Page 6 - etmol 87
P. 6
מירון -ציור עברי ע תיק
ולשני חדשים להלן ,נשיהם ובניהם ולראות מהיכן מוצא המים לבוא אל אדם הגון הוא ,ואדם שאינו הגון לא
הכיורים ,ולא מצאנו .ושפכנו מן המים יראה המים .ואם ישאבו מן האבן אלף
נעקרו מן העולם״. הרבה ארצה ולא חסרו ולא נגרעו כלל, כדי מים לא תהיה הסירה אלא מלאה
באותה תקופה בקירוב מופיעים ואולם חמים מתוקים מדבש ודבר מופלא
הסימנים הראשונים למיסודה של כהוויתו ,ואין המים נובעין״.
המסורת המאגית .לא יאוחר מאמצע הוא״. העניין במערה מתמקד לפי דברי
המאה ה 13-נקבע במירון לראשונה פתחיה סביב אבן חלולה שנצבה במרכז
ראש הגולה או נשיא המערה ונתמלאה חליפות במים ממקור
טכס שנתי קבוע בפסח שני ,בט״ו נעלם ,שלא בדרך הטבע .תהליך זה היה
באייר .באותה עת בקירוב מופיעות יתכן ש״ראש הגולה״ שאותו פגש העילה להתקדשותה של המערה .הופע
הידיעות הראשונות על עולי-רגל שמואל בן שמשון במערה הוא ראש תם הלא סדירה והלא מוסברת של המים
המגיעים למירון ממקומות רחוקים הגולה של בבל ממש ,אך סביר יותר משמשת ,בדברי פתחיה ,מבחן לנוכ
לקראת הטכס .יש לציין ,כי הטכסים שהוא ׳נשיא׳ -בן משפחת ראשי הגולה חים ,שכן לכאורה רק ׳אדם הגוף מבחין
שתוארו בחיבורים הקדומים במערת שצאצאיה ישבו במרכזים העירוניים במתרחש ,והיא מאפשרת לאותו ׳אדם
הגדולים במזרח :בדמשק ,במוצול, הגון׳ לבדו לבקש ,בעת ההתרחשות
הלל ושמאי ,לא היו טכסי ציבור. בבגדד ,אלכסנדריה או קהיר ונהנו ׳כל מה שירצה׳ על ידי ״רחיצת ידים
הטכס בט״ו באייר נזכר לראשונה ממעמד מיוחד בזכות ייחוסם .נראה כי
בחיבור ״אלה המסעות״ שנכתב בין הסיפור מתאר למעשה את הטכס המיו ותפילה״.
השנים ,1266-1244אך הוא משקף את חד למערה ,הנערך על ידי ראש הגולה,
התנאים הגיאוגרפיים של המחצית המקביל לדעתנו ל׳אדם ההגון׳ שבסי תכונותיה הפלאיות של המערה נודעו
הראשונה של המאה ה .13-נראה שעי פורו של פתחיה .ייתכן שייחוס סגולות היטב במאה ה .13-שמואל בן שמשון,
קר עניינה של מערת הלל ושמאי במירון הקשורות בשפיעת מים למערת הלל רושם מסעו של יהונתן הכהן מלוניל,
באותה עת היה בסגולת ברכת המים ושמאי במירון הביא במשך הזמן לערי בשנת ,1210מתאר את המערה בפירוט
המיוחסת לה ,והיא שהייתה העילה כת טכסי תעניות גשמים שנערכו רב .תיאורו לא מתמקד באבן אחת
לטכס ט״ו באייר וכי למן אותה עת בגליל ,סמוך למערה .נראה שמשעה בעלת תכונות פלאיות אלא בשישה
נתרכזו סביב המערה טכסי קבע שנקבעו טכסים אלו במירון הם נוהלו ׳כיורים׳ ,משמע אבנים חלולות
המתמלאות במים בדרגות שונות .גם
שנתיים של שאילת גשמים וטכסים על ידי בני משפחת הנשיאים. מקורות נוספים מאוחרים למאה ה13-
מזדמנים של תעניות גשמים .נראה בסוף המאה ה 13-השתמש ר׳ דוד מתארים אבנים המתמלאים במים והאבן
שקביעת טכסי שאילת הגשמים במירון הנגיד נכד הרמב״ם בסגולותיה המא- הפלאית ,מוקד ההתרחשות הקדום,
בט״ו באייר ולא במוצאי הקיץ או גיות של המערה כנגד מתנגדיו שהביאו שוב לא נזכרת אלא בדבריו של שמואל
בתחילת הסתיו ,היה אילוץ שנבע משי- להדחתו מן הנגידות במצרים סמוך בן שמשון מחבר ״אלה המסעות״ .שמו
לובה של מירון במסלול הזיארה)ביקור לשנת .1285המאורע נזכר בקטע שהו אל בן שמשון מתייחס לאותן תכונות
בלשון הערבית ,מושג המציין פולחן בא בספר יוחסין :״והיה הנגיד ר׳ דוד שאליהן התייחס לפניו פתחיה מרגנס־
מתפלל במערת הלל ושמאי ויצאו מים בורג ונראה שידע גם על הסגולות
מקומות קדושים( .העילה לטכס ט״ו קרים ואז החרים למלשינים .וביום המיוחסות לה .הוא מציין כי התפלל עם
באייר במירון נזכרת בלשונה פעם אחת ההוא מתו ת״ק מלשינים בארץ מצרים חבורתו במערה והוא מתאר התרחשות
בלבד ,בתיאור השלם היחיד שיש לנו דומה לזו שתיאר פתחיה :״וצוה ראש
מן הטכס -בתיאורו של ״בעל המס
עות״ .הוא מספר כי במוקד הטכס הגולה והדליקו נר של שעוה לחפש
עומדת הופעת המים במערה שאז ״כולם