Page 11 - etmol 87

‫אידה קמינצקי ומאיר גולדין מחליפים ביניהם‬
‫מכתבי אהבה בעברית לפני יותר ממאה שנה‬

‫מכתבי הארוסים‬

‫אידה קמינצקי חיתה בוילנה‪ ,‬מאיר גולדין ‪ -‬במינסק‪ .‬שניהם היו כני משפחות אמידות והתארסו כנראה על־ידי שידוך‪.‬‬
‫מאיר גולדין היה בן לאלמנה סוחרת מצליחה‪ .‬הוא עצמו לא עבד אלא ישב ולמד‪ .‬אידה היתה כבת ‪ .20-18‬שני‬
‫הארוסים החליפו ביניהם מכתבים כדין ארוסים מאז ומעולם‪ ,‬כתבו דברי חיבה‪ ,‬רבו‪ ,‬השלימו‪ .‬מאיר גולדין נראה שהיה‬
‫רומנסי הרבה יותר מאידה‪ ,‬שדבריה בתובים בשיקול דעת‪ ,‬בקור רוח ובבסחון‪ .‬מה שמיוחד במבתבים אלו הוא שהם‬
‫נכתבו עברית לפני יותר ממאה שנים‪ ,‬בראשית שנות השמונים של המאה הקודמת‪ .‬עברית לא היתה עדיין שפה‬
‫מדוברת‪ ,‬אבל המכתבים כתובים בלשון בהירה ומפתיעה‪ .‬אידה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬ידעה היסב תנ״ך‪ ,‬משנה ומדרשים והיא‬
‫מצטסת פסוקים רבים או רומזת לכתובים בתנ״ך ובמקורות אחרים‪ .‬לפי המכתבים נראה כי השניים נפגשו רק פעם‬
‫אחת לפני חתונתם‪ .‬הזוג נישא כשנה לאחר כתיבת המכתבים וחי במינסק שברוסיה הלבנה‪ ,‬עירו של החתן‪ .‬נראה‬
‫שהבעל עסק במסחר והם חיו ברווחה‪ .‬אין אנו יודעים פרטים רבים עליהם‪ .‬אידה נפטרה בשנת ‪ .1911‬בעלה נפטר‬
‫בשנת ‪ 1922‬בקירוב‪ .‬היו להם שלושה ילדים‪ ,‬בן ושתי בנות‪ .‬הבן‪ ,‬אשתו וילדיו נספו בשואה‪ .‬הבת הצעירה נפטרה‬
‫ממחלה וילדיה נספו אחר־כך בשואה‪ .‬הבת השניה עלתה לארץ עם משפחתה‪ .‬המכתבים נמצאים בידי יהודית פלדמן‪,‬‬
‫נכדתם של אידה ומאיר גולדין‪ ,‬ומתפרסמים כאן לראשונה‪ .‬בתחילה מתפרסמים מכתבי אידה ואחריהם מכתבי מאיר‪.‬‬

