Page 260 - זכרונות חדשים לאתר

‫‪ 258‬פרק עשירי‬

‫הרוחנית‘ של אחד העם לציונים המזדהים עם סדר יומה של הציונות המדינית‪46.‬‬
‫אולם גם לפי הנוסח המורחב מתגלמת מנהיגותו המופתית של ריב"ז בניסיון‬
‫להביא לפשרה בין הצדדים ולהציל את הצביון היהודי הרוחני שיאפשר את‬
‫התחדשותה של הלאומיות העברית בבוא העת‪ .‬על פי תיווכו הפרשני של אחד‬
‫העם וגם על פי ביאליק ורבניצקי הותיר ריב"ז אחריו דגם של מנהיג שחיי‬
‫שעה וחיי עולם עומדים לנגד עיניו אלה בצד אלה‪ .‬המסירות שגילה לחיי הרוח‬

‫היהודיים לא באה על חשבון חיי המעשה אלא כערובה להצלחתם‪47.‬‬

‫אחד הסיפורים הבאים אחרי סיפור החורבן הוא הסיפור על מרד בר כוכבא (‘בן‬
‫כוזבא‘ אצל חז"ל)‪ 48.‬חשיבותו האקטואלית של הסיפור בתקופתם של רבניצקי‬
‫וביאליק עולה מדבריו של מקס נורדאו‪‘ :‬בבר–כוכבא נתגלמה בפעם האחרונה‬
‫בהיסטוריה העולמית היהדות המחושלת במלחמה‪ ,‬הששה לקראת נשק‪ .‬אם‬
‫מישהו מעמיד את עצמו תחת הסיסמה של בר–כוכבא‪ ,‬משמע‪ ,‬ששאיפת–כבוד‬

‫אצורה בלבו‘‪49.‬‬
‫מרד זה היה לחלק מן הזיכרון הציוני הקולקטיבי והקוראים בני הזמן ראו בו‬

‫ביטוי אחרון לפטריוטיזם לאומי ולעצמאות בעת העתיקה‪50.‬‬
‫סיפור המרד ב‘ספר האגדה‘ מבוסס בעיקר על המסורת הסיפורית באיכה‬
‫רבה (ב‪ ,‬ד)‪ ,‬על המסורת התלמודית הקרובה לה מן הירושלמי (תענית ד‪ ,‬ה) ועל‬

‫‪ 46‬פיכמן‪ ,‬סופרים בחייהם‪ ,‬עמ' ‪ ;106‬שמיר‪ ,‬מה זאת אהבה‪ ,‬עמ' ‪ ;84-78‬טרטנר‪ ,‬מכל העמים‪,‬‬
‫עמ' ‪.210-207‬‬

‫‪ 47‬כדבריו של אחד העם בעקבות הסיפור‪' :‬הם [הפרושים] ידעו היטב‪ ,‬כי רוח בלי בשר הוא‬
‫אך צל שאין בו ממש‪ ,‬ובשביל שיכל רוח היהדות להתפתח ולהשיג תכליתו‪ ,‬אי אפשר לו‬
‫בלי גוף מדיני‪ ,‬שבו יתגשם באופן מוחשי' (אחד העם‪ ,‬בשר ורוח [‪[ ,]1904‬לעיל‪ ,‬הערה ‪]41‬‬
‫עמ' שנא)‪ .‬חשיבותו הסמלית המכוננת של הסיפור לשיח היהודי בישראל עולה מאוחר‬
‫יותר מדבריו של ברל כצנלסון‪ ,‬׳ניגודים שהתישנו׳ [‪ ]1939‬הנ״ל‪ ,‬כתבי‪ ,9 ,‬עמ׳ ‪)71-69‬‬
‫ומעיוניהם של בויארין (מצדה או יבנה)‪ ,‬מינץ (חורבן)‪ ,‬וייס (יהודים וכוח‪ ,‬עמ' ‪;)28-26‬‬

‫מרקס (מיתוס עתיק) וכהן (חשיבותה של יבנה‪ ,‬עמ' ‪.)70-44‬‬
‫‪ ,176-174 ,I 48‬ח‪.‬‬

‫‪ 4 9‬נורדאו‪' ,‬יהדות השרירים' [‪ ,]1900‬הנ"ל‪ ,‬כתבים ציוניים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .188-187‬וראו גם הנ"ל‪,‬‬
‫'על מלחמות המכבים ומלחמת–הבורים' [‪ ,]1901‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.76-75‬‬

‫‪ 50‬זרובבל‪ ,‬שורשים‪ ,‬עמ' ‪ .59-48‬וראו גם מרקס‪ ,‬בר כוכבא‪ ,‬עמ' ‪ ;10-9‬וייס‪ ,‬איש היה‪ .‬כפי‬
‫שעולה ממאמרו של וייס‪ ,‬בן כוזיבא נתכנה 'בר כוכבא' והוצג כלוחם חירות וכגיבור‬
‫לאומי כבר בעשורים הראשונים של המאה התשע עשרה ובספרי השכלה פופולריים‬
‫בתקופת התחייה כ'מורה נבוכי הזמן' לנחמן קרוכמל ו'הריסות ביתר' לקלמן שולמן (שם‪,‬‬

‫עמ' ‪.)113-111‬‬