Page 20 - etmol_141
P. 20
שכ1נת החבשים
הכמרים ,הנזירים ,הפרופסורים והמוסדות של השכונה הירושלמית הוותיקה
השכרה והיו מקור הכנסה כספית לבני מאת שבתי זכריה רבים ,שונים ומגוונים הם הרובעים,
הקהילה .יוזמת התוכנית היתה הקיס השכונות והרחובות בירושלים ואחד
רית טאיתו ,שכינסה את אצילי אתיו החבשים ,נרכש על-ידי בני הקהילה המיוחדים והיפים שבהם הוא רחוב
פיה ועשיריה ודיברה על ליבם לתרום בשנת ,1880ובאותה שנה גם קיבלו החבשים ,כיום רחוב אתיופיה שבו
לטובת בני קהילתם בירושלים .דבריה מהתורכים ״פירמן״ )רשיון( לבנות ולידו ,התיישבו בסוף המאה הקודמת
נשאו פרי ,ובשנת 1906ניבנו שני שכונה לעצמם .בשנת 1882החלו בני העדה החבשית ,שמוצאם מן
בתים; האחד ,מדרום־מערב לכנסיה בבניית הכנסיה במקום שהמתכנן שלה המדינה באפריקה ,אחת הראשונות
— שנודע כ״בית הקיסר מנליק היה הארכיטקט הגרמני קונרד שיק, שקיבלה על עצמה את הדת הנוצרית.
השני״ ,לימים הושכר הבית למוסדות שהתגורר בקרבת מקום ,בבית ברחוב זה ובסביבתו קמו כנסיות
יהודים שונים; הבניין השני נמצא ומוסדות של בני העדה ,מבנים מיוח
ממזרח לכנסיה ונודע כ״בית הקיסרית ״תבור״ ,שברחוב הנביאים. דים במינם ,יפים מאוד שהוסיפו צבע
טאיתו״ ,והוא בית מספר 7ברחוב בקרבת הכנסיה ,הוקמו שלושה ואווירה לירושלים .ברחוב זה וסבי
בניינים .הגדול שבהם נמצא במפגש בותיו השתכנו גם רופאים ,חוקרים,
אדלר. הרחובות הרב שמואל סלנט ואתיו אישי ציבור יהודים ומוסדותיהם וקונ-
פיה .שני הבתים הנוספים משמשים
ברבות הימים הושכר בית זה לבית- עד היום לשיכון נזירים אתיופים, סולים זרים.
הספר לאמנות ״בצלאל״ שנוסד ב- וכמקום מגורים לנזירות ,כשחומה
,1906ולאחר מכן ל״בית היתומות שכונת החבשים משתרעת בין שכו
וינגרטן״ .בבית זה התגורר בימי מבדילה ביניהם. נת ״מאה שערים״ מצפון ,לבין רחוב
העליה השניה יצחק בן-צבי ,לימים הנביאים מדרום .בתחומה נמצאים
נשיאה השני של מדינת ישראל, יוזמת הקיסרית הרחובות :החבשים ,בני-ברית ,הרב
שמואל סלנט ,דבורה הנביאה ושאול
ורעייתו רחל ינאית. מלבד הכנסיה ומבני המגורים לנזי אדלר .בפי הירושלמים הוותיקים,
רים ,בנו נכבדים נוצרים מאתיופיה נקרא הרחוב המרכזי — ״די חבשער
בתים נוספים ברחובות סלנט ודבו- מבנים נוספים ,ששימשו בעיקר לצרכי געסל״ )סימטת החבשים( .בשנת
רה הנביאה ,הושכרו גם הם לדיירים 1968שונה שם הרחוב לרחוב אתיו
השער לכנסיה האתיופית פיה ,כשם הרשמי של מדינתם כיום.
שונים ,לרוב למשפחות יהודיות.
כבר בתקופת הכיבוש המוסלמי,
בין יוזמי בניית בתים באיזור החב במאה ה ,7-היתה קיימת עדה אתיו
שים ,היו מספר משפחות ערביות, פית בירושלים .במאה ה 15-רכשו
ובעיקר משפחת נשאשיבי המפורס האתיופים את מערת דוד המלך שעל
מת ,המתגוררת בירושלים מאז המאה הר־ציון .ברם ,בראשית המאה ה־16
ה . 14-הם שמכרו את אדמת השכונה הורע מצבם ,בעיקר בשל היחס העוין
לחבשים .בתי הנשאשיבים באיזור היו של השלטון התורכי כלפיהם .ברא
דו-קומתיים ובעלי גגות רעפים .היו שית המאה ה 19-התחדשה הקהילה
אלה בנייני פאר שכל אחד הוקף ולקראת סוף אותה מאה הוטב מצבה.
בחצר גדולה ובה עצי נוי ופרי ,שיחים לפי עדותו של הקונסול הבריטי אז
ופרחים .הכניסות לבתים קושטו בע בירושלים ,ג׳יימס פין ,הגיע מספר בני
מודים ,החדרים רוצפו באריחי שיש הקהילה ל 100-נפש שחיו ברובם
״קרארה״ מאיטליה ,סופנו בתקרות
עץ מעוטרות והחלונות היו מסוגננים בעיר העתיקה.
ומעוטרים בזגוגיות צבעוניות .לימים,
נטשו רוב הנשאשיבים את האיזור יציאת האתיופים אל מחוץ לחומות
והשכירו את בתיהם לאישים ומוסדות העיר העתיקה היתה חלק ממגמה
יחודיים .על אחד מנכבדי הנשאשיבים כללית שנסתמנה באותם ימים .בעטיה
סיפר יוליוס רוטשילד ,שהגיע לארץ יצאו רבים מתושבי ירושלים מן העיר
מגרמניה בתחילת המאה ,כדי לשמש העתיקה ,ובנו רובעים חדשים ,נוחים
מורה בבית-הספר לאמנות ״בצלאל״:
״מול בית-ספר ׳בצלאל׳ התגורר אפנ ומרווחים יותר.
די זקן ועשיר בשם חאג׳ בכר .איש זה
השטח בו נמצאת כיום שכונת
20