‫הערות המביא לבית הדפוס ‪ -‬בסוגרים‪.‬‬

‫‪ P.S.‬שמעתי כי קניתם חנות שניה‪ .‬מדוע לא הודעתני אתה?‬ ‫שנת מאירת עיני חכמים‪ ,‬לפ״ק‬
‫כי אז נעלה בעיני עשרת מונים‪ .‬מדוע תשאלו לאדרעס‬
‫להמיועד המשכיל‪...‬‬
‫)כתובת( של אחי? הלא כתבתם לו פעם הודיעני במכתבו‪.‬‬
‫אחדש״ה )אחרי דרישת שלומו הטוב( הנני לברכך‪,‬‬
‫‪¥‬‬ ‫ידידי‪ ,‬בברכת החג הדופק על הדלתות‪ ,‬שתבלהו בעונג‬
‫להמיועד המשכיל‪...‬‬ ‫ועדן כיאות לחג זה אשר זכרו חרות בציפורן שמיר על לב‬
‫כל איש יהודי החובב עמו ודתו‪ .‬אף כי לרגלו באו אלינו‬
‫בראשונה אבוא לחלקך כי ת״ל )תודה לאל( חוסים אנחנו‬ ‫עבודות שונות אשר רבים יתאוננו עליהם בימים האלה‪,‬‬
‫בצל החו״ש )החיים והשלום( ויואל אלוה גם לימים יבואו‬ ‫בכל זאת לא שוה זה נגד כל הטובות אשר קבלנו תמורתם‪,‬‬
‫לבל יחסר המזג‪ .‬מכתבך עם הברכות השניים לנכון הגיעני‬ ‫בצאתנו מעבדות לחרות להיות עם חפשי נעלה ומרומם על‬
‫ומשנה ברכה' ותודה אגיש לך מקרב לבי עבורו כי בו מלאת‬ ‫כל העמים כגולינו אשר כבר אבדו ואין עוד זכרם בארץ‪ .‬כי‬
‫את מאוויי נפשי בהראותך אותי‪ ,‬ידידי‪ ,‬את כוחך בשפת‬ ‫מי יודע לולא זאת גם עלינו עבר כוס הכליון‪ ,‬אך אמונתנו‬
‫עברית אהובתי‪ ,‬וענית לי על כל דברי כמשפט אשר זאת‬ ‫ותורתנו היא המחזקת אותנו בכל עת רעה‪ ,‬כי בזאת הלא‬
‫בקשתי מידך תמיד ובקבלך לרצון את עצתי ישרו בעיניך‬ ‫נוכל להתפאר כי בכל דור ודור קמו עלינו לכלותנו ופעם‬
‫דברי ועוד תשים אל אלוה פניך כי אנהיגך תמיד בעצתי‬ ‫בפעם היא היא האמונה הטהורה עמדה לימיננו ותוציא כאור‬
‫הטובה ‪ -‬האם בת חמישים אני? )לפי פרקי׳אבות‪ ,‬בן‬ ‫צדקותנו לבל נמוט‪ .‬ולד הטוב נקוה כי גם לימים יבואו לא‬
‫חמישים לעצה‪ ,‬והכותבת שואלת את מי שביקש ממנה עצה‪,‬‬ ‫יעזוב את עם זו בחר‪ .‬אף כי לא כימים הראשונים הימים‬
‫אם אמנם הגיעה לגיל זה(‪ .‬משאלתך זאת תמלא רק אז‪,‬‬ ‫האלה ולא נוכל עוד להתאונן והיהודי איננו עוד סלון)שיח‬
‫ידידי‪ ,‬במדותך מדה כנגד מדה להראות גם לי על משוגותי‬ ‫קוצני( ממאיר בעיני כל כבתחלה‪ ,‬אך לדאבון נפשנו‬
‫כי אין אדם אשר אין לו חטא‪ ,‬ומה זה נעליתי כה בעיניך! כי‬ ‫תפארתנו לא על״הדרך כי דתנו משעננו מעת לעת תרד‬
‫לדאבון לבבי לא רבה כח דעתי תורת החיים אשר תאמר‬ ‫פלאים ומי יודע אם לא יקום לה יד חזק ומושיע‪ ...‬אך איזה‬
‫למצוא בי‪ ,‬אך איך שהוא יתן ד׳ כי נוכל למלאות איש את‬ ‫רוח עבר עלי לחקור קדמוניות הלא ערב חג הוא ואף כי‬
‫רצון רעהו בכל עת ולו אקוה כי ישמע לתפלתי ולא ימיש‬ ‫כמעט הכל נכון לקבלתו והחדרים נקיים‪ ,‬בכל זאת עוד‬
‫המלאכה רבה ועוד עלי לכתוב ולברך לקראת המועד את‬
‫את חסדו מאתנו לעולם‪...‬‬ ‫בני משפחתנו‪ .‬אעזבה את המלאכה הכבודה לאחרים ואני‬
‫ועתה הנני להפיק חפצך להתיר לך השאלות והחידות‬
‫כדבריך‪ .‬האמנם‪ ,‬ידידי‪ ,‬לא תדע אל מה ירמזון דברי‬ ‫אשוב אל דרך הפשוט היא האמת‪.‬‬
‫בשאלה החמישית? לא אוכל תת אמון נפשי ואדמה כי אך‬ ‫את מכתבך משבוע העבר קבלתי‪ ,‬ת״ל )תודה לאל( כי‬
‫ענותנותך גרמה לך זה כי תשאל ממני‪ .‬הלא מאז בואנו‬ ‫השלום אתכם‪ .‬גם מאתנו אוכל לחלקך כאלה‪ .‬עתה אשאלך‪,‬‬
‫בברית'לא עזבתני המחשבה איך להוציא אור על תעלומות‬ ‫ידידי‪ ,‬מדוע תשימני למלאך־זעם בדבריך‪ ,‬באמרך כי כל‬
‫השאלה וללמוד ארחותיה‪ ,‬הלא היא שאלת החיים החדשים‬ ‫דרכיך לא ישרו בעיני‪ .‬זאת לא זאת‪ .‬כי רק בעזבך את דרך‬
‫הנכונים לקראתנו‪ ,‬למען נלך בה לא נימוט כי דרכיה מלאות‬ ‫התוך ייסרתיך למשפט‪ ,‬כדבריך‪ .‬כי לפי דעי בכל מעשינו‬
‫קוצים ומכשולים אשר רק ביד הכל יכול לשים את‬ ‫ודרכינו נחזיק בעמוד״התוך‪ ,‬אז לא ניכשל‪ .‬ולא עוד כי אם‬
‫המעקשים למישור והרכסים לבקעה ועליו נשליך יהבינו‬
‫ולא נמעד‪ .‬ואשר אמרתי השאלה החמישית רק מאשר היה‬ ‫אתי הצדק יד הזמן נגעה’בנו כי אנשים קרובים אנחנו‪...‬‬
‫לענינו אז‪ .‬וע״ד )ועל דבר( הכף והנקודות ‪ -‬הרגע‪ ,‬ידידי‪,‬‬ ‫ובזה אשאר מוקירתך ומכבדתך‪ ,‬דו״ש)דורשת שלומך(‪.‬‬
‫לא רעיון מסתתר ואין כל מאומה ואך שחוק הוא‪ ,‬עשה לך‬
‫מכל הנקודות את האות העשירי והא לך החידה‪ .‬והנה ראה‪,‬‬

‫‪11‬‬