Page 258 - זכרונות חדשים לאתר

‫‪ 256‬פרק עשירי‬

‫הרומי‪ .‬רבניצקי וביאליק שמרו כאן על אופייה הפלורליסטי של המסורת‬
‫הרבנית‪ ,‬הסובלת במקרה מהותי זה ריבוי דעות‪ .‬עם זאת הותירו המספרים‬
‫המודרנים את הביקורת‪ ,‬שאינה אלא תוספת מאוחרת‪ ,‬בסוגריים‪ ,‬ודבקו בקו‬
‫המנחה של נוסח התלמוד ולפיו פעל ריב"ז בשיקול דעת כשהוא מגלה אחריות‬

‫לאומית‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬שעה שהתלמוד אינו מוסר את תשובתו של אספסיינוס אך מפרט כיצד‬
‫נרפא ר‘ צדוק‪ ,‬דילגו רבניצקי וביאליק על התיאור המפורט של הריפוי והמשיכו‬
‫עם בואו של טיטוס לירושלים‪ .‬השמטת אפיזודת הריפוי ב‘ספר האגדה‘ תמוהה‬
‫ומשמעותית מכיוון שבכל הסיפור מסמל הגוף האנושי על התמורות שהוא‬
‫עובר את גוף האומה‪ ,‬הנמסר כאן תמורת עצמאותה הרוחנית‪ .‬לא רק בחירתו‬
‫של ריב"ז לצאת מהעיר בארון מתים‪ ,‬כשהוא מוותר באופן סמלי על קיומו‬
‫הפיזי‪ ,‬היא מטפורה להנחה זו‪ 44,‬כי אם גם רגליו של אספסיינוס‪ ,‬המתרחבות‪,‬‬
‫לפי הסברו של ריב"ז‪ ,‬כשמגיעה אליו בשורה טובה‪ ,‬ועשויות לשוב ולהצטמק‬
‫אם דבר מה יצערו‪ .‬הריפוי של ר‘ צדוק‪ ,‬המפורט כאמור בהרחבה בתלמוד‪,‬‬
‫מוכיח כי גם הגוף הירוד ביותר יכול להתאושש בעזרת טיפול מתאים ואולי‬
‫אף בזכות רוחו האיתנה של החכם‪ 45.‬השמטת הסיפור ב‘ספר האגדה‘ מערערת‬
‫את הרציונל המצדיק את פועלו של ריב"ז ועולה בקנה אחד עם פרשנותם‬
‫של אחד העם וביאליק לסיפור‪ ,‬הרציונל שלפיו ‘הצלה מעטה‘ של נכסי הרוח‬
‫בשעת משבר היא גם הדרך להתאוששות ה‘גוף‘ הלאומי ולהגשמת השאיפות‬
‫הטריטוריאליות‪ .‬לפי רבניצקי וביאליק ריב"ז לא זכה למענה לבקשותיו‪ ,‬גם לא‬

‫למענה סמלי‪ ,‬ובעל הברית התחלף לנגד עיניו ב‘טיטוס הרשע‘‪.‬‬
‫בהמשך השמיטו המספרים מן הנוסח התלמודי תיאורים אלימים ומיניים‬
‫כגון הכנסתה של זונה לבית המקדש וחילול ספר התורה עמה‪ ,‬ועונשם של‬
‫אויבי ישראל — בלעם וישו — לידון אחרי מותם‪ ,‬האחד בשכבת זרע רותחת‬
‫והאחר בצואה רותחת‪ .‬כמו כן השמיטו העורכים כמה פסוקים ומדרשים‪ ,‬אם‬
‫כדי לשמור על אחדות העלילה אם כדי לטשטש את הקשרה הרבני‪ .‬השמטה‬

‫‪ 4 4‬חזן–רוקם‪ ,‬רקמת חיים‪ ,‬עמ' ‪ ;202-183‬ויס‪ ,‬יהודים וכוח‪ ,‬עמ' ‪.27‬‬
‫‪ 45‬ריפויו של ר' צדוק מסמל‪ ,‬לדברי שרה צפתמן‪ ,‬את הצלתו של מעמד הכוהנים כולו‪.‬‬
‫לטענתה תפקידה של הצלה כזאת בסיפור המדרשי הוא לבסס את מעמד הכוהנים ואת‬
‫המרכז הרוחני שלהם בלוד כיורשיו של המרכז שנחרב בירושלים‪ .‬הסיפור החז"לי מפרט‬
‫אמנם את ריפויו של ר' צדוק כסמל למעמד הכוהנים‪ ,‬אך למספר החז"לי הוא נחוץ כדי‬
‫לייחס לריב"ז את הדאגה לשלושת 'כתרי המנהיגות' היהודיים‪ :‬תורה‪ ,‬מלכות וכהונה‬

‫(צפתמן‪ ,‬ראש וראשון‪ ,‬עמ' ‪.)220-218 ,202-153‬‬