Page 11 - etmol_141

‫ההילה של‬
‫המש‪1‬ורת‬

‫״הבית הוורוד״ בראש גבעות החול‪ ,‬רחוב רופין של היום‬ ‫חיי ה׳בוהמה׳ בתל״אביב‬
‫בשנות העשרים והשלושים‬

‫מאת אהוד בן־עזר‬

‫מעין מובלעת בתוך העיר‪ ,‬של פקידי בנק אפ״ק‪ ,‬לא הרחק‬ ‫״הבית הוורוד״ בתל־אביב‪ ,‬ביתה של המשוררת אסתר‬
‫מביתו של אשר ברש‪ ,‬אתו ועם שותפו לעריכת ״הדים״‬ ‫ראב‪ ,‬ששימש בסוף שנות העשרים ובשנות השלושים מרכז‬
‫לסופרים‪ ,‬משוררים ואמנים‪ ,‬איננו ידוע ומפורסם כמו‬
‫יעקב רבינוביץ‪ ,‬היא קשרה קשרי ידידות‪.‬‬ ‫מרכזים ״בוהמים״ אחרים‪ ,‬כמו זה של המשוררים‬
‫הוותיקים בראשותו של ביאליק‪ ,‬או זה של ״הדור‬
‫בלי רכב‪ ,‬בלי שאון‬ ‫הצעיר״ שבראשו עמדו שלונסקי ושטיינמן‪ .‬שני המרכזים‬
‫הללו פעלו בעיקר בתוך בתי־קפה ואילו זה של אסתר ראב‪,‬‬
‫בערוב ימיה תיארה את ימיה הראשונים בתל־אביב של‬ ‫היה שונה מהם‪ .‬נוסף על היותה משוררת‪ ,‬היתה אסתר‬
‫אז‪:‬‬ ‫אשה אמידה מאוד בזכות בעלה שהיה הבעלים של חברה‬
‫גדולה למסחר בתרופות במצרים‪ .‬השנים הקימו בתל־‬
‫״תל־אביב‪ .‬בלי רכב‪ ,‬בלי שאון‪ .‬מזמן לזמן מתגלגל‬ ‫אביב‪ ,‬צפונח לרחוב הגליל של אז‪ ,‬את אחד הבתים‬
‫אוטובוס מלא נוסעים מרחוב לרחוב‪ .‬מרחוק נשמעת המיית‬ ‫המודרניים הראשונים בעיר‪ ,‬שונה מכל הבתים הניאו־‬
‫הים‪ .‬חמורים טעוני זיפזיף מתנהלים לאטם ברחובות‪ .‬פינה‬ ‫קלאסיים והמזרחיים של תל־אביב‪ ,‬ובבית זה התנהלו ביום‬
‫רדומה — רחוב שפ״ר‪ ,‬נחלת־בנימין‪ :‬חנויות קטנות‪ ,‬רחוב‬ ‫ובלילה‪ ,‬פגישות סופרים‪ ,‬שיחות‪ ,‬סעודות‪ ,‬חגיגות‬
‫התבור‪ ,‬שכונת אפ״ק‪ ,‬בתים קטנים מוקפים גינות‪ ,‬רובע‬ ‫ומסיבות‪ .‬הבית עמד על גבעות חול ברחוב שנקרא אז‬
‫כפרי כמעט‪ ,‬בבוקר שומעים קריאות־תרנגולים מן החצרות‪,‬‬
‫ומאוחר יותר את רוכלי הירקות‪ ,‬מאחור שוק הכרמל‪ ,‬עם‬ ‫שבטי ישראל )כיום רחוב רופין(‪.‬‬
‫הגוון המזרחי‪ :‬בדואים‪ ,‬צווחות‪ ,‬גמלים עמוסי אבטיחים‪.‬‬
‫מול ביתי‪ ,‬ביתו של אשר ברש‪ ,‬מוקף צפצפות‪ .‬ברש עובד‬ ‫אסתר ראב ומשפחתה היו ראשונים בשטחים רבים‪ .‬היא‬
‫בגינה ובביתו מטפח הוא בבטחה ובקול אבהי חם — פרחי‬ ‫היתה הראשונה למשוררים שנולדו בארץ‪ .‬אביה‪ ,‬יהודה‬
‫סופרים‪ :‬למדן — ארוך‪ ,‬רזה ומסתורי‪ ,‬שלונסקי — המתיז‬ ‫ראב‪ ,‬שעלה לארץ מהונגריה ב־‪ ,1875‬התיישב בירושלים‬
