Page 263 - זכרונות חדשים לאתר

‫בין יבנה לירושלים‪ :‬אתוס ציוני חדש? ‪261‬‬

‫את אפיון הדמות השלילי‪‘ :‬אל תקרא "כוכב" אלא "כוזב"‘‪ .‬הם אמנם ביטלו‬
‫את ה‘צנזורה‘ שהכניסו בנוסח המוקדם ובמהדורה המאוחרת הוסיפו כי גם‬
‫נשים וטף נפגעו במלחמה על ביתר ואף הרחיבו בתיאור מעשיו האכזריים של‬
‫אדריינוס‪ ,‬אולם על פי הנוסח המתוקן האשמה על כך אינה רובצת במפורש על‬
‫בן–כוזיבא כי אם על אדריינוס‪ .‬אם כן לפי מהדורה זו המנהיג היהודי אמנם‬
‫הנהיג בקשיחות ואולי אף באלימות את צבאותיו ורצח בחימתו את ר‘ אלעזר‬
‫המודעי‪ ,‬אולם אדריינוס הוא שנלחם זמן ממושך וללא רחמים באנשי ביתר‬

‫והוא שהיה אחראי למחיר הדמים שגבתה מערכה זו‪.‬‬

‫מבחינה לאומית מכתירים אפוא עורכיו של ‘ספר האגדה‘ את הזהות הציונית‪,‬‬
‫המושתתת על זיקה לעם היהודי‪ ,‬לארץ–ישראל ולשפה העברית‪ ,‬כליבת הזהות‬
‫היהודית המודרנית‪ .‬הם עושים זאת באמצעות תרגום הסיפורים‪ ,‬עריכתם לפי‬
‫נושאים לאומיים ועיצובם הספרותי‪ .‬אולם אין באנתולוגיה‪ ,‬ובפרט במהדורה‬
‫הראשונה‪ ,‬תמיכה בתקדימים היסטוריים של שלטון יהודי עצמי כי אם התנגדות‬
‫לאקטיביזם כזה‪ .‬סיפורן מחדש של האגדות המכוננות על חורבן בית המקדש‬
‫ועל חורבן ביתר ב‘ספר האגדה‘ מלמדנו כי ‘ספר האגדה‘ משקף (בדומה‬
‫לאסופות עבריות קודמות) את האתוס הסובלני של חז"ל ושל המשכילים גם‬
‫יחד‪ .‬יתרונם ותרומתם של מנהיגים רוחניים כשמעון הצדיק‪ ,‬רבן יוחנן בן זכאי‪,‬‬
‫ר‘ צדוק ואלעזר המודעי עולים על אלה של לוחמים ומנהיגים בעלי חזון מדיני‬
‫כמו הלוחמים על עצמאותה של ירושלים ובן–כוזיבא‪ .‬אין לראות בכך ביטוי‬
‫לגלותיות‪ ,‬שכן הזיקה לארץ–ישראל ולציונות המתהווה היא כאמור‪ ,‬מרכזית‬
‫ב‘ספר האגדה‘‪ .‬אולם גם אין מדובר בהשקפה ציונית מובהקת כי אם בביטוי‬
‫לערכיה הרומנטיים של ‘חיבת ציון‘‪ ,‬שעוצבו באותה עת כחלופה לציונות‬
‫המעשית של הרצל‪ .‬הלאומיות היהודית‪ ,‬כפי שהיא באה לידי ביטוי ב‘ספר‬
‫האגדה‘‪ ,‬מתבססת אפוא על ערכים מסורתיים ונשענת על דגמים היסטוריים‪,‬‬
‫שנזנחו בחלקם סמוך להתבססותה של הציונות המדינית‪ ,‬כפי שמעלה העיון‬
‫במהדורה המאוחרת‪ .‬היבט זה מהותי להבנת דרכם של רבניצקי וביאליק ב‘ספר‬
‫האגדה‘ בכלל שכן הוא מלמד כי חידוש המינוח הדתי בספר אינו מורה בהכרח‬
‫על להט לאומי–משיחי אלא על ניסיון לגשר בין דת ללאומיות‪ ,‬ניסיון שנועד‬
‫לאפשר את השתלבותן של המסורות בקנון העברי ולתת מענה לצרכים רוחניים‬

‫ומעשיים גם יחד‪.‬‬