Page 19 - etmol_141
P. 19
מנהיג הבהאיים בחיפה לעלות לרגל בשפה הפולנית ,כמו־כן החלה לתר מקדש הבהאיים בחיפה
לחיפה .היא הפליגח לחיפה ,עלתה גם ספר על בהא אללה ,נביא
למקדש הבהאיי ,התפללה שם והרגי הבהאיים ,בעזרתה של מרתה רות. בהכנות לעלות לרגל למרכז הבהאיי
שה ,כפי שאמרה ,שרוחה מתעלה וכל לידיה קיבלה את הסכמתו של בחיפה .בני משפחתה לא ראו זאת
בעין יפה ,היא פירסמה גם מאמר
דכאון נעלם ממנה. על הדת הבהאיית בעתון יהודי
לאחר פרוץ המלחמה ,בסוף שנת
,1940נאלצו לידיה ומשפחתה הי
הודית להסתתד .ידידים פולנים סייעו
להם ,אולם ,לידיה התנגדה שהם
יסכנו את חייהם למענה .באחד
הימים הופיע בוודשה חייל גדמני
צעיר ,בנם של זוג בהאיים מהייד־
לברג ,ששירת כנהג אמבולנס צבאי.
הוא חיפש ומצא את לידיה המסתת
רת ,הביא לה מזון ,והציע לה
להימלט עמו בתוך האמבולנס .לידיה
סירבה .ב 1942-נתגלו לידיה ובני
משפחתה על-ידי הגרמנים ,והועברו
באותה שנה למחנה טרבלינקה .שם,
במשרפות ,שמו הגרמנים קץ לחיי
משפחת זמנהוף ,וביניהם גם לידיה,
דק שנים מבני המשפחה ניצלו.
שפת האספדנטו לא התפשטה וח
סידיה התמעטו .חומייני וחסידיו
שהשתלטו על אידאן לוחמים עד
חרמה בבהאיים וכפי שנמסר הוצאו
רבים מהם להורג בטענה שהם כופרים
בדת האיסלם .חסידיה של הדת
הבהאיית ברחבי העולם מונים כיום
כחמישה מיליון איש ,וחיפה שבישר
אל מהווה להם מרכז.
השער לבית הקברות על-ידי פרופ׳ ז׳ראר נהון .הקבר העתיק בתי־עלמין בפירנאים
ביותר הוא מ 620-ו והאחרון -מ.1785-
לופז ,נונז ,דפאס ,אלווארז .במשך השנים על 17מהמצבות רשום תאריך הפטירה תיירים ישראלים המזדמנים לכפרים
נטשו היהודים את המקום ובשנת 1798 לפי הלוח העברי .כל השמות הפרטיים הנאים בחבל הבאסקים שבהרי הפירנ
נותרו בכפר שש משפחות בלבד .כיום, של הנפטרים הם תנ״כיים -יעקב, אים הצרפתיים ,מופתעים :במקומות
אין בו יהודים ,אבל רשויות הכפר יצחק ,בנימין ,אסתר ,שרה ,רבקה .בין שונים מוצאים הם בתי־קברות יהודיים
והקהילה היהודית של באיון שומרים שמות המשפחה -ד׳אקוסטה ,הנריקז, עתיקים .בית־קברות אחד שכזה נמצא
בעיירה בידאש ואחר בעיירה לה־באס־
ומטפלים בבית-הקברות. טיד־קלארנס .במקומות אלו לא גרים
כיום יהודים ,אבל צרפתים סקרנים
ש.א. חוקרים ומטפלים בבתי־הקברות .אחת
מהם היא מרי פאולה דולב ,שחקרה את
בית־הקברות בעיירה לה־באסטיד־קלאר־
נס .מסתבר כי בסוף המאה ה־ 6ו נמלטו
אנוסים יהודים מפורטוגל ,עברו לצרפת,
התיישבו בעיר באיון וחזרו ליהדות .משם
עברו לעיירות סמוכות ,ביניהן בידאש
ולה־באסטיד-קלארנס והשתקעו שם .הי
הודים בלה־באסטיד-קלארנס מנו כ-
80-70משפחות ,חיו חיי קהילה ותוארו
בספרי רשויות העיירה כבני ״האמונה
היהודית״ .בית-הקברות שלהם נפתח
בתחילת המאה ה־7ו .הכתובות הרשו
מות על הקברים 62 -במספר -נבדקו
19