Page 261 - זכרונות חדשים לאתר
P. 261

‫בין יבנה לירושלים‪ :‬אתוס ציוני חדש? ‪259‬‬

‫כמה מסורות תלמודיות משלימות‪ .‬בן–כוזבא הוא אמנם הפרוטגוניסט במקור‬
‫המדרשי‪ ,‬אולם כפי שהראתה גלית חזן–רוקם יהירותו וביטחונו העצמי המופלג‬
‫מכשילים אותו‪ ,‬ואחרי שהוא רוצח את אלעזר המודעי בשל חשד לשיתוף‬
‫פעולה עם הרומאים נלכדת ביתר והוא עצמו נהרג וראשו נכרת‪ .‬מי שאמור‬
‫היה לייצג את בית דוד בגאון מסיים את חייו בדומה לגלית‪ ,‬שהוכרע כידוע‬

                                                            ‫בעימות עם דוד‪51.‬‬
‫למרות השינויים קשה להתעלם מן הדמיון בין המסורת על יציאתו של‬
‫רבן יוחנן בן זכאי מירושלים ערב החורבן ב‘ספר האגדה‘ לבין המסורת על בן‬
‫כוזיבא ערב חורבנה של ביתר‪ .‬כבר אצל חז"ל מתאפיין סיפור המרד‪ ,‬בדומה‬
‫לסיפור החורבן‪ ,‬בעימות בין המנהיג הצבאי‪ ,‬בעל היתרון הפיזי‪ ,‬לחכמים‪ ,‬בעלי‬
‫העליונות המוסרית והרוחנית‪ .‬בתגובה ל‘מבחן האומץ‘ שעורך בן–כוזיבא‬
‫בסיפור לחייליו (קטיעת בהונותיהם‪ ,‬על פי ההסבר בתחתית העמוד)‪ ,‬מוכיחים‬
‫אותו החכמים ב‘ספר האגדה‘ כלשונו של רבן יוחנן בן זכאי בדבריו לאבא‬
‫סיקרא‪‘ :‬עד מתי אתם עושים כך?‘‪ .‬לא כתוב ב‘ספר האגדה‘ אם בן–כוזיבא קיבל‬
‫את דעתם של החכמים (לגייס רק את מי שמסוגל לעקור ארז בשעת רכיבה על‬
‫סוס) אלא רק שהיה יוצא עם חילותיו למלחמה ומבקש להכריעה בכוחות עצמו‬
‫וללא עזרה מהאל‪ .‬כמו כן מתוארים בספר בעקבות המקורות כוחו ואלימותו של‬
‫המצביא היהודי‪ ,‬דברי הנבואה של ר‘ עקיבא כי ‘זהו מלך המשיח‘ והתנגדותו‬

   ‫של יוחנן בן תורתא בתגובה‪‘ :‬עקיבא‪ ,‬יעלו עשבים בלחייך ועדין אינו בא‘‪.‬‬
‫ההמשך מתבסס על המסורת באיכה רבה בתרגומה לעברית‪ ,‬ומתאר כיצד‬
‫תפילותיו של אלעזר המודעי (ולא חילותיו של בן–כוזיבא) הן ששמרו על ביתר‬
‫כל העת מפני הצורר הרומי‪‘ :‬היה שם ר‘ אלעזר המודעי עסוק בשקו ובתעניתו‪,‬‬
‫ובכל יום ויום היה מתפלל ואומר‪ :‬רבונו–של–עולם‪ ,‬אל תשב בדין היום‪ .‬לבסוף‬
‫נתן אדרינוס דעתו לחזור‪ .‬בא כותי אחד ואמר לו‪ :‬אדוני‪ ,‬כל זמן שתרנגלת זו‬

                                              ‫מגעגעת באפר אי אתה כובשה‘‪.‬‬
‫אדיקותו וכוחו הרוחני של אלעזר מקבילים לאלו של ר‘ צדוק בסיפור על‬
‫המצור בירושלים‪ .‬ר‘ צדוק ישב אף הוא ארבעים שנה בתענית‪ ,‬על פי חז"ל‬
‫ו‘ספר האגדה‘ גם יחד‪ ,‬כדי לדחות את גזרת החורבן שהוטלה על ירושלים‪.‬‬
‫אולם להבדיל מר‘ צדוק אלעזר אינו ניצל‪ .‬הכותי מעליל עליו כי קשר קשר‬
‫נגד המורדים היהודים ובן–כוזיבא בועט בו בעיטה קטלנית אחת‪ .‬על פי הכתוב‬

                  ‫בהמשך‪‘ ,‬מיד גרמו העונות ונלכדה ביתר ונהרג בן–כוזיבא‘‪.‬‬

‫‪ 5	 1‬חזן–רוקם‪ ,‬רקמת חיים‪ ,‬עמ' ‪ .180‬השוואת נוסחים ועיון בסיפור ראו גם אצל אפרון‪,‬‬
                       ‫מלחמת בר כוכבא; מרקס‪ ,‬בר כוכבא‪ ,‬עמ' ‪ ;56-22‬וייס‪ ,‬איש היה‪.‬‬
   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266