Page 259 - זכרונות חדשים לאתר
P. 259
בין יבנה לירושלים :אתוס ציוני חדש? 257
מהותית נוספת היא השמטת בקשתו של אונקלוס ,אחיינו של טיטוס ,להתגייר,
וההמלצה שנתן טיטוס לאחיינו כי לאחר מותו ישעבד את ירושלים .הסיפור
ב‘ספר האגדה‘ מסתיים בדבריו של ר‘ אליעזר הקרובים לדברים ששמע ר‘ יוסי
בחורבה‘ :בא וראה ,כמה גדול כחה של בושה; שהרי סייע הקדוש–ב"ה את
בר–קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו‘.
עריכתו של סיפור החורבן ב‘ספר האגדה‘ מסתכמת בהסכמה עם דרכו
המתונה של ריב"ז ,נציג החכמים ,המבקש מן הקיסר הרומי ‘הצלה מועטה‘
כאשר נדמה לו כי אבדו הסיכויים להצלה כלשהי .הקונפליקט הפנימי בין בר–
קמצא לחכמים ,ובפרט בין הבריונים לחכמים ,ולא העימות הלאומי המתואר
בפירוט באיכה רבה ,הוא שזירז את החורבן והוביל לאסון הלאומי על פי הנוסח
של ‘ספר האגדה‘ .עם זאת ריב"ז מתואר שם כמנהיג מעורב ואקטיבי ,שקשריו
עם המנהיג הרומי אינם מעיבים על עצמאותו הרוחנית .לדידם של העורכים
המודרנים (בהמשך לכתוב ב‘הלכה ואגדה‘) ,העיקר בסיפור אינו הצלה ממשית
של נכסים רוחניים ,כי אם הביטוי הסמלי של הרצון הלאומי ,שאותו מייצג
ריב"ז ,לחיות חיים משמעותיים הנטועים בניסיון התרבותי הייחודי של ישראל,
שאותו מייצגת בסיפור יבנה ,החלופה של ירושלים.
עם זאת יש ב‘ספר האגדה‘ גם מרוח התוכחה הפסימית המאפיינת את
שיריו של ביאליק על החורבן ,ובפרט את ‘בעיר ההרגה‘ .הבחירה להשמיט את
הריפוי של ר‘ צדוק ,השמטתם של פסוקי המקרא מהסיפור ,השמטת בקשתו
של אונקלוס להתגייר (ובכך לפנות מדרכו של טיטוס) וסיום הסיפור בתחושת
בושה עמוקה הנלווית לתמונה של הקב"ה השורף ומחריב את היכלו ,עשויים
כולם ללמדנו כי המשבר הלאומי שהוליד מנהיגים אמיצים כריב"ז היה מלווה
בספקות ,בביקורת ,בהתנגדות ,ואפילו בייאוש.
נקודת מבט זו ,המרמזת על הזדהותם של העורכים עם אחד העם בפירושיו
לסיפור ,השתנתה מהותית עם התקנתה של המהדורה המורחבת של האנתולוגיה.
השינויים שהוכנסו בסיפור במהדורה השנייה נרמזים כבר בהערות ביאליק
בכתב יד על גבי אחת מטיוטות הסיפור המצויות בבית ביאליק .חלק מתוארי
ה‘בריונים‘ הושמטו ,חלק מהפסוקים הובאו הפעם בשלמותם ,והיכן שביאליק
סימן לעצמו או לרבניצקי ‘לעיין באיכה רבה‘ הוכנסו חלקים חדשים מנוסח זה.
במהדורה החדשה ממצה ריב"ז את המעמד ההיסטורי בנוכחותו של אספסיינוס
ומבקש ממנו להניח לעיר ירושלים ולסגת מהמצור ,או לפחות להציל רבים
ככל האפשר מתושבי העיר .מהדורה זו משקפת את השינוי שעבר על ביאליק
וככל הנראה גם על רבניצקי בשנים אלו מהיותם חובבי ציון המצדדים ב‘ציונות