Page 2 - etmol 87
P. 2
העורך :שלמה שבא
מועצ ת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
ההפקה :הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד - 14056 .תל־אביב ,61140טל פון ו 56ו 03-562
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה 38.-ש״ח
גליוו בודד 7. -ש״ח
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות ^ עעתתווןו ללתתווללדדוותת אאדר^ץז ייששרריאאלל וועשםח יי»שרר*אאילי
...ואינו רוצה שיהיו הדברים שונים מזה
המהותי הזה .ודאי יבוא יום ויסוד זה יתלבן על״ידי ההכרה לפני 50שנה נפטר זיגמונד פרויד,
המדעית.
יוצר הפסיכואנליזה ,בגיל .83את
״מחבר כזה חויה מיוחדת במינה היא לו כשספרו מתרגם
ללשון העברית ונמסר לידי קוראים שאותו ניב היסטורי רוב שנותיו עשה בוינה ,רק את
הוא לשון חיה להם .ולא עוד ,זהו ספר הדן במקור הדת
והמוסר ,אבל אינו מכיר בשום נקודת ראות יהודית ואינו שנת חייו האחרונה חי בלונדון
עושה סייגים לטובת היהדות .ואולם המחבר מקווה כי
שותף יהיה לקוראיו בוודאות האמונה שהמדע חסר הפניות לאחר שאוסטריה הצטרפה לגרמניה
אי אפשר לו שיהיה זר לרוחה של היהדות החדשה״. הנאצית ,וחייו של פרויד ,מגדולי
זיגמונד פרויד ,וינה .דצמבר .1930
אנשי הרוח של המאה שלנו ,היו
התוכן
בסכנה בחייהם של כל היהודים
בשער -ציור ישן של מירון וסביבותיה ,מימין קבר יוחנן הסנדלר,
מ שמאל -קבר שמעון בן־יוחאי ובאמצע ,בצל העצים ,מערתם של שתחת השלטון הנאצי ,והוא נמלט
הלל ו שמאי .בעמוד 5מא מרו של ד״ר אלחנן רייגר המספר כי בימי־
הביניים היה קברם של הלל ו שמאי מרכז לעולי־הרגל ולא קבר בן־ לאנגליה .בחוברת זו מתפרסם קטע זיגממדפרויד
יוחאי כבימינו • בעמוד - 3פרופ׳ משה גיל מספר על דף אחד של
הגניזה החושף שני אירועים בעלי עניין • ד״ר עמנואל מלצר כותב ממכתב של בר ברוכוב ,מאבות
בעמוד 8על תכניתה של מ מ של ת פולין ב־ 1938ל שלח רבבות יהודים
לאנגולה • סיפור אהבה בין ארוסים בעברית צתה לפני 100שנה - הציונות הסוציאליסטית ,המגלה לחברו את פרויד ותורתו.
בעמוד • 11מנחם או סי ש קין ביק ש להקים פנתיאון לגדולי היהודים
על הר הצופים ,רק שני אי שים קבורים שם ,בעמוד ,14מ א ת בן־ציון זיגמונד־שלמה פרויד נולד למשפחה שבאה מגליציה
מיכ אלי • על היומון המנו קד הראשון -מ א ת דוד מלמד ,בעמוד ,17
עורכו של העתון במשך 7שנות קיומו היה הסופר והמבקר דב סדן, וכשהיה בן ארבע השתקעה בוינה .מיום שעמד פרויד על
שנפטר בימים אלו • אברהם ב .ריבלץ כותב על מועצת עירית תל־
אביב בעמוד • 19פרופ׳ ברוך מבורך כותב על היינה ושיר געגועים דעתו הכריז על עצמו כיהודי והיה גאה בכך ,פעל באירגו־
שלו למזרח )עמוד • (21חיטובי־עץ על חיי העיירה -מאמרו של
יוחנן ארנון בעמוד • 22בקרקוב שבפולין נערכת ע ת ה תערוכה גדולח נים יהודים והיה מתומכיה הנאמנים של האוניברסיטה
על היהודים בציור הפולני -בעמוד האחרון. בירושלים .הרגשתו כיהודי לא באה כתוצאה מאנטישמיות
ציור של ברונו שולץ ,שנודע בעיקר כסופר ,בתערוכה בקרקוב וגם לא מאמונה דתית -הוא חש שיהדות היא תרבות
ויהודים הם עם וראה עצמו שייך אליהם.
היהודים תופסים מקום בשורה הראשונה של גדולי ההגות,
המחקר ,הספרות והמדיניות ב־ 200השנים האחרונות .אולם
מעניין :אלו מהם שפעלו במאה הקודמת ,במאה ה״ ,19עשו
ככל יכולתם כדי להעלים את מוצאם היהודי ,להתרחק
מעמם או לצאת ממנו ,כמו היינה ,מארקס ,דיזרעאלי,
ולעומת זאת ,אנשי־הרוח היהודים של המאה ה־ - 20בין
השאר גם בהשפעת הציונות -היו גאים על יהדותם ולחמו
גם את מלחמות עמם ,כמו פרויד ,אלברט איינשטיין ,פרנץ
קאפקה או ארנולד שנברג.
בשנת 1930יצא לאור בהוצאת ״שטיבל״ תרגום ספרו של
פרויד ״טוטם וטאבו״ בתרגומו של י .דבוסיס ופרויד צירף
הקדמה מיוחדת לתרגום העברי .הקדמה זו היא הצהרתו של
היהודי בן דורנו שהגיע למסקנה שהיהדות ,העם היהודי,
אינם עול אלא זכות ,וכך אמר :״שום קורא מקוראי ספר זה
לא יקל לו להבין לרגשות המחבר שאינו יודע את לשון
הקודש ,שהוא זר לגמרי לדת אבותיו -כשם שהוא זר לכל
דת אחרת -שנבצר ממנו לקחת חלק באידיאלים הלאומיים,
ואף־על״פי״כן לא התכחש מימיו לזיקת השייכות אל עמו
והוא חש את ייחוד סגולתו כיהודי ואינו רוצה שיהיו
הדברים שונים מזה .אילו שאלו אותו מה יש בך עוד
מהיהדות לאחר שזנחת את כל צדי השיתוף האלה עם בני
עמך ,כי אז השיב :עוד הרבה מאוד ומן הסתם העיקר .אבל
לא היה מסוגל כיום להביע במילים ברורות את היסוד
