Page 253 - זכרונות חדשים לאתר
P. 253

‫בין יבנה לירושלים‪ :‬אתוס ציוני חדש? ‪251‬‬

‫עם זאת כבר ראינו כי ל‘ספר האגדה‘ סממנים לאומיים–ציוניים אחרים כגון‬
‫בכורתה של העברית בו‪ ,‬דרכי עריכתו ועיצובו הספרותיים‪ .‬סממנים אלה‬
‫צפויים וטבעיים באנתולוגיה שנולדה בקרב חוג הסופרים העברים באודסה‬
‫והורחבה בארץ–ישראל בשנות השלושים של המאה העשרים עם התגבשותה‬
‫והתמסדותה של הציונות‪ .‬להבדיל ממרגליות וממחברים מוקדמים יותר היה‬
‫באפשרותם של רבניצקי וביאליק לבחור את דרכם האידאולוגית מבין השפעות‬
‫רעיוניות שונות‪ .‬בהיותם מנהיגים תרבותיים אף נתלתה בספרם הציפייה‬
‫להשריש את הציונות בקרקע מסורתית ולהעניק לשאיפותיה הריבוניות תוקף‬
‫היסטורי וסמכות‪ .‬על רקע זה יש לבחון האם דבקו העורכים באתוס הסובלני‬
‫של חז"ל‪ ,‬ולהבדיל‪ ,‬באתוס המשכילי‪ ,‬ובכך הפנו את הגב לציפיות הלאומיות‬
‫הגואות בתקופתם‪ ,‬או שמא הכפיפו את המסורות למפת המשמעות הציונית‬
‫בת זמנם? ומהם הקריטריונים שנקבעו באסופה להערכתם ולטיפוחם של‬
‫מנהיגים לאומיים? היבטים אלה ידונו תוך עיון בעיצובו של הסיפור על חורבן‬
‫בית המקדש השני ב‘ספר האגדה‘‪ 38.‬סיפור זה נעשה לכלי פולמוסי לביטוי‬
‫שאיפות לאומיות מתחרות בקרב מנהיגים יהודים במפנה המאות התשע עשרה‬

                                                                    ‫והעשרים‪.‬‬
‫על פי שלד העלילה‪ ,‬המשותף לרוב הנוסחים שעליהם התבססו רבניצקי‬
‫וביאליק‪ ,‬התהדקות המצור על ירושלים סמוך לחורבן דרדרה את מצבם של‬
‫היהודים הנצורים‪ .‬ריב"ז (רבן יוחנן בן–זכאי)‪ ,‬שביקש להשיג ‘הצלה מעטה‘‬
‫לנוכח המצב יצא לשם כך מן העיר כשהוא מתחזה למת‪ .‬ללא ידיעת הלוחמים‬
‫היהודים הוא נפגש בחוץ עם הקיסר הרומי אספסיינוס‪ ,‬ואחרי שרכש את אמונו‬
‫ביקש ממנו רשות להקים ביבנה מקלט לחכמים משושלת רבן גמליאל שנותרו‬
‫בעיר‪ 39.‬סופרים ומנהיגים ציוניים ראו במעשהו של ריב"ז מהלך בעל משמעות‬
‫סמלית הנושאת חשיבות לאומית היסטורית‪ .‬ברדיצ‘בסקי‪ ,‬שביקש לחדש יסודות‬
‫של תקומה וגבורה בספרות היהודית‪ ,‬צידד בלוחמים שנותרו נצורים בעיר עד‬
‫להכרעתם‪‘ :‬הני בריוני היו יתרים על בעלי י"ח דבר‪ ,‬הסיף היה יתר על הספר‪,‬‬

                                                        ‫ויס‪ ,‬יהודים וכוח‪ ,‬עמ' ‪.123-119‬‬
                                                                          ‫‪ ,172-168 ,I 3	 8‬ב‪.‬‬

‫‪ 	39‬הסיפור ב'ספר האגדה' מתבסס על שלושה נוסחים‪ :‬גיטין נו‪ ,‬ע"א‪-‬ע"ב; איכה רבה א‪,‬‬
‫לא; אבות דרבי נתן נוסח א‪ ,‬ד‪ .‬ספרות המחקר העוסקת בסיפור עשירה וענפה ואסתפק‬
‫פה במקורות רלוונטיים בודדים‪ ,‬הכוללים בעצמם סקירה של הספרות המחקרית לצורך‬
‫השוואה ועיון‪ :‬ניוזנר‪ ,‬יוחנן בן זכאי; הלוי‪ ,‬שערי האגדה‪ ,‬עמ' ‪ ;228-209‬חזן–רוקם‪ ,‬רקמת‬
‫חיים‪ ,‬עמ' ‪ ;202-183‬ישראלי–טרן‪ ,‬אגדות החורבן; שרמר‪ ,‬היסטוריוגפיה סתמאית; כהן‪,‬‬

        ‫חשיבותה של יבנה‪ ,‬עמ' ‪ ;43-22‬צפתמן‪ ,‬ראש וראשון‪ ,‬עמ' ‪.224-207 ,162-105‬‬
   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258