Page 30 - המהפכה הימית
P. 30

‫‪ | 28‬פרק ראשון‬

‫אחד הגורמים המרכזיים לכך שבתנועה הציונית נשמר ייעודו במשך כמה‬
‫עשרות שנים כ'מעביר' בלבד‪ ,‬בהפלגה מנמלי אירופה לנמלי יפו או חיפה‪.‬‬
‫הים לא נתפס כחלק מבינוי הלאום אלא כמשועבד ליבשה‪ .‬ההפלגה בים‬
‫נחשבה תקופת מעבר‪ ,‬שתפקידה לגבש את המפליגים בים לקראת תכלית‬
‫מסעם — מפגשם עם הטריטוריה היבשתית‪ .‬גם מוסדות ההנהגה המרכזיים‬
‫של היישוב היהודי בארץ הדגישו את ההתחדשות הלאומית של האומה על‬
‫היבשה‪' .‬היהודי החדש' ו'העבודה העברית' כאתוס ציוני מכונן כיוונו את‬
‫הפועל העברי לעבודת האדמה‪ ,‬בעוד מקומו של הים נפקד מכך‪ 26.‬גבולות‬
‫הריבונות השתרעו אך ורק במרחב היבשתי‪ ,‬שבניגוד לים היה יחידה‬
‫טריטוריאלית ממשית‪ ,‬שתחומיה וגבולותיה היבשתיים מובהקים וברורים‪.‬‬
‫גישה זו בולטת בעיקר בכתיבה הספרותית הדלה על הים לעומת שפע הכתיבה‬
‫על החלוציות בעבודות היבשה‪ ,‬כיבוש האדמה והפרחת השממה‪ 27.‬במחקר על‬
‫ההגירה היהודית ההמונית מהאימפריה הרוסית לארצות שמעבר לים בסוף‬
‫המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים צוין שההפלגה לארצות היעד‬
‫הייתה עבור המהגרים היהודים אירוע מסעיר‪ ,‬מעורר אימה ומלווה חששות‬
‫רבים‪ .‬לרובם הייתה זו הפעם הראשונה לצאת מגבול עיירתם‪ .‬המפגש עם‬
‫אניית הקיטור העוגנת בנמל‪ ,‬מפלצת הפלדה הענקית המתנשאת לגובה רב‪,‬‬

      ‫ועם מרחבי הים האין־סופיים הותירו בהם רושם עז ופחד מהלא־ידוע‪28.‬‬
‫העיתונאי היהודי־אוסטרי יליד גליציה ג'וזף רות ביטא את חששם‬
‫של המהגרים היהודים מההפלגה ובתוך כך סיפק הסבר נוסף‪ ,‬פסיכולוגי־‬
‫דתי‪ ,‬לרתיעתם של היהודים מהים‪ .‬לא אמריקה עוררה במהגרים אימה אלא‬
‫האוקיינוס‪ ,‬שכן היהודים חצו זה מכבר יבשות נרחבות‪ ,‬אך מעולם לא ימים‪.‬‬

                                                                     ‫רות כתב‪:‬‬

                                   ‫‪ 	26‬על כך ראו בהרחבה‪ :‬אלמוג‪ ,‬הצבר‪ ,‬עמ' ‪.288-252‬‬
                                                          ‫‪ 2	 7‬חבר‪ ,‬החוף המקווה‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬

‫‪ 2	 8‬אלרואי‪ ,‬המהפכה השקטה‪ ,‬עמ' ‪ .184‬עם זאת ראוי לסייג את הדברים במידת מה ולהציע‬
‫שהם נכונים בעיקר בנוגע לשיט בים הפתוח‪ ,‬אך שיט נהרות היה אמצעי תחבורה מרכזי‬
‫לפחות עד אמצע המאה התשע עשרה‪ ,‬כשפותחה מערכת הרכבות‪ .‬יהודים כסוחרים‬
‫הרבו לנסוע‪ ,‬ותיאורים של דוברות‪ ,‬של נהרות ושל אניות נהר מופיעים בספרות היידיש‬
‫כחלק מהווי העיירה היהודית‪ ,‬אם כי ייתכן שהפועלים שעסקו בכך לא היו יהודים‪,‬‬
‫בניגוד לבולטותם של היהודים בשאר מקצועות התחבורה‪ ,‬כמו בעלי עגלות‪ .‬עוד ידוע‬
‫כי אמנם השיט בים היה מסוכן עד לעת החדשה המאוחרת‪ ,‬אך יהודים‪ ,‬בהיותם סוחרים‪,‬‬
‫הרבו לנסוע ולהפליג‪ .‬על רשת סחר יהודית ימית בימי הביניים ראו למשל‪ :‬א' גוש‪,‬‬
‫בארץ עתיקה‪ ,‬תל אביב‪ :‬חרגול‪ .2006 ,‬כך או כך‪ ,‬שאלת יחסם של היהודים לים לאורך‬

 ‫הדורות מצריכה בדיקה מעמיקה יותר‪ ,‬החורגת מתחומי עיונו של המחקר הנדון כאן‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35