Page 239 - זכרונות חדשים לאתר
P. 239
התהוותו של ׳ ֶראליזם יהודי׳ :הסוגות הספרותיות ב׳ספר האגדה׳ 237
נעשתה מסמן חסר מסומן קונקרטי ,או מסמן שיש בכוחו להפנות למסומנים
אקטואליים רבים ושונים.
הפרק ‘תורה‘ ,המופיע לצד מושגי ערך נוספים בכרך השלישי של
האנתולוגיה ,הוא הפרק הנושאי הארוך ביותר ב‘ספר האגדה‘ ומונה 512סעיפים.
אחד מפרקי המשנה של הפרק מוקדש ל‘מצות התורה‘ .מעניין להיווכח כי גם
כאשר העורכים מקדישים פרק נפרד לעניין מפורש כמצוות ,בחירת המקורות
ועריכתם משקפות את תפיסתם החדשנית את המונחים ‘תורה‘ ו‘מצווה‘ ,שכן
לא רק שהמספרים לא פירטו כאן את תוכני המצוות .הם אף השמיטו אותם
במכוון.
כזה למשל הוא סיפורו של אלישע בפרק זה ,המניח תפילין למרות גזרת
המלכות ,כמעט נתפס בשעת מעשה אך זוכה לנס :רצועות התפילין הופכות
בידיו ליונה והוא ניצל 51.רבניצקי וביאליק השמיטו את פרטי ההלכה המפורטים
בסיפור של חז"ל (כגון ‘תפילין צריכין גוף נקי‘ או ‘שלא יישן בהם‘) ,והשתמשו
בסיפור כמופת למסירות והקרבה אנושיים .המדרש החותם סיפור זה מלמד כי
המצוות חיוניות לטיפוח ערכים וסמלי תרבות דוגמת מסירות נפש‘ :מה יונה זו
כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהם‘ .אולם‘ ,מצוות‘ מגלמות
בהקשר זה כלי ולא מטרה בפני עצמה ,הזדמנות תרבותית ולא תוכן מסוים ,ועל
כן פרטי המצוות טפלים לעומת הערך האנושי המתממש בתיווכן.
המונח ‘תורה‘ אמנם חדל לייצג עבור ביאליק ושותפיו את כתבי הקודש
כפשוטם ,אך הוא עדיין לא ייצג ‘תרבות‘ במובנה המודרני .עבור ביאליק הייתה
התורה סמל ,אך כפי שראינו במהלך הקריאה בסיפורי חז"ל היא הייתה גם
מהות וגם תוכן ,היינו מקור לחינוך ערכי ולהשראה רוחנית ,שאפשר וראוי
לאמץ היבטים שונים שלה בעולמו52.
יש בהבנה מחודשת זו של המונח ‘תורה‘ כדי להאיר גם את חידושיהם
הספרותיים ואת חזונם התרבותי של רבניצקי וביאליק ב‘ספר האגדה‘ .היא
מלמדת על תפיסתם את השפה העברית כמערכת סמלים ואת הספרויות
המושתתות עליה ,כספרות האגדה ,כבעל(ו)ת ערך תרבותי–סמלי ,לא רק
היסטורי .ספרות האגדה נועדה בראש וראשונה לקיים את הזיקה התרבותית
של העם היהודי לקנון משותף כזיקת שייכות חופשית ודינמית ,המאפשרת
(לדידו של ביאליק אף מחייבת) התבוננות וקריאה מחדש בטקסטים מכוננים מן
,133-132 ,III 51תמג ,על פי שבת קל ,א.
5 2ראו גם אצל לוז ,ביאליק ,עמ' .221
