Page 256 - זכרונות חדשים לאתר

‫‪ 254‬פרק עשירי‬

‫שלום‪ .‬עוד לפני שהמצור התהדק הוא קרא לפיוס עם הרומאים ומתברר‪ ,‬לפי‬
‫הכתוב‪ ,‬כי לא פעל לבדו אלא היה חלק מקבוצה של חכמים‪ .‬בנוסח אבות דרבי‬
‫נתן א הלוחמים אינם מוצגים כלל באורח שלילי‪ ,‬ולפי נוסח איכה רבה הם אינם‬
‫אחראיים לתוצאות החורבן אלא הדוכסים‪ ,‬בני בריתו של אספסיינוס‪ .‬הבחירה‬
‫בבבלי היא בחירה פרשנית מובהקת‪ ,‬בחירה שקרייזל מצא בה פסול מבחינה‬
‫לאומית‪ .‬לדבריו אילו התבססו העורכים על נוסח אבות דרבי נתן א ולא על‬
‫התלמוד היו הלוחמים בירושלים מצטיירים כלוחמי חירות והאבל של ריב"ז על‬

‫החורבן היה כבד ומפורש יותר‪43.‬‬
‫גם על פי המשך הסיפור ב‘ספר האגדה‘‪ ,‬המתבסס על התלמוד ואף מרחיב‬
‫אותו‪ ,‬מחזקים העורכים את פעולתו של ריב"ז באמצעות עריכה מחדש של‬
‫הסיפור‪ .‬הם מתארים את מצבם הקשה של תושבי העיר הנצורה אחרי שרפת‬
‫מחסני האספקה באמצעות המסורות התלמודיות על מותה של מרתה בת ביתוס‬
‫ומצבו הירוד של ר‘ צדוק‪ .‬מלבד שינויים זעירים‪ ,‬הנובעים כנראה משיקולים‬
‫אסתטיים‪ ,‬צירפו העורכים עוד מסורת‪ ,‬הפעם מאיכה רבה‪ ,‬המדגישה את המצב‬
‫הקשה בעיר‪ .‬על פי מסורת זו יצא ריב"ז לשוק וראה כי כל מה שנותר לאנשי‬
‫העיר לאכול הוא תבן ומים‪ ,‬והמראות המצטברים הובילו אותו למסקנה כי ‘אין‬
‫תקנה אלא שאצא מהעיר‘‪ .‬נוסח ‘ספר האגדה‘ מתבסס על שני מקורות בתיאור‬
‫מצבה הקשה של ירושלים ערב יציאתו של ריב"ז ממנה כפי ששום נוסח מלבדו‬

‫אינו מפרט ומדגיש‪.‬‬
‫סטייה משמעותית אחרת מן הנוסח התלמודי קשורה למה שאומר אבא‬
‫סיקרא (אחיינו של ריב"ז ומראשי המרד בירושלים) לריב"ז‪ :‬רק מתים מּורשים‬
‫לצאת מהעיר‪ .‬על פי נוסח התלמוד אבא סיקרא הוא שיוזם את התחבולה‬
‫שבעזרתה מצליח ריב"ז להימלט מהעיר הנצורה‪ ,‬אולם רבניצקי וביאליק בחרו‬
‫לצטט קטע קצר זה מתוך איכה רבה‪ ,‬היכן שריב"ז הוא היוזם של הרעיון ושל‬
‫המהלך להתחזות למת ולצאת מהעיר בארון מתים‪ .‬שוב מדגישים המספרים‬
‫כי ריב"ז לא היה גיבור בעל כרחו כי אם מנהיג אקטיבי‪ .‬תחילה‪ ,‬בהיותו‬
‫ראש לחכמים‪ ,‬ביקש למנוע את החורבן ‘משום שלום מלכות‘‪ ,‬ולאחר מכן גם‬
‫ממניעים מעשיים‪ ,‬בעודו מגלה מעורבות‪ ,‬יזמה ותושייה‪ .‬ריב"ז אינו מתבטל‬

‫בשם בריונים [‪ ]...‬יפיחו רוח מלחמה בקרב העם‪ ,‬ולא נתנום להשלים את הרומאים‪ .‬אין‬
‫קצה לעושק ולמרוצה‪ ,‬ההרג והאבדן אשר הרבו הפריצים בבית יהודה‪ ,‬כי הם הפכו את‬
‫מקדש ד' למערת מרצחים ולשדה קטל‪ ,‬ויחללו את כל קדשי בני ישראל' (מרגליות‪ ,‬סיפורי‬

‫ישורון‪ ,‬עמ' ‪.)93‬‬
‫‪ 4 3‬קרייזל‪ ,‬האגדה המזוקקת (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)12‬עמ' ‪.50-48‬‬