Page 268 - זכרונות חדשים לאתר
P. 268
266אחרית דבר
דברים אחרונים אלו מלמדים שוב על יסודותיו המודרניים של ‘ספר האגדה‘,
ועל הניתוק והפרדה הכרוכים בכל תהליך של חתימת קנון.
יחד עם זאת ,תחילתה של זיקה תרבותית לספרות חז"ל ,זיקה המבוססת על
הזדהות רגשית (סובייקטיבית וחלקית) עם ההיסטוריה ,הפילוסופיה והאמנות
המגולמים בה ניכרת כבר באסופות שקדמו ל‘ספר האגדה‘ .בשנות השבעים
של המאה התשע עשרה ,אם לא קודם לכן ,הצביע יצחק מרגליות על ערכה
ההיסטורי והלאומי של האגדה באמצעות עריכתה מחדש ,תרגומה לעברית
ועיצובה הספרותי .האנתולוגיות הרומנטיות של יעבץ ,לבנר ,לוין ואחרים,
העוסקות באגדה כבפולקלור ביססו את תפקידיה התרבותיים :להבנות תודעה
לאומית–עברית ובה בעת להנות ,לעניין ולרגש את קהל הילדים ,שינהיג את
האומה היהודית בעתיד לקראת אופקי מימוש חדשים .שיאו ולא ראשיתו
של מחזור האנתולוגיות המודרניות היה בשנים שבהן התקבל ‘ספר האגדה‘
בראשונה וזכה לפופולריות רבה ולהשפעה על הספרות העברית המתחדשת
בארץ–ישראל .התקבלות זו מציינת כאמור את הניתוק מהקנון הרבני המקודש
ואת עלייתו של קנון לאומי חלופי.
יש ששינויים מהפכניים דוגמת אלה שאפיינו את האסופות שנסקרו בספר
חומקים מעינם של היסטוריונים בשל טבעם ההדרגתי והחלקי .כזה היה תהליך
החילון ,טוען אווֶן צ‘דוויק .דווקא כאשר השפה הדתית עמדה בפריחתה הוכנסו
בה משמעויות חדשות שערערו את ערכיה המסורתיים המוחלטים 9.לדבריו של
הפילוסוף האנגלי אלפרד נורת‘ וייטהד ,שספרו התפרסם בשנות השלושים של
המאה הקודמת סמוך לפרסומן של האסופות ,היסטוריה היא זירה של מאבקים
נמשכים ולא של מהפכות חד–פעמיות .לעתים מתרחשים ניסיונות הרפתקניים
דווקא במסגרת שפה וגבולות נתונים .ניסיונות אלו הם בבחינת ‘אדוות‘ השינוי,
שתפקידן לשמור על חיוניותה של כל תקופה .אולם ,בהתחשב בעצמתם של
ניסיונות הרפתקניים כאלה במוקדם או במאוחר יעפיל כושר השגתו של הדמיון
גם מעבר לגבולותיה המוכרים והבטוחים של תקופה נתונה 10.אז אפשר יהיה
להצביע ביתר בירור על הופעתה של מהפכה ועל שינוי תפיסתי כולל.
דברים אלה משקפים גם את תרומתן של האסופות הלאומיות לעיצובו של
זיכרון יהודי חדש בעל טבע דיאלוגי–דרשני ,לא רק חתרני ,שכן כולן מבוססות
על המתח בין ייצוג המסורת לפירושה ,בין חתימה לגניזה .ולכן רוב חידושיהן
9צ'דוויק ,חילון ,עמ' .265
1 0וייטהד ,הרפתקאות [ ,]1933עמ' .279
