Page 5 - etmol 87
P. 5
ההדוטי עין ^'r׳
צפת ומקומות הקודש -ציור עברי עתיק
נס המים שאינם כלים
T
^^Sקופה הממלוכיח שימשה מערת הילל ושמאי מקום טכס מרכזי נמירון
מאת אלחנן ריינר
מתחם מירון פולחן המקומות הקדושים בגליל לא מושג המקום הקדוש כפי שנתפס
היה מיוחד ליהודים .חלק נכבד מן בעיני יהודי ארץ ישראל בימי הביניים
אחד האזורים שהיה בהם מספר המקומות הקדושים שימשו גם את הגיע לכלל ביטויו התרבותי והדתי
האתרים הקדושים הרב ביותר היה, האוכלוסיה הגלילית הלא יהודית .דומה המובהק בתוך הקהילה היהודית בגליל.
כבימינו ,מתחם מירון .איזור זה נזכר שרוב המקומות הקדושים הנזכרים ואמנם ,מתוך 65מקומות קדושים בארץ
לראשונה בשלהי המאה ה 12-במגילת בספרות המסעות העברית בימי הביניים הנזכרים בספרות העברית בימי
אביתר .מדרך איזכורו שם ניכר שהמ הוחזקו בידי מוסלמים ויהודים נטלו הביניים כמקומות פולחן ,מצויים בגליל
קום לא זכה עדיין למעמד שהגיע אליו חלק בפולחנם ,כשם שמוסלמים נטלו .48מדרום לשכם נמצאו עשרה מקומות
בתקופה הממלוכית ,אף שמסורתיו כבר חלק בפולחנם של המקומות שהוחזקו קדושים ,ובעבר הירדן שישה .למניין
נודעו .גם מדברי בנימין מטודלה ,במח בידי יהודים .מפת המקומות הקדושים זה יש להוסיף שני מקומות הנמצאים
צית השניה של המאה ה ,12-לא ניתן היהודית זהה או קרובה לזו המוסלמית בדרום לבנון ויש בעצם לקשרם עם
לעמוד על חשיבות מיוחדת שנודעה ואותם אתרים שימשו את בני שתי המרכזים הגליליים .מקום קדוש באותם
למקום בזמנו .לעומת זאת ,הנוסע הדתות .קיימת קרבה רבה במסורת ימים משמעו קבר ,מבנה ,אבן או מעיין,
פתחיה מרגנסבורג ,בן זמנו של בנימין, המקומות הקדושים של שתי הדתות
מתאר את המתחם המקודש במירון וככל הנראה הרקע הספרותי של שתי ששימשו כמוקד פולחני.
בפירוט רב ,ועיקר התיאור -מערת המסורות היה זהה לגבי אתרים רבים!
בחלק מן המקומות הקדושים בגליל המקומות הקדושים בגליל היו
שמאי והילל; התקיימו טכסים משותפים ליהודים מזוהים עם דמויות מקראיות או תלמו
״ובגליל התחתון יש מערה ובפנים ולמוסלמים .המסורות המוסלמיות דיות ,והם מילאו תפקיד חשוב בעולמו
היא רחבה וגבוהה .מצד אחד מערה של והיהודיות היו קרובות זו לזו בעיקר של האדם הגלילי עקב סגולות שונות
שמאי ותלמידיו ומצד אחד הילל ותלמי באתרים שיוחסו להם מסורות מקר שיוחסו להם ובחיי הציבור ,עקב טכסי
דיו .ובאמצע המערה אבן שוקעת ,אבן הקבע שנערכו בהם .בתקופה הממלו־
גדולה חלולה כמו כוס ,ונכנס בבית איות. כית התקיימו שני ריכוזים צפופים של
קיבולה כארבעים סאה ויותר .וכשבאין אתרים קדושים בגליל -הראשון בגליל
שם בני אדם הגונים וראו האבן מלאה פולחן המקומות הקדושים היה אחד העליון ,במרחב שבין בקעת בית הכרם
מים יפים וירחץ ידיו ומתפלל ויבקש מה מביטוייה של תת-תרבות גלילית ובקעת כנרות -עמק החולה במזרח
שירצה .ואין האבן חלולה מתחת כי אין שהיתה משותפת לכל יושבי הגליל ובתווך גוש צפת־מירון־כפר־ברעם:
באין המים מן הקרקע אלא נעשה אם לעדותיהם .פולחן זה לא היה מאופיין על- הריכוז השני היה בגליל התחתון ,למן
כפר כנה במערב ועד לחוף הכנרת,
ידי המייחד הדתי בלבד ,אלא לא פחות
מכך ,על-ידי מאפיינים חברתיים. ועיקרו היה באיזור טבריה.