Page 232 - זכרונות חדשים לאתר
P. 232
230פרק תשיעי
השבת ,לפי מדרשים אלה ,מייחדת את עם ישראל בסביבתו ,ובדומה לזיקה
התרבותית לתורה או לשפה העברית עשויה להגן לא רק על צביונם היהודי
של אורחות חייו אלא על שלומו ממש .השוני בפתיח של שני הפרקים רב מן
הדמיון .אמנם שניהם מתבססים על ערך ‘כבוד השבת‘ ,אך בעל ‘שולחן ערוך‘
מפרט ,לעתים באיסור ולעתים בהיתר ,כיצד יש לכבד את השבת ,ואילו בעלי
‘ספר האגדה‘ מדגישים את חשיבותה הלאומית.
בהמשך נעשית הקרבה בין החיבורים משמעותית יותר .לצד מאמרו של
יוסף קארו‘ :העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן
ברכה‘ אימצו רבניצקי וביאליק את ההנהגה הרבנית‘ :העושה מלאכה בערבי–
שבתות ובערבי–ימים–טובים מן המנחה ולמעלה ,ובמוצאי–שבתות ,ובמוצאי
ימים–טובים ,ובמוצאי–יום–הכפורים ,ובכל מקום שיש שם נדנודי–עברה —
אינו רואה סמן ברכה לעולם‘ .הטקסטים החופפים בשני הפרקים מבוססים על
מדרשים ,הנהגות ופתגמים של חז"ל ,כגון ‘"וכבדתו" — שלא יהא מלבושך
של שבת כמלבושך של חול .אמר רב הונא :אם יש לו להחליף — יחליף ,ואם
אין לו להחליף — ישלשל בבגדיו‘ ,המקביל להוראה ב‘שולחן ערוך‘‘ :ישתדל
שיהיו לו בגדים נאים לשבת ואם אי אפשר לו לפחות ישלשל בגדיו למטה דרך
כבוד‘34.
ניסיונו הייחודי של ביאליק לשוות לאגדה את אופייה האקסמפלרי של
ההלכה באמצעות צמצומה של המסגרת האפית בולט מאוד בהקשר זה .אולם
דווקא היכן שהטקסטים חופפים קל להבחין גם בהבדל .שעה ש‘שולחן ערוך‘
פותח בהלכה ומסתייע בסיפור לצורך אישורה‘ ,ספר האגדה‘ אינו נזקק למסקנה
ההלכתית אלא להתגלמותה בסיפורים בלבד.
‘שולחן ערוך‘:
ישכים [אדם] בבוקר ביום ששי להכין צרכי שבת ואפילו יש לו כמה
עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו
כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק ורבה ורב יוסף היו מבקעין עצים
ור‘ זירא היה מדליק האש ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים
הצריכים לשבת ומפנה כלי החול .ומהם ילמד כל אדם35.
3 4השוו ,156 ,IIIכז ,לשולחן ערוך ,ארח חיים רסב ,ב; והשוו גם ,157-156 ,IIIלשולחן
ערוך ,ארח חיים שו ,ו.
3 5שם רנ ,א.
