Page 226 - זכרונות חדשים לאתר
P. 226
224פרק תשיעי
סיפורו של יעקב בצאתו מבאר שבע 16.הסיפור באסופה מבוסס על שני מקורות
(בראשית רבה סח-סט ובבלי ,חולין צא ,ע"ב) .העלילה מתארת את יציאתו
של יעקב מבאר שבע ,את דרכו לחרן ואת תפילתו בדרך בבית אל ,ולבסוף את
חלומו הידוע ובו התגלות האלוהים .הסיפור משופע נסים .בדרכו של יעקב
מחרן לבית אל ‘קפצה לו הדרך‘ ,לדברי המספר .בהמשך ,אלוהים הקדים את
הלילה כדי שיוכל לדבר עם יעקב בצנעה (‘כ ב ה השמש‘ ,בהדגשה ,לפי ‘ספר
האגדה‘) .האבנים ששם יעקב תחת ראשו לפני השינה נבלעו זו בזו בדרך נס
והיו לאבן אחת .את שורת האירועים העל–טבעיים בסיפור חותם החלום הנבואי
עצמו ובו התגלות האל .העורכים החליטו שלא להשמיט את תיאורי הנסים
בסיפור זה ,כי אם היו עושים כן היו נדרשים לוותר על רבים וטובים מסיפורי
חז"ל .במקום זאת הם בחרו להדגיש את ההיבטים הרעיוניים המגולמים בעלילה
באמצעות פרבולות ומשלים .לשם כך שולבו בעלילה קצרה זו חמישה משלים.
הראשון ,הפותח את הסיפור ,מדמה את יעקב לצדיק העוזב את עירו ,באר
שבע ,ועמו מתפנים גם זיוה של העיר והדרה (על פי בראשית רבה) .דימוי זה
עשוי ללמדנו כי יעקב מייצג כאן גיבורים אפשריים רבים היוצאים לדרכם
וסיפורו מייצג סיפורים נוספים או סיטואציות דומות ,היינו ערכו התרבותי הוא
על–זמני .את קפיצת הדרך הסבירו העורכים באמצעות הרחבה בתחתית העמוד
כי מדובר ב‘דרך נס‘ .הם לא ניסו לטשטש כאן את הנס (כפי שעשו בהמשך,
בקיצור החלום) כי אם הצביעו עליו .אולם מיד אחר כך ,כאשר מתואר הנס
הבא ,הקדמת שקיעת השמש עבור יעקב ,הם שיבצו שני משלים .בראשון ,יעקב
נמשל לצדיק אורח בבית המלון של אלוהים .כיוון שהוא צדיק רוצה האל לקבל
את פניו בעצמו (על פי מסכת חולין) .במשל אחר נמשל אלוהים למלך המבקש
להקדים את השקיעה כדי להתאים את התפאורה לפגישתו הרומנטית עם אוהבו
(בראשית רבה) .את האירוע העל–טבעי של התלכדות כל האבנים לאבן אחת
תיארו העורכים ללא משל ,אבל את פגישתם הממשית של יעקב ואלוהים,
שאליה מכוונת העלילה מלכתחילה ,תיארו באמצעות שני משלים .בראשון
מופיע אלוהים לפני יעקב ‘כאדם שמניף במניפה על בנו‘ (חולין) ,וברוח הדברים
נמשל יעקב ‘לבן–מלכים שהיה ישן בעריסה ,והיו זבובים [המלאכים] שוכנים
עליו ,וכיון שבאה מנקתו [אלוהים] שחה עליו — וברחו‘ (בראשית רבה).
בתיווכם של משלים אלה ,שאינם מקובצים יחד לסיפור אף לא באחד מן
המקורות ,מחליף הדגם הסיפורי על דמויותיו הסכמטיות את המציאות ההיסטורית
,39-38 ,I 16מ.
