Page 250 - זכרונות חדשים לאתר
P. 250
248פרק עשירי
דפוס ונציה אולם ככל הנראה ,רבניצקי וביאליק לא הכירו נוסח זה כיוון שהופץ
מאוחר יותר 30.יש להניח אפוא שהם שילבו את שני הנוסחים ,הבבלי ועין יעקב,
כדי ליצור נוסח חדש משלהם .שושני סבורה כי בחירת הנוסח החדש נעשתה
משיקולים פואטיים בלבד ,אולם אין להתעלם מן העובדה שבנוסח החדש
מתאבל האל ואולי אף מצטער על מעשיו שלו ,ואילו בנוסח הבבלי הוא מצביע
במפורש על אחריותם של הבנים .שינויים אחרים ,קלים אך משמעותיים ,הם
הכנסת המילה ‘כביכול‘ לפני תיאורו של האל המנענע בראשו .האם המספרים
ביקשו להגן על ייחודו של האל או להפך ,לרמוז כי דבריו שלהלן אינם אלא
האנשה של המספר? אין לדעת .אולם ,גם בשתי המסורות שקודמות לסיפורו
של ר‘ יוסי בחורבה וגם במסורת המשובצת אחריו מתוארים רגשותיו של האל
בצירוף המילה ‘כביכול‘ .בשתיים מתוך שלוש המסורות השתמשו גם חז"ל
במילה זו ,אולם במסורת הראשונה בפרק הוסיפו אותה העורכים לטקסט כפי
שהוסיפו לסיפורו של ר‘ יוסי .גם אם לא נוכל לדעת מה היה תפקידה של מילה
זו עבור העורכים ,יש בחזרתה כדי לערער על מוחשיותו ועל תוקפו של המעמד
הנקרא בפרק‘ :הקדוש–ברוך–הוא שתף בצערם של ישראל‘ .בדומה לבחירת
הסוגות הבדיוניות של המשל והמדרש גם התוספת החוזרת ‘כביכול‘ עשויה
לרמוז כי אין להבין את הביטוי כלשונו אלא כסמל לכאב ולאבל של הקב"ה
על צערם של ישראל בגלות ,כל שכן לנוכח השימוש של ביאליק במיתוסים
יהודיים ובמושגי ערך רבניים כמשלים וכסמלים גם בהקשרים אחרים31.
אחרי שהאל מנענע כביכול בראשו מצטטים העורכים את דבריו בהזחה,
ומדגישים בכך את התקבולת בין מעמד החורבה והתגלות בת הקול למעמד בית
הכנסת והתגלות האל.
מכלול השינויים שהוכנסו בסיפור זה עם שיבוצו בפרק ‘גלות‘ משקף את
המשבר הרוחני שהולידו מוראות החורבן כמשבר שרבניצקי וביאליק מבקשים
למצותו ואולי אף לעמוד על משמעותו האקטואלית .לפי הנוסח החדש הכניסה
לחורבה כרוכה בהתמודדות עם אחריותו של האל לחורבן ,אין בה כל פסול
ואין לה חלופה .כך מתברר מדבריו של אליהו ,שבנוסח החדש אינו מוצא לנכון
לתקן את מעשיו של ר‘ יוסי או להזהירו מפניהם.
הדברים עולים בקנה אחד עם שינויים אחרים שהכניסו העורכים בטקסטים.
בהקשר קרוב ,בפרק על ‘ישראל ואומות–העולם‘ ,כתבו העורכים‘ :כל צרה
שאומות–העולם וישראל שותפים בה — צרה; וכל צרה של ישראל עצמם —
3 0ראו שושני ,אוי לי שחרבתי ,עמ' .216
3 1ראו לעיל ,עמ' .205-203