״בשנת התק״ג‪ ,‬בא‬
‫יהודי‪ ...‬מקושטא וקבע דירתו בחוף‬
‫הים היא יפו‪ ...‬דכיון יפו לא היה בה‬
‫ישוב לעשרה מישראל״‪ .‬מכאן שהיו‬

‫בה יהודים אך לא מספיק למנין‪.‬‬

‫כן מסופר על עולי־רגל יהודים‬
‫באותו זמן‪ .‬חוקר הטבע השוודי פ‪.‬‬
‫הסלקוויסט נוקב ב‪ 1751-‬במספר‬
‫מוגזם ביותר של ‪ 4000‬עולי רגל‬
‫יהודים לשנה‪ .‬המיסיונר הגרמני סט‪.‬‬
‫שולץ ניהל ב‪ 1754-‬ויכוחים עם‬