Page 22 - etmol_141

‫שהבריטים עצמם אינם אלא בני עשרת‬ ‫מפקד הבחד העברי‬
‫השבטים וכתב‪ :‬״יהושע‪ ,‬יואב‪ ,‬גדעון‪,‬‬ ‫־ גיב!ר ספר!‬
‫יהודה המכבי‪ ,‬לא חלמתי שיום אחד‬ ‫של המינבחי‬
‫אהיה גם אני מפקד חבורה של בני‬
‫קולונל פטרסון היה איש הרפתקאות וסיפור‬
‫ישראל״‪.‬‬ ‫עלילה שלו מאפריקה שימש יסוד לסופר‬
‫האמריקאי הנודע‬
‫וכך קם הגדוד ויצא לגליפולי‪.‬‬
‫פטרסון הקצין האנגלי וטרומפלדור‬ ‫מאת שולמית יוסף‬
‫בעל החינוך הצבאי הרוסי לא כל‪-‬כך‬
‫הסתדרו ביניהם‪ ,‬חיילי הגדוד עצמו‪,‬‬ ‫פטרסון‪ ,‬אירי פרוטסטנטי‪ ,‬שירת‬ ‫במלחמת העולם הראשונה גורשו‬
‫לא נהנו ביותר מתפקידם כמובילי‬ ‫בצבא הבריטי במלחמת הבורים‪ ,‬בימי‬ ‫למצרים יהודי הארץ שסירבו לוותר‬
‫פרידות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬הפלישה‬ ‫המרד הדרום‪-‬אפריקאי באנגלים‪ ,‬וה­‬ ‫על נתינותם הרוסית וישבו שם במח­‬
‫האנגלית‪-‬צרפתית הגדולה נכשלה‪,‬‬ ‫תקדם תוך שמונה חודשים מדרגת‬ ‫נות בחוסר מעש‪ .‬רבים ביניהם היו‬
‫הצבא הוחזר למצרים וגדוד נהגי‬ ‫לויטננט )סגן( לדרגת לויטננט‪-‬קולונל‪.‬‬ ‫צעירים‪ .‬במצרים נמצאו אז זאב‬
‫לאחר המלחמה שירת פטרסון במזרח‬ ‫דבוטינסקי ויוסף טרומפלדור והם‬
‫הפרידות פורק‪.‬‬ ‫אפריקה בתפקידים שונים‪ ,‬עבר הרפ­‬ ‫ביקשו לגייס מתוכם גדוד של לוחמים‬
‫תקאות רבות וקנה לו שם כסופר‪,‬‬ ‫במסגרת הצבא האנגלי‪ .‬הם ניהלו‬
‫כל אותו זמן פעל ז׳בוטינסקי‬ ‫שחיבר ספרים על עלילות ציד‪ ,‬בין‬ ‫משא־ומתן עם השלטונות האנגלים‪,‬‬
‫בלונדון להקמת גדוד לוחמים יהודי‪,‬‬ ‫הספרים — ״אוכלי אדם על נהר‬ ‫אך הללו סירבו להקים גדוד לוחמים‬
‫והצליח לבסוף‪ .‬וגם בראש גדוד זה‬ ‫צאבו״‪ ,‬ו״בציפורני הנאיקה״ שהתפ­‬ ‫עבריים והציעו לגייס מבין צעירי‬
‫הוצב פטרסון‪ .‬בקיץ ‪ 1915‬הגיע הגדוד‬ ‫רסמו בין קוראי האנגלית‪ .‬ז׳בוטינסקי‬ ‫ארץ־ישראל גדוד עזר של תובלה‪,‬‬
‫לארץ והספיק עוד להילחם בעמק‬ ‫התפעל מאוד מספריו וכתב על ״אוכלי‬ ‫נהגי פרידות‪ .‬אותם ימים‪ ,‬בשנת ‪,1915‬‬
‫הירדן‪ .‬בסוף ‪ 1919‬השתחרר פטרסון‬ ‫האדם מצאבו״‪ :‬״ספר מפורסם בזמנו‬ ‫עמדו בעלות הברית לפלוש לגליפולי‬
‫מהגדוד‪ ,‬לאחר מאבקים רבים עם‬ ‫וגם עד עתה‪ ,‬ספר המרעיד את לב‬ ‫שבחוף הדרדנלים התורכי ותפקידו‬
‫הממונים עליו בקשר ליחסם לחיילי‬ ‫הקורא״‪ .‬יגאל עילם‪ ,‬שכתב את הספר‬ ‫של גדוד כזה היה להביא על גבי‬
‫הגדוד‪ .‬פטרסון פירסם ספרים על גדוד‬ ‫על תולדות הגדודים העברים במלחמת‬ ‫הפרידות מזון ותחמושת ללוחמים‪.‬‬
‫נהגי הפרידות ועל הגדוד הלונדוני‪,‬‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬תיאר את פטרסון‬ ‫ז׳בוטינסקי סירב להצעה‪ ,‬הוא תבע‬
‫היה מן האנגלים המועטים שתמכו‬ ‫בלשון זו‪ :‬״נטייתו הקלה‪ ,‬השטחית‬ ‫גדוד לוחמים ממש‪ .‬טרומפלדור אמר‬
‫בציונות‪ ,‬נאבק נגד הגזירות האנגליות‬ ‫קמעה‪ ,‬לאכסוטיקה היא שפיתתה את‬ ‫שיש לקבל כל הצעה ושהיא תהיה‬
‫ויצא להרצאות ברחבי העולם לטובת‬ ‫פטרסון לקבל ללא הסתייגות ואפילו‬
‫מוסדות ציוניים‪ .‬ב‪ 1929-‬כתב‪ :‬״העם‬ ‫בהתלהבות‪-‬מה את ההצעה לפקד על‬ ‫פתח לגיוס לוחמים‪.‬‬
‫היהודי בארץ ישראל רואה את עצמו‬ ‫גדוד המתנדבים היהודים״‪ .‬לנטיה זו‬
‫גם כיום נרדף ומושפל בלי הצדקה‬ ‫הצטרפה גם אהבתו לתנ״ך עוד מימי‬ ‫הרעיון התקבל‪ .‬על הגדוד הארציש­‬
‫על‪-‬ידי הממשלה הממונה על הארץ‪.‬‬ ‫ילדותו ואהדה לעם התנ״ך‪ .‬סבור היה‬ ‫ראלי הוצב מפקד אנגלי‪ ,‬לויטננט־‬
‫רצוני להגיד ליושבי ארץ‪-‬ישראל את‬ ‫קולונל )סגן‪-‬אלוף( ג׳ון הנרי פטרסון‪,‬‬
‫אשר אמרתי חזור ואמור לאנשי הגדוד‬ ‫גדוד נהגי הפרידות‬ ‫טרומפלדור נתמנה כסגנו בדרגת קפטן‪.‬‬
‫העברי‪ ,‬שעבדו תחת פקודתי‪ :‬משלו‬
‫ברוחכם‪ ,‬דעו לשאת עד הסוף והצל‪-‬‬

