Page 239 - זכרונות חדשים לאתר
P. 239

‫התהוותו של ׳ ֶראליזם יהודי׳‪ :‬הסוגות הספרותיות ב׳ספר האגדה׳ ‪237‬‬

‫נעשתה מסמן חסר מסומן קונקרטי‪ ,‬או מסמן שיש בכוחו להפנות למסומנים‬
                                                     ‫אקטואליים רבים ושונים‪.‬‬

‫הפרק ‘תורה‘‪ ,‬המופיע לצד מושגי ערך נוספים בכרך השלישי של‬
‫האנתולוגיה‪ ,‬הוא הפרק הנושאי הארוך ביותר ב‘ספר האגדה‘ ומונה ‪ 512‬סעיפים‪.‬‬
‫אחד מפרקי המשנה של הפרק מוקדש ל‘מצות התורה‘‪ .‬מעניין להיווכח כי גם‬
‫כאשר העורכים מקדישים פרק נפרד לעניין מפורש כמצוות‪ ,‬בחירת המקורות‬
‫ועריכתם משקפות את תפיסתם החדשנית את המונחים ‘תורה‘ ו‘מצווה‘‪ ,‬שכן‬
‫לא רק שהמספרים לא פירטו כאן את תוכני המצוות‪ .‬הם אף השמיטו אותם‬

                                                                       ‫במכוון‪.‬‬
‫כזה למשל הוא סיפורו של אלישע בפרק זה‪ ,‬המניח תפילין למרות גזרת‬
‫המלכות‪ ,‬כמעט נתפס בשעת מעשה אך זוכה לנס‪ :‬רצועות התפילין הופכות‬
‫בידיו ליונה והוא ניצל‪ 51.‬רבניצקי וביאליק השמיטו את פרטי ההלכה המפורטים‬
‫בסיפור של חז"ל (כגון ‘תפילין צריכין גוף נקי‘ או ‘שלא יישן בהם‘)‪ ,‬והשתמשו‬
‫בסיפור כמופת למסירות והקרבה אנושיים‪ .‬המדרש החותם סיפור זה מלמד כי‬
‫המצוות חיוניות לטיפוח ערכים וסמלי תרבות דוגמת מסירות נפש‪‘ :‬מה יונה זו‬
‫כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהם‘‪ .‬אולם‪‘ ,‬מצוות‘ מגלמות‬
‫בהקשר זה כלי ולא מטרה בפני עצמה‪ ,‬הזדמנות תרבותית ולא תוכן מסוים‪ ,‬ועל‬

            ‫כן פרטי המצוות טפלים לעומת הערך האנושי המתממש בתיווכן‪.‬‬

‫המונח ‘תורה‘ אמנם חדל לייצג עבור ביאליק ושותפיו את כתבי הקודש‬
‫כפשוטם‪ ,‬אך הוא עדיין לא ייצג ‘תרבות‘ במובנה המודרני‪ .‬עבור ביאליק הייתה‬
‫התורה סמל‪ ,‬אך כפי שראינו במהלך הקריאה בסיפורי חז"ל היא הייתה גם‬
‫מהות וגם תוכן‪ ,‬היינו מקור לחינוך ערכי ולהשראה רוחנית‪ ,‬שאפשר וראוי‬

                                         ‫לאמץ היבטים שונים שלה בעולמו‪52.‬‬
‫יש בהבנה מחודשת זו של המונח ‘תורה‘ כדי להאיר גם את חידושיהם‬
‫הספרותיים ואת חזונם התרבותי של רבניצקי וביאליק ב‘ספר האגדה‘‪ .‬היא‬
‫מלמדת על תפיסתם את השפה העברית כמערכת סמלים ואת הספרויות‬
‫המושתתות עליה‪ ,‬כספרות האגדה‪ ,‬כבעל(ו)ת ערך תרבותי–סמלי‪ ,‬לא רק‬
‫היסטורי‪ .‬ספרות האגדה נועדה בראש וראשונה לקיים את הזיקה התרבותית‬
‫של העם היהודי לקנון משותף כזיקת שייכות חופשית ודינמית‪ ,‬המאפשרת‬
‫(לדידו של ביאליק אף מחייבת) התבוננות וקריאה מחדש בטקסטים מכוננים מן‬

                                                 ‫‪ ,133-132 ,III 	51‬תמג‪ ,‬על פי שבת קל‪ ,‬א‪.‬‬
                                                     ‫‪ 5	 2‬ראו גם אצל לוז‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.221‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244