‫ניצוצות ובשערו המלא מנשבות רוחות‪ .‬ויחד אתם שותפו‬ ‫ושלוש שנים אחר־כך היה ממייסדי המושבה הראשונה‬
‫לעריכה — יעקב רבינוביץ‪ ,‬איש שיחה ער ושנון‪ .‬גם אני‬ ‫בארץ‪ ,‬פתח־תקוה‪ ,‬ומתואר כמי ״שחרש את החריש‬
‫היהודי הראשון בארץ בזמן החדש״‪ .‬אסתר נולדה בשנת‬
‫הייתי חלק ב׳חבורה׳״‪.‬‬ ‫‪ 1894‬בפתח־תקוה‪ ,‬למדה במושבה‪ ,‬אהבה שם את‬
‫אהבותיה הראשונות‪ ,‬הצטיינה בכתיבה‪ ,‬הצטרפה‬
‫ליעקב רבינוביץ היתה השפעה רבה על אסתר‪ .‬היא‬ ‫לקבוצת דגניה ולחוות כנרת‪ ,‬כתבה יומנים ושירים‪,‬‬
‫כותבת עליו הרבה‪ .‬הוא היה מורה שלה בבית־הספר‬ ‫עברה את ימי מלחמת העולם הראשונה הקשים‪ ,‬והתיידדה‬
‫בפתח־תקוה בילדותה‪ .‬היא מזכירה אותו תמיד באהבה‬ ‫עם פועלי העליה השניה‪ .‬בשנת ‪ 1921‬היא נישאה לבן‬
‫ובהערכה‪ .‬רווק היה עד סוף ימיו‪ ,‬שתום עין‪ ,‬ומלא קסם‬ ‫דודה יצחק גרין‪ ,‬יליד יפו‪ ,‬שחי במצרים‪ ,‬שם ניהל חברה‬
‫ושנינות‪ .‬חי בצניעות כל ימיו עד שנדרס למוות בחצותו‬ ‫גדולה ליבוא תרופות בשם ״האחים גרץ״‪ .‬שנה אחר־כך‬
‫פירסמה שלושה שירים ראשונים בכתב־העת ״הדים״‪,‬‬
‫רחוב בתל־אביב‪ ,‬באפריל ‪.1948‬‬ ‫כתב־העת הספרותי הקבוע הראשון של הארץ‪ ,‬שיצא לאור‬
‫בתל־אביב על־ידי הסופרים אשר ברש ויעקב רבינוביץ‪.‬‬
‫בעלה של אסתר‪ ,‬יצחק גרץ‪ ,‬ביקש לחזור לארץ ובשנת‬ ‫היא ערכה ביקור באוסטריה וחזרה לחיות בקהיר בתנאי‬
‫‪ 1926‬הקים סניף של חברתו בתל־אביב‪ .‬ביתה של אסתר‬ ‫רווחה‪ ,‬אבל כנראה שארץ היאור לא משכה אותה ביותר‬
‫ראב ובעלה נעשה עד מהרה בית ועד לאמנים‪ ,‬לציירים‬ ‫ובשנת ‪ 1925‬היא באה לתל־אביב והחליטה לבנות כאן את‬
‫ולסופרים‪ .‬חיים גליקסברג‪ ,‬מטובי הציירים בארץ‪ ,‬צייר את‬ ‫ביתה‪ .‬בעלה נשאר בקהיר‪ ,‬שם נמצאו עסקיו‪ ,‬אבל הוא בא‬
‫תמונתה‪ .‬גם ציונה תג׳ר ציירה אותה וכמו כן עובדיהו‪.‬‬ ‫לעתים קרובות לבקר את אשתו‪ .‬אסתר ראב השתכנה‬
‫אסתר ראב קנתה תמונות אצל טובי הציירים‪ .‬היא ובעלה‬ ‫תחילה בבית ברחוב שפ״ר פינת התבור‪ ,‬בשכונה קטנה‪,‬‬
‫הציעו לאדריכל צעיר‪ ,‬זאב רכטר‪ ,‬להקים להם בית על‬
‫מגרש שרכשו מצפון לשכונת תל־נורדוי‪ ,‬על גבעות חול‪,‬‬
‫שמהן ועד הים לא היה כל בית‪ .‬עד אז בנה רכטר‬

‫‪11‬‬