Page 7 - etmol 87
P. 7
שמחים שהוא סימן שתתברך השנה״
וכוונתו כנראה לברכת הגשם .הופעת
המים נזכרת בכל תיאורי הטכס בנוס
חים שונים .סגולת הורדת הגשם מיוח
סת למקום גם בתוך סיפור ששמע ר׳
יצחק בן לטיף מזקן ארצישראלי שפגש
סמוך לעלייתו לארץ ,בשנת 1445
בקירוב :״קבורת הלל ושמאי -בשני
)בשנות( בצרות הלכו אנשים ונשים
והתפללו בתוך המערה ,ישמע ה׳ ויענם
במים .ויתמלאו תחלה אבנים יש להם
קבול במערה תחלה ,אחר יתקשרו
שמים בעבים וימטיר ,והארץ תתן את
יבולה״ .הקטע אינו קשור אמנם בטכס
ט״ו באייר ,ונראה שכאן מדובר בשאי
לת גשמים המתרחשת בעת בצורת.
יהודים ומוסלמים ביחד
טכסי מירון התנהלו במשך יום ט״ו
באייר כולו והשתתפו בהם ,כבטכסי
זיארה רבים אחרים שנערכו בגליל,
יהודים ומוסלמים כאחד ,אלא שאלו
שנערכו במירון נחשבו בעיני הכל
לטכסים יהודיים ,כשם שגם המתחם
עצמו נחשב ליהודי .יש להניח שהמת
חם היה בבעלות או בחזקה יהודית ,מן
הסתם של יהודי צפת .זה היה גם מעמדו
המשפטי של קבר שמואל ברמה ליד צפת וסביבותיה
ירושלים ,שבו התנהל טכס דומה לזה
הביניים ,ובמקביל -לשינוי מוחלט של מירון .רוב המקומות הקדושים יחסית של טכסי תענית גשמים כפי
בדפוסי הזיארה וטכסי העליה לרגל.
בגליל הוחזקו בידי מוסלמים ויהודים שנתנסחו במשנה ובתוספתא תענית,
זהו הרקע לשקיעתו של פולחן המים
במערת הלל ושמאי הנרמזת באיגרת נטלו חלק בפולחנם והעניקו להם משמ ועוצבו שוב ושוב עד לתקופה זו .יש
הנוסע האלמוני מקאלנדיה ולעלייתו
של פולחן רבי שמעון בן יוחאי ,הנזכר עות משלהם .במירון היו המוסלמים -להניח כי אחת ההופעות המרכזיות של
לראשונה באיגרת זו כמוקד הפולחן
״אורחים״ ,שכן החגיגות ליהודים הטכס היתה דרשה שנשא בעל הסמכות
במירון .שקיעתו של פולחן המים במע
רת הלל ושמאי ניכרת גם מדבריו של ולמוסלמים היו מביטויי החיים המשות הדתית בסביבה או בא כוחו .במרכז
תלמיד ר׳ עובדיה מברטנורה המתאר
בפירוט רב את מירון בשנת ,1495אך פים ושל התרבות העממית המקומית אירועי היום עמדו ההתרחשויות בתוך
לא מזכיר כלל את מופת .המים או את
חגיגות ט״ו באייר .לעומת זאת ,תיאורו המשותפת לפלחים היהודים והערבים המערה .אין בידינו תיאורים מספיקים
משקף את העניין הרב שעוררו באותה
בגליל .אולם הזיארות מן המאה ה 13-של אירועים אלו ,אך יש להניח שהטכס
עת המסורות הקשורות ברבי שמעון בן
יוחאי ,שיש ליחסם לגולי ספרד בארץ. ניתקה במידה רבה מדפוסי פולחן במערה היה עיבודו של הטכס המאגי
הקדושים הגלילי הקדום ולמרות שהם הקדום.
ההתעלמות מטכסי המים חוזרת על
עצמה גם ברשימת מקומות קדושים יהודי ספרד מופיעים ביטאו עדיין הלכי רוח דתיים שרווחו
משלהי המאה ה״ 15שניכרות בה היטב
התמורות במושגי הזיארה שהתחוללו בשכבות העממיות במזרח ,חלקה של
בשלהי המאה .תכונותיה הפלאיות של
מערת הלל ושמאי נודעו עוד במאה התרבות העממית המקומית שהצמיחה
ה 16-ויתכן שאף נתקיימה גם מסורת
העליה לרגל למקום ,אך משקלם של אותן ,נתמעט והלך .מאפייניה של בעקבות הופעתם של יהודי ספרד
הטכסים שם ירד ,ואת מקומה של המע
רה תפסה ,בעיקר לאחר תקופת האר״י הזיארה בדפוסיה החדשים באו לביטוי בארץ-ישראל בסוף המאה ה״ 15חלה
ותלמידיו ,מערה הנמצאת גם היא במת בטכס שנערך במירון בט״ו באייר ,התפתחות בטכסי המקומות הקדושים
חם כ 500-מטר משם ,זו של רבי שמעון
ואשר עדיין התמקד במאורע הניסי בארץ .לציבור זה היה עניין רב במסו
בן יוחאי ,שבה נערכו מעתה הפולחנים
העיקריים בגליל ,ואלו נערכו מעתה המתחולל בה .כפי תיאורו של בעל רות הקברים הגליליות אך לא בתכניו
שלושה ימים לאחר הטכסים הקדומים
ובדפוסיו של הפולחן ,כפי שעוצבו ״אלה המסעות״:
במערת הלל ושמאי -בל״ג בעומר ,י״ח
באייר. ״ושם מתקבצין ישראלים וישמעא במהלך ימי הביניים .פולחן המקומות
לים בפסח שיני ,וישראלים מתפללים הקדושים שהיה עד עתה תופעה גלילית
שם ואומרים מזמורים ,וכשהם מוצאים יחודית ,לא נקלט בקרב העולים הספר
מים בתוך המערה כולם שמחים שהוא דים .במקומו עוצבו בשלהי התקופה
סימן שתתברך השנה והרבה פעמים הממלוכית מסורות בעלות אופי ״היס
שלא נמצאו שם מים ,ובעת תפלתם היו טורי״ לכאורה ,פולחן המקומות הקדו
באים המים כהרף עין ...ושם אבן שים היה לפולחן קדושים .מכאן ואילך
גדולה חלולה מראשה עד למטה לארץ ,עמד הקדוש במוקד העניין הדתי באתר,
אומרים כי שם היה מזבח והדם היה ועיקר הפולחן היו גילויי הזדהות עם
שותת ויורד דרך אותו מקום חלול״ .דימוייו הדתיים והספרותיים .מהלך זה
אף שאין בידינו ידיעות מספיקות הביא ,בשלהי התקופה הממלוכית,
לתאר את הדמות המלאה של הטכס ,יש לשקיעתן של המסורות המאגיות שעמ
להניח ששאב מן המסורת המגובשת דו ביסוד פולחן הקדושים הגלילי בימי
