Page 259 - זכרונות חדשים לאתר
P. 259

‫בין יבנה לירושלים‪ :‬אתוס ציוני חדש? ‪257‬‬

‫מהותית נוספת היא השמטת בקשתו של אונקלוס‪ ,‬אחיינו של טיטוס‪ ,‬להתגייר‪,‬‬
‫וההמלצה שנתן טיטוס לאחיינו כי לאחר מותו ישעבד את ירושלים‪ .‬הסיפור‬
‫ב‘ספר האגדה‘ מסתיים בדבריו של ר‘ אליעזר הקרובים לדברים ששמע ר‘ יוסי‬
‫בחורבה‪‘ :‬בא וראה‪ ,‬כמה גדול כחה של בושה; שהרי סייע הקדוש–ב"ה את‬

                                 ‫בר–קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו‘‪.‬‬
‫עריכתו של סיפור החורבן ב‘ספר האגדה‘ מסתכמת בהסכמה עם דרכו‬
‫המתונה של ריב"ז‪ ,‬נציג החכמים‪ ,‬המבקש מן הקיסר הרומי ‘הצלה מועטה‘‬
‫כאשר נדמה לו כי אבדו הסיכויים להצלה כלשהי‪ .‬הקונפליקט הפנימי בין בר–‬
‫קמצא לחכמים‪ ,‬ובפרט בין הבריונים לחכמים‪ ,‬ולא העימות הלאומי המתואר‬
‫בפירוט באיכה רבה‪ ,‬הוא שזירז את החורבן והוביל לאסון הלאומי על פי הנוסח‬
‫של ‘ספר האגדה‘‪ .‬עם זאת ריב"ז מתואר שם כמנהיג מעורב ואקטיבי‪ ,‬שקשריו‬
‫עם המנהיג הרומי אינם מעיבים על עצמאותו הרוחנית‪ .‬לדידם של העורכים‬
‫המודרנים (בהמשך לכתוב ב‘הלכה ואגדה‘)‪ ,‬העיקר בסיפור אינו הצלה ממשית‬
‫של נכסים רוחניים‪ ,‬כי אם הביטוי הסמלי של הרצון הלאומי‪ ,‬שאותו מייצג‬
‫ריב"ז‪ ,‬לחיות חיים משמעותיים הנטועים בניסיון התרבותי הייחודי של ישראל‪,‬‬

                          ‫שאותו מייצגת בסיפור יבנה‪ ,‬החלופה של ירושלים‪.‬‬
‫עם זאת יש ב‘ספר האגדה‘ גם מרוח התוכחה הפסימית המאפיינת את‬
‫שיריו של ביאליק על החורבן‪ ,‬ובפרט את ‘בעיר ההרגה‘‪ .‬הבחירה להשמיט את‬
‫הריפוי של ר‘ צדוק‪ ,‬השמטתם של פסוקי המקרא מהסיפור‪ ,‬השמטת בקשתו‬
‫של אונקלוס להתגייר (ובכך לפנות מדרכו של טיטוס) וסיום הסיפור בתחושת‬
‫בושה עמוקה הנלווית לתמונה של הקב"ה השורף ומחריב את היכלו‪ ,‬עשויים‬
‫כולם ללמדנו כי המשבר הלאומי שהוליד מנהיגים אמיצים כריב"ז היה מלווה‬

                               ‫בספקות‪ ,‬בביקורת‪ ,‬בהתנגדות‪ ,‬ואפילו בייאוש‪.‬‬
‫נקודת מבט זו‪ ,‬המרמזת על הזדהותם של העורכים עם אחד העם בפירושיו‬
‫לסיפור‪ ,‬השתנתה מהותית עם התקנתה של המהדורה המורחבת של האנתולוגיה‪.‬‬
‫השינויים שהוכנסו בסיפור במהדורה השנייה נרמזים כבר בהערות ביאליק‬
‫בכתב יד על גבי אחת מטיוטות הסיפור המצויות בבית ביאליק‪ .‬חלק מתוארי‬
‫ה‘בריונים‘ הושמטו‪ ,‬חלק מהפסוקים הובאו הפעם בשלמותם‪ ,‬והיכן שביאליק‬
‫סימן לעצמו או לרבניצקי ‘לעיין באיכה רבה‘ הוכנסו חלקים חדשים מנוסח זה‪.‬‬
‫במהדורה החדשה ממצה ריב"ז את המעמד ההיסטורי בנוכחותו של אספסיינוס‬
‫ומבקש ממנו להניח לעיר ירושלים ולסגת מהמצור‪ ,‬או לפחות להציל רבים‬
‫ככל האפשר מתושבי העיר‪ .‬מהדורה זו משקפת את השינוי שעבר על ביאליק‬
‫וככל הנראה גם על רבניצקי בשנים אלו מהיותם חובבי ציון המצדדים ב‘ציונות‬
   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264