Page 229 - זכרונות חדשים לאתר
P. 229

‫התהוותו של ׳ ֶראליזם יהודי׳‪ :‬הסוגות הספרותיות ב׳ספר האגדה׳ ‪227‬‬

‫בחירת המשל ב‘ספר האגדה‘ נקשרת אם כן לחיפוש דרך ספרותית ותרבותית‬
‫כוללת בתקופתו וביצירתו של ביאליק ליצירת ביטוי יהודי סמלי ופתוח‬
‫לפרשנות‪ ,‬ביטוי המגלם את הצורך של יהודים בני הזמן בחיפוש משמעויות‬
‫חדשות למסורות העבר‪ .‬בדומה לסמל אין למשל גישה למציאות ההיסטורית‪,‬‬
‫אולם הוא יכול לעורר את המחשבה על מציאות זו ולאפשר לקורא להעניק לה‬

                                           ‫תפקיד ומשמעות רלוונטיים משלו‪.‬‬
‫‘לצרך מטרתו שלו‘‪ ,‬הסבירו כאמור העורכים בהקדמה לספר‪‘ ,‬חשוב לא‬
‫ה"מתי" וה"מי" שבאגדה אלא ה"מה" וה"איך"‪ .‬לו אין בעולם האגדה אלא‬
‫ע נ י נ י ם ס פ ר ו ת י י ם שונים ב צ ו ר ו ת שונות‪ ,‬שעולות כלן לצורה אחת‬
‫כ ל ל י ת ו מ ס ו י מ ת ששמה "אגדה"׳‪ 25.‬ה‘לבוש‘ הספרותי‪ ,‬המעגן את האגדה‬
‫בזמן ובמרחב מסוימים‪ ,‬נתפס אפוא כטפל למהות האנושית העל–זמנית‬
‫שמגלמת האגדה‪ .‬ככל סמל בתרבות היהודית ייצגה גם האגדה עבור רבניצקי‬
‫וביאליק דגם תרבותי להתחדשות‪ ,‬בבחינת ‘כלי ריקן‘ (כלשונו של ביאליק‬
‫בעקבות חז"ל ב‘גלוי וכסוי בלשון‘) המחזיק טוב יותר מכלי מלא בשל התהודה‬

                     ‫שהוא יוצר והמקום המתפנה בתיווכו למדרש יהודי חדש‪.‬‬

                ‫‘אגדה הלכית‘ כמטבע לתורה חילונית‬

‫בחיפושיו אחר ‘ש"ס חדש‘‪‘ ,‬שולחן ערוך‘ או ‘ארח חיים‘ ציוני ש‘על פיו יחיה‬
‫כל הדוגל בשם התחיה העברית‘‪ 26,‬ביקש ביאליק להשפיע על עיצובה של‬
‫מערכת הנהגות לאומית; כזו שתשווה לחיים היהודיים המודרניים אופי אחיד‬

‫מטפורות)‪ .‬לדברי ביאל 'ביאליק אינו סתם "מייהד" את ניטשה; הוא משתלט על התהודה‬
‫העשירה של מילים מן המסורת הדתית והופך את משמעותן על פניה‪ ,‬וכך הוא יכול לגזור‬
‫על אלוהים מוות אחר מזה שגזר עליו ניטשה‪ .‬משאביה של הלשון העברית עצמם נעשו‬
‫לאתי החפירה שבעזרתן קבר את המסורת הדתית ואחר כך השיבה לחיים בדמות חילונית'‬

                                                             ‫(ביאל‪ ,‬לא בשמים‪ ,‬עמ' ‪.)72‬‬
‫‪ 	25‬רבניצקי וביאליק‪ ,‬ספר האגדה‪ ,‬עמ' ‪ ,xi‬ההדגשות במקור‪ .‬השגה דומה של הספרות ויחסה‬
‫להיסטוריה ולאקטואליה היהודית מאפיינת‪ ,‬לדברי נעמה רוקם‪ ,‬את עיצוב הפואמה 'בעיר‬
‫ההרגה'‪ .‬מה שהעניק לפואמה את כוחה ומסביר את השפעתה הרבה על ציבור הקוראים‬
‫היהודי אינו הבניה היסטורית או ראליסטית של קישינב על הפוגרום שהתחולל בה אלא‬
‫הבניה סמלית של המרחב על גיבוריו המטפיזיים‪ ,‬המאפשרת לקורא לדמיין באמצעותו‬
‫מופעים היסטוריים מגוונים ומרחיקה אותו מהגילום הקונקרטי של המציאות הכאוטית‬

                                                     ‫(רוקם‪ ,‬מצבים פרוזאיים‪ ,‬עמ' ‪.)116‬‬
‫‪ 2	 6‬ח"נ ביאליק‪"' ,‬ארח חיים" ציוני' [‪ ,]1926‬הנ"ל‪ ,‬דברים שבעל פה‪ ,‬עמ' פה‪ .‬ראו גם הנ"ל‪,‬‬

                                          ‫'הספר העברי' [‪ ,]1913‬הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ' רה‪.‬‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234