Page 255 - זכרונות חדשים לאתר
P. 255
בין יבנה לירושלים :אתוס ציוני חדש? 253
מצטיירים הלוחמים בדבריו כ‘בחורים‘ והחכמים — כ‘זקנים‘ .האחרונים אינם
כופרים בחשיבותם של חיי שעה ,אלא שכדי לקיים במקרה זה חיי שעה יש
להתמסר תחילה לחיי עולם .המחלוקת היא אם כן על עיתוי הפעולה הלאומית,
לא על עצם חשיבותה.
הדים לפרשנות זו יש גם במאמרו של ביאליק ‘הלכה ואגדה‘ ( .)1917יציאתו
של ריב"ז מהעיר הנצורה מתפרשת במאמר כמופת להצלה ולהקרבה בעלי
משמעות היסטורית .עם זאת חשיבותו הסמלית של המעשה עולה בדבריו של
ביאליק על חשיבותו האקטואלית .הנכונות של ריב"ז להקריב את השאיפות
הריבוניות של העם היהודי בישראל כדי לזכות בעצמאות דתית ביבנה משקפת
את מקומו המרכזי ואולי אף הראשוני של הספר בהיסטוריה היהודית כולה
כקניין לאומי ,ותפקידו ,בעיני המנהיג הרבני ובעיני המנהיג הלאומי בעקבותיו,
בשמירת החוסן הרוחני של ישראל.
הפרק המוקדש לסיפור החורבן ב׳ספר האגדה׳ נקרא ‘חרבן בית שני׳ ,והוא
נפתח בציטוט מסורת מתוך התלמוד על פיו ריב״ז צפה את החורבן שנים
רבות לפני התרחשותו בהסתמכו על נבואה מספר זכריה .שיבוצה של מסורת
זו משמעותי כיוון שהוא מבסס את עליונותו הרוחנית של ריב״ז על הלוחמים
בהמשך הסיפור ומצדיק את מהלכיו .פרק המשנה הבא מוקדש למאורעות
החורבן ונקרא ‘על–מה חרבה הארץ׳ .מאורעות החורבן קובצו כולם בסעיף אחד
ארוך ,תורגמו מארמית לעברית וסודרו כסדר הדברים בתלמוד (גיטין ,דף נה-נו)
עם סטיות קצרות אך משמעותיות במהלכו .המסורת הראשונה מתארת כיצד
שנאת חינם (המתגלמת בעוינות העזה ששררה בין בר–קמצא לחכמים) הובילה
למשבר אמון ולסכסוך עם השלטון הרומי שסופו מצור על ירושלים וחורבנו של
בית המקדש .סיפור זה מדגיש כי החורבן נולד משנאת אחים ומעימות פנימי,
שהרומאים ,ולהבדיל אלוהים ,אינם אחראים לו .הוא גם מצביע על ניסיונם של
החכמים למנוע סכסוך עם הרומאים גם כשהדברים היו כרוכים בהפרת חוקי
התורה וקבלת קרבן פגום.
הבחירה בנוסח הבבלי משמעותית ביותר גם בהמשך כיוון שלפי נוסח זה
הלוחמים היהודים בירושלים נקראים ‘בריונים׳ ואילו תומכי ריב״ז הם ‘חכמים׳.
המ ַספרים הדגישו ערכים מגמתיים אלה כאשר הוסיפו בתחתית העמוד כי
‘בריונים׳ הם ‘פריצים׳ ,כלומר קלגסים יהודים 42.ריב"ז לעומתם מצטייר כשוחר
42השוו עם הצגתם השלילית באסופה של מרגליות' :בימים ההם סכסך ד' את יושבי ירושלים,
כי קמה בישראל עדת פריצים ,ויבאו במקדש ד' ויחללו את צפונו ,וישדדו רבצי אצילי
ישראל לעיניהם ,ויצמיתו בבר חייהם ,ויורידום בדם שאולה .הפריצים האלה הנודעים
