Page 13 - etmol_141

‫וראשו ראש ילד‪ ,‬מחייך בעינים עצומות למחצה‪ ...‬הוא‬ ‫׳ביץ‪ ,‬אסתר ראב‪ ,‬נחום גוטמן‪ ,‬בנימין בן־עזר‪ ,‬יושב‪ :‬אהרון בן־עזר‬
‫נקודת המוקד המושכת ביותר את העינים; שני הזקנים‪,‬‬
‫אשר ברש ויעקב רבינוביץ‪ ,‬מביטים עליו בהתפעלות״‪ .‬אבל‬ ‫רוח צעירים וזקנים ואני מרגישה כדג במים — אלה היו‬
‫היתה זו אהבה קצרה ומיאשת‪ .‬אחריו היא פוגשת בצייר‬ ‫שנותי היפות ביותר״‪ .‬והוסיפה ‪ :‬״ויכוחים‪ ,‬דיונים‪ ,‬תוכניות‪,‬‬
‫אריה אלואיל‪ ,‬גם הוא צעיר ממנה‪ ,‬המחזר אחריה בעקשנות‬ ‫חילופי רשמים — הבית המה ככוורת משעות הבוקר כמעט‬
‫ולבסוף היא נישאת לו‪ .‬השנים נוסעים לפאריז‪ .‬הנישואים‬ ‫ועד חצות‪ .‬באו‪ ,‬הלכו‪ ,‬שתו תה‪ ,‬דיברו‪ .‬בביתי נוסד הירחון‬
‫׳גליונות׳‪ .‬גם מי שלא הכיר את ביתי בא ללא היסוס‪ ,‬קבע‬
‫נמשכים שלוש שנים בלבד ואינם מאושרים ביותר‪.‬‬ ‫פגישה עם מי שרצה‪ ,‬פגש את מי שחיפש‪ .‬כך‪ ,‬בקרב‬
‫ה׳בוהמח׳ של תל־אביב חייתי חיים ללא דאגח‪ ,‬ללא מחר‪,‬‬
‫אסתר ראב נשארת לבדה‪ .‬אגדת הבית האדום או הוורוד‬ ‫ללא רצון למרוד ולחדש — חיים שהלמו את תכונותי‪.‬‬
‫כפי שכונה בפי הידידים‪ ,‬מסתיימת לאחר כעשר שנים‪ .‬תמו‬ ‫כתבתי אז לא מעט‪ ,‬פירסמתי‪ ,‬שנים טובות ויקרות בחיי״‪.‬‬
‫ימי ה׳בוהמה׳‪ .‬היא מוכרת את הבית והוא‪ ,‬אחד המיוחדים‬
‫והיפים בתל־אביב‪ ,‬נהרס בשנת ‪ .1938‬ילדים לא היו לה‪,‬‬
‫היא ממשיכה לפרסם שירים וסיפורים‪ ,‬גרה בתל־אביב‪,‬‬
‫מנהלת אהבות קצרות‪ .‬היא עוברת לגור בכפר־סבא בבית‬
‫קטן בתוך פרדסים‪ ,‬שבה לתל־אביב ושוב עוברת לבפר‬
‫אחר בשרון — אבן־יהודה‪ .‬מדי פעם היא מבקרת בתל־‬
‫אביב‪ ,‬נפגשת עם הציירת ציונה תג׳ר ידידתה ועם ידידים‬
‫אחרים‪ ,‬מבקרת מדי פעם בפאריז‪ .‬ב־‪ 1955‬היא מוסרת את‬
‫רכושה לקרן־הקיימת תמורת קצבה שזו מתחייבת לשלם‬
‫לה כל חייה‪ .‬במשך השנים מצטמצמת קצבה זו מאוד‪.‬‬
‫חמש שנים אחר־כך היא חוזרת לחיות במושבה בה נולדה‬
‫כששים וחמש שנה לפני כן — פתח־תקוה‪ .‬היא מפרסמת‬
‫שירים‪ ,‬מוציאה לאור ספר ו״מתגלית״ על־ידי המבקרים‬
‫הצעירים‪ ,‬הרואים בה משוררת ארצישראלית ראשונה‪,‬‬
‫שמשיריה יותר מאשר משירי המשוררים האחרים‪ ,‬עולה‬
‫ניחוח ארץ־ישראל‪ ,‬נופיה‪ ,‬קמשוניה ועציה העתיקים‪.‬‬
‫ארבע שנים היא חיה בכפר יחזקאל בעמק יזרעאל וחוזרת‬
‫לפתח־תקוה‪ .‬בגיל ‪ 74‬היא עוברת לטבעון ומסיימת את‬
‫חייה‪ ,‬תוך כדי קשיים כלכליים‪ ,‬בבית־אבות בשנת ‪,1981‬‬

‫כשהיא בת שמונים־ושבע‪.‬‬

‫פסל של אסתר ראב מעשה ידי נחום גוטמן‬

‫רבותי‪ ,‬יורדים לים‬

‫גבריאל טלפיר שבאותם ימים החל להוציא לאור את‬
‫כתב־העת ״גזית״ בא אל ביתה‪ ,‬לבקש ממנה שירים‪,‬‬
‫התפעל ממנה וסיפר‪ :‬״יעקב רבינוביץ היה כעין סמל נצחי‬
‫של אותה אווירה אצילית מלאת חמימות שבבית‪ ...‬הוא‬
‫היה האיש המרכזי בבית זה ואסתר העריצה אותו‪ .‬הוא היה‬
‫יושב תמיד בכורסה המיועדת במיוחד בשבילו‪ ,‬לעתים‬
‫מנמנם שעות‪ ,‬אך לרוב ער ומשתתף בשיחות המרובות על‬
‫ענייני ספרות ורוח שהיו מתנחלות מתוך כובד ראש‪ ...‬אך‬
‫לעתים הסתבכנו בוויכוחים סוערים‪ ,‬בייחוד כשטעמנו מעט‬
‫מהיינות או מהקוניאק המשובח ואז היתה בעלת־הבית‬
‫שאף היא היתה מעט בגילופין‪ ,‬מתגברת על הווכחנות‬
‫לשמה והיתה מכריזה; ׳רבותי‪ ,‬יורדים לים!׳‪ ...‬היא היתה‬
‫מגישה לנו ארוחות ערב משובחות ולאחריהן היינו‬
‫משתפכים בשירה ובזמרה ובשעות לילה מאוחרות היו‬
‫כולם מתעוררים לחיים כדי ללוות את יעקב רבינוביץ אל‬

‫מאורתו ברחוב בוגרשוב״‪.‬‬

‫נראה שבאותה תקופה התאהבה בסופר והמשורר יצחק‬
‫שנברג־שנהר‪ ,‬הצעיר ממנה בשמונה שנים‪ ,‬בילתה אתו‬
‫שבועיים בירושלים‪ .‬היא כותבת עליו בהערצה‪ :‬״גבוה‪ ,‬דק‪,‬‬

‫‪13‬‬