‫חתכם בטוחה״‪.‬‬

‫פטרסון נערץ על‪-‬ידי יהודי הארץ‬
‫ובייחוד על‪-‬ידי זאב דבוטינסקי שניסה‬
‫אף להיעזר בו בשנת ‪ 1940‬כשפעל‬
‫שוב להקמת גדודים עברים שישתתפו‬
‫במלחמה נגד הנאצים‪ .‬בפתח ספרו‬
‫של פטרסון על הגדודים העברים כתב‬
‫ז׳בוטינסקי דברי פתיחה ואמר על‬
‫פטרסון ״מימי לא פגשתי דמות‬
‫רומנטית כדמותו״ והוסיף‪ :‬״אני זוכר‬
‫לילות בחלמיה‪ ,‬בסרפנד וברפיח‪,‬‬
‫אבואין ומלחה )מחנות של הגדוד‬
‫העברי( כאשר ראיתי את פטרסון‬
‫אחרי יום מרי‪ ,‬משחר ועד דמדומי‬
‫השמש‪ ,‬רוה עלבונות מפי המפקדה‬
‫הראשית‪ ,‬אכזבות מצד חייליו ניני‬
‫יהושע בן‪-‬נון‪ .‬אבל ישב אתנו לסעודת‬
‫הקצינים הדלה ואותה בת‪-‬צחוק על‬
‫שפתיו ואותו ניצוץ של הומור בעיניו‪,‬‬
‫ודבריו אותם דברי אמון‪ :‬בחורינו‬
‫אול‪-‬רייט״‪ .‬פטרסון מת בשנת ‪. 1947‬‬

‫וכך נרשם בספר תולדות הארץ‬