Page 255 - זכרונות חדשים לאתר
P. 255

‫בין יבנה לירושלים‪ :‬אתוס ציוני חדש? ‪253‬‬

‫מצטיירים הלוחמים בדבריו כ‘בחורים‘ והחכמים — כ‘זקנים‘‪ .‬האחרונים אינם‬
‫כופרים בחשיבותם של חיי שעה‪ ,‬אלא שכדי לקיים במקרה זה חיי שעה יש‬
‫להתמסר תחילה לחיי עולם‪ .‬המחלוקת היא אם כן על עיתוי הפעולה הלאומית‪,‬‬

                                                        ‫לא על עצם חשיבותה‪.‬‬
‫הדים לפרשנות זו יש גם במאמרו של ביאליק ‘הלכה ואגדה‘ (‪ .)1917‬יציאתו‬
‫של ריב"ז מהעיר הנצורה מתפרשת במאמר כמופת להצלה ולהקרבה בעלי‬
‫משמעות היסטורית‪ .‬עם זאת חשיבותו הסמלית של המעשה עולה בדבריו של‬
‫ביאליק על חשיבותו האקטואלית‪ .‬הנכונות של ריב"ז להקריב את השאיפות‬
‫הריבוניות של העם היהודי בישראל כדי לזכות בעצמאות דתית ביבנה משקפת‬
‫את מקומו המרכזי ואולי אף הראשוני של הספר בהיסטוריה היהודית כולה‬
‫כקניין לאומי‪ ,‬ותפקידו‪ ,‬בעיני המנהיג הרבני ובעיני המנהיג הלאומי בעקבותיו‪,‬‬

                                           ‫בשמירת החוסן הרוחני של ישראל‪.‬‬
‫הפרק המוקדש לסיפור החורבן ב׳ספר האגדה׳ נקרא ‘חרבן בית שני׳‪ ,‬והוא‬
‫נפתח בציטוט מסורת מתוך התלמוד על פיו ריב״ז צפה את החורבן שנים‬
‫רבות לפני התרחשותו בהסתמכו על נבואה מספר זכריה‪ .‬שיבוצה של מסורת‬
‫זו משמעותי כיוון שהוא מבסס את עליונותו הרוחנית של ריב״ז על הלוחמים‬
‫בהמשך הסיפור ומצדיק את מהלכיו‪ .‬פרק המשנה הבא מוקדש למאורעות‬
‫החורבן ונקרא ‘על–מה חרבה הארץ׳‪ .‬מאורעות החורבן קובצו כולם בסעיף אחד‬
‫ארוך‪ ,‬תורגמו מארמית לעברית וסודרו כסדר הדברים בתלמוד (גיטין‪ ,‬דף נה‪-‬נו)‬
‫עם סטיות קצרות אך משמעותיות במהלכו‪ .‬המסורת הראשונה מתארת כיצד‬
‫שנאת חינם (המתגלמת בעוינות העזה ששררה בין בר–קמצא לחכמים) הובילה‬
‫למשבר אמון ולסכסוך עם השלטון הרומי שסופו מצור על ירושלים וחורבנו של‬
‫בית המקדש‪ .‬סיפור זה מדגיש כי החורבן נולד משנאת אחים ומעימות פנימי‪,‬‬
‫שהרומאים‪ ,‬ולהבדיל אלוהים‪ ,‬אינם אחראים לו‪ .‬הוא גם מצביע על ניסיונם של‬
‫החכמים למנוע סכסוך עם הרומאים גם כשהדברים היו כרוכים בהפרת חוקי‬

                                                    ‫התורה וקבלת קרבן פגום‪.‬‬
‫הבחירה בנוסח הבבלי משמעותית ביותר גם בהמשך כיוון שלפי נוסח זה‬
‫הלוחמים היהודים בירושלים נקראים ‘בריונים׳ ואילו תומכי ריב״ז הם ‘חכמים׳‪.‬‬
‫המ ַספרים הדגישו ערכים מגמתיים אלה כאשר הוסיפו בתחתית העמוד כי‬
‫‘בריונים׳ הם ‘פריצים׳‪ ,‬כלומר קלגסים יהודים‪ 42.‬ריב"ז לעומתם מצטייר כשוחר‬

‫‪ 	42‬השוו עם הצגתם השלילית באסופה של מרגליות‪' :‬בימים ההם סכסך ד' את יושבי ירושלים‪,‬‬
‫כי קמה בישראל עדת פריצים‪ ,‬ויבאו במקדש ד' ויחללו את צפונו‪ ,‬וישדדו רבצי אצילי‬
‫ישראל לעיניהם‪ ,‬ויצמיתו בבר חייהם‪ ,‬ויורידום בדם שאולה‪ .‬הפריצים האלה הנודעים‬
   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260