Page 235 - זכרונות חדשים לאתר
P. 235
התהוותו של ׳ ֶראליזם יהודי׳ :הסוגות הספרותיות ב׳ספר האגדה׳ 233
הקול ששמע בחורבה 42.ההלכה ב‘ספר האגדה‘ טפלה לסיפור ולערך האנושי
המגולם בו .אולם היא משמשת דגם ספרותי להחייאת הערך הזה ,שכן היא
נועדה לעגן אותו בניסיון החיים.
ספרות ואידאולוגיה
העיצוב הספרותי של האסופה ,דרכי העריכה המגוונות ומבחר המקורות המקיף
מבססים את סמכותה כאנתולוגיה ייצוגית ,נאמנה לא רק לעיקרי דבריהם של
חז"ל אלא גם לאמצעי המבע שלהם .אולם המסדרים בדרך כלל אינם מצטטים
את הרבנים כלשונם ,כי אם מחדשים את מורשתם הספרותית אגב התאמתה
לתפיסת עולמם .אופייה המינימליסטי והדרמטי של האגדה בספר מנציח
את ההישג האסתטי ואת החכמה העממית של חז"ל ,אך לא זו בלבד .הוא גם
מדגיש את הרעיונות ואת הערכים האוניברסליים המגולמים בסיפור ,לעתים על
חשבון הקשרו ההיסטורי .ריבוי המשלים אינו רק ממשיך מסורת פרשנית של
חז"ל אלא גם מצביע על התרוקנותו של המיתוס מכל תוכן ממשי ועל הצורך
(הלאומי והאישי כאחד) להעניק לו משמעות חדשה‘ .האגדה ההלכית‘ מסווה
אף היא מהפכה תודעתית .היא מתבססת על ההלכה התורנית ,אך כדגם ספרותי
וערכי בלבד ,ומטפחת אתוס יהודי–מודרני התופס את מקומו של האתוס היהודי
הקדום.
נראה שחזותו הממלכתית של ‘ספר האגדה‘ עשויה להסיח את הדעת
מיסודותיו האידאולוגיים החתרניים .הפנייה לאגדה מציינת את הצורך של
העורכים להיבדל מקודמיהם המשכילים ואולי אף מאנשי חיבת ציון ,מחדשי
המקרא ויוצרי האפוס הלאומי והרומן העברי ההיסטורי ,ולמצוא סוגה פתוחה
ועשירה דיה שתוכל להכיל גם את פרשנותם המודרנית .מבחינה זו יש ב‘ספר
האגדה‘ לא רק משום שיא בהתפתחותה של ספרות האסופות הלאומיות אלא
גם חלופה רעיונית בפני עצמה ,המבקשת להכפיף את מורשתם של חז"ל
לפרדיגמות מחשבה חדשות.
יש לכרוך את הדברים עם השגתם הכוללת של ‘תורה‘ ו‘תורה שבעל פה‘
בפרט כמונחים המייצגים את ספרות האגדה בכתבי ביאליק ובמסורת הפרשנית
שקדמה לו והשפיעה עליו .מסורת זו נסמכת על השקפות יהודיות רווחות
בזמנו ,שעל פיהן המקרא עשוי לשמש טקסט היסטורי ולאו דווקא דתי ולבסס
,44 ,III 4 2כה.
