Page 244 - זכרונות חדשים לאתר
P. 244
242פרק עשירי
השבעים לתלמי באריכות ובחיוב בהתבססו על המסורת מן הספר החיצוני
‘איגרת אריסטיאס‘ 8.גם נסיבות דחייתו של תרגום יונתן בן–עוזיאל רוככו אצל
לבנר באמצעות הרחבה המתארת כיצד שקטה הארץ בתום דבריו של יונתן
בן–עוזיאל על תרגום ספרי הנביאים ,ואפשר היה ללמוד מכך כי ‘טוב מעשהו
בעיני אלהים‘ 9.רבניצקי וביאליק לעומת זאת מצטטים מסורות אלה בקצרה,
על–סמך הכתוב בבבלי ,במסכת סוכה (פ ,ע"א) ובמסכת מגילה (ט ,ע"א) ,ובתור
דוגמאות למעשה ‘קשה‘ (תרגום השבעים) ולמעשה שזעזע את הארץ כולה
(תרגום יונתן) 10.ביאליק ,שהתייחס לעניין זה בהקשרים אחרים ,טען כי תרגומי
המקרא ,שנועדו מלכתחילה לאחד את האומה‘ ,סופם שנהפכו לרועץ ונעשו
גורמים לפירוד ודלדול‘11.
לתפיסתם של העורכים ,כפי שמלמדת בחירת המקורות ועריכתם ,יש להגן
באמצעות האגדה על ריבונותה של הלשון העברית ולראות בה נדבך מרכזי
בבניין תודעה ותרבות עברית .תפיסה היבראיסטית מובהקת כזאת לא הייתה
מובנת מאליה אף בזמנם של רבניצקי וביאליק ולראיה באה תגובתם הביקורתית
של קוראים בני הזמן כמנדלי ואחד העם שסברו ,בניגוד לעורכי ‘ספר האגדה‘,
כי תרגום האגדות מארמית לעברית כרוך בהתערבות פרשנית ושינוי כוונת
הכתובים ,ולמעשה אינו נחוץ כלל לקוראים12.
דרכי העריכה ב‘ספר האגדה‘ כפופות אף הן לערכים ולצרכים הלאומיים
שהגדירו לעצמם העורכים .אימוץ העקרונות ההיסטוריוגרפיים של רנ"ק (נחמן
קרוכמל) בספר הראשון מבוסס על ההנחה שהגשמה לאומית היא תכלית
שאיפותיו של העם היהודי במהלך ההיסטוריה .הכרה זו באה לידי ביטוי גם
בחלק מן הכותרות של הספר .בית המקדש הוא סמל להישגיו הלאומיים של
העם היהודי ,ולפיכך התקופה שלפני הקמתו של בית המקדש השני נקראת:
8לבנר ,כל אגדות ישראל ,חלק רביעי ,קמ-קנב .חלק מן הכותרות ,כגון 'טובי העם' או
'התכונות כל הזקנים לדעה אחת' ,מדגישות אף הן את הנס ואת התפקיד החשוב שהיה,
לפי המספר ,לתרגום זה.
9שם ,לא' .יונתן בן–עזיאל ותרגום "נביאים"' (חלק רביעי) .בדומה לזה הורחב אף שבחו של
תרגום אונקלוס באסופה של מרגליות ,סיפורי ישורון ,עמ' .61-58
1 0ראו ,IIIשפח-שפט ,III ;125 ,שצא.126 ,
11ח"נ ביאליק' ,ליהדות האמריקאית' [ ,]1926דברים שבעל פה ,א ,עמ' פב; ראו גם הנ"ל,
שאלת הלשונות (לעיל ,הערה ,)7עמ' קמט-קנ.
12אחד העם ,איגרות [ ,]1912-1909עמ' ;108קלוזנר ,שיחות–חולין ,עמ' ;124קרייזל,
האגדה המזוקקת ,עמ' ;55לחובר ,ביאליק ,עמ' ;698חזן–רוקם ,טקסטואליזציה ,ובספר
זה ,לעיל ,עמ' .32
