Page 249 - זכרונות חדשים לאתר
P. 249

‫בין יבנה לירושלים‪ :‬אתוס ציוני חדש? ‪247‬‬

‫יונה פרנקל‪ ,‬המתמקד בעיצוב הזמן בסיפור‪ ,‬טוען כי המסר שלו לקוראים טמון‬
‫בהשוואת שתי ההתגלויות שבו‪ .‬הראשונה היא התגלות בת הקול לר‘ יוסי‬
‫בחורבה‪ .‬תוכנה של התגלות זו הוא קינה על החורבן והשרפה וההגליה שנלוו‬
‫אליו‪ .‬בת הקול מתגלה בנהמה ליחידי סגולה‪ ,‬לא לציבור‪ ,‬והחורבה היא תפאורה‬
‫הולמת למסר הכואב שהיא נושאת‪ .‬ההתגלות השנייה בסיפור היא התגלותו‬
‫של האל‪ ,‬הנשמע על פי אותו דף תלמודי ‘שואג כארי‘‪ .‬היא מתרחשת בבתי‬
‫כנסיות ולא בחורבה‪ ,‬באוזני ציבור ולא רק באוזני היחיד‪ ,‬ולצד הקינה על‬
‫החורבן היא נושאת בחובה גם נחמה‪‘ :‬אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך‘‪.‬‬
‫שעה שההתגלות הראשונה עוסקת בעבר ההתגלות השנייה פונה לעתיד‪‘ :‬יהא‬
‫שמיה הגדול מבורך‘‪ .‬שתי ההתגלויות יחד יוצרות סתירה שאין אדם רגיל מסוגל‬
‫להכילה‪ ,‬לדברי פרנקל‪ .‬אליהו אמנם אינו מונע מר‘ יוסי לשמוע את בת הקול‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬מדובר ברגע יקר של התגלות‪ ,‬אולם הוא שומר על הפתח ומלמד אותו על‬
‫הסכנה הכרוכה בהכרת הסתירה‪ 27.‬כאשר ר‘ יוסי מקבל את דבריו של אליהו וחוזר‬
‫עליהם בגוף ראשון (‘באותה שעה למדתי ממנו [מאליהו] שלשה דברים‪ :‬למדתי‬
‫שאין נכנסים לחורבה‪ ,‬ולמדתי שמתפללים בדרך‪ ,‬ולמדתי שמתפללים תפילה‬
‫קצרה‘)‪ ,‬מתחולל מפנה בסיפור‪ ,‬שכן כאן נחשף המסר החינוכי שלו‪ :‬הכניסה‬
‫לחורבה (המסמלת כאמור את הוויית החורבן) מסוכנת ומן הראוי להימנע ממנה‬
‫בשל קוצר השגתו של האדם‪ .‬גם לפי מנחם כ"ץ עיקרו של הסיפור בהפניית‬
‫מבטו של ר‘ יוסי‪ ,‬ובעקבותיו של הקורא‪ ,‬מן החורבן אל התקומה ומן הקינה אל‬

                       ‫הנחמה‪ ,‬הפניה שיש לה ערך דתי אך גם אנושי קיומי‪28.‬‬
‫השינויים שהכניסו רבניצקי וביאליק בסיפור נושאים משמעות חתרנית‪.‬‬
‫סיפורם חסר את נקודת התפנית‪ .‬במקום שלוש ההלכות שלומד ר‘ יוסי מאליהו‬
‫הכניסו העורכים שלושה מקפים‪ .‬כך לא לומד ר‘ יוסי דבר מאליהו‪ ,‬למעט תוכן‬
‫ההתגלות של האל בבתי כנסיות בסוף הסיפור‪ 29.‬העורכים גם הוסיפו בתחתית‬
‫העמוד (ככל הנראה בעקבות רש"י) כי משמעות המילה ‘שמר‘ לציון מעשהו של‬
‫אליהו בפתח החורבה אינה אלא ‘המתין‘‪ ,‬היינו אין כאן הכרה בסכנה כלשהי‬
‫או איסור אלא ציפייה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תחת נוסח הבבלי‪‘ :‬אוי לבנים שבעונותיהם‬
‫החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי‘ הכניסו העורכים את נוסח עין יעקב‪‘ :‬אוי‪,‬‬
‫שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי‘‪ .‬הדברים מודגשים ב‘ספר האגדה‘ כפי‬
‫שמודגשים דבריו של האל‪ ,‬באמצעות הזחת שורות‪ .‬נוסח זה אמנם זהה לנוסח‬

                                                         ‫‪ 2	 7‬פרנקל‪ ,‬סיפור האגדה‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
                                                                    ‫‪ 2	 8‬כ"ץ‪ ,‬מה קול שמעת‪.‬‬

                         ‫‪ 	29‬וראו את תגובתו הביקורתית של אדרת‪ ,‬הסיפור‪ ,‬עמ' ‪.137-135‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254