Page 222 - זכרונות חדשים לאתר
P. 222

‫‪ 220‬פרק תשיעי‬

‫במבחר דוגמאותיה‪ ,‬כמובן‪ -‬לשלמות גדולה‪ .‬זהו סגנון בהיר ופשוט‪ ,‬קל ונובע‪,‬‬
‫נוח ומרוח‪ .‬הרבה יש בו מן הקביעות והדיוק של לשון ספרותית מ פ ו ת ח ת ‪,‬‬
‫הרבה — מן החמימות הפנימית‪ ,‬הכבושה והנאמנה של לשון–הלב‪ ,‬הרבה מן‬
‫הציוריות וההפלגה של כח–הדמיון העממי והרבה מן הצמצום והחריפות של‬

                                                    ‫לשון חכמים ומשלי–עם‘‪2.‬‬
‫תכונות אלה הודגשו בהשוואה לסגנון הארכני של המקרא‪ ,‬ובלשונו של‬
‫ביאליק‪ ,‬סגנון ‘המזמזם לפעמים כמו זבוב טורד במליצותיו השגורות‘‪ 3.‬המקרא‬
‫כבר ‘נדוש ונחבט‘‪ ,‬כתב ביאליק‪ ,‬ועתה יש למצוא לו חלופה עדכנית‪ ,‬שתצטיין‬
‫בצמצום ובחריפות‪ .‬על פי דבריו במאמר ‘לימוד האגדה בבית הספר‘ [‪,]1933‬‬
‫חלופה זו עשויה לשקף נאמנה את המפנה מספרות חיבת ציון לספרות התחייה‪,‬‬

                                         ‫עת ‘הגיעה השעה של הנמכת הקול‘‪4.‬‬
‫הרגישות האסתטית של חז"ל‪ ,‬שביאליק ביקש לכאורה לשמר‪ ,‬באה לידי‬
‫ביטוי ב‘הקטנת השקף‘ הסיפורי‪ 5‬ובהשמטת תיאורים ופרטים שאינם הכרחיים‪,‬‬
‫לדידם של המחברים‪ .‬כך למשל התקצר הסיפור על מות בניו של ר‘ מאיר‪,‬‬

                                                          ‫המובא כאן במלואו‪:‬‬

‫מעשה בר"מ שהיה יושב במנחה בשבת בבית–המדרש ודורש‪ .‬מתו שני‬
   ‫בניו‪ .‬מה עשתה אמם? הניחה שניהם על המטה ופר ֹשה סדין עליהם‪.‬‬

‫במוצאי שבת בא ר"מ מבית–המדרש‪ .‬אמר לה‪ :‬היכן שני בני? אמרה‬
‫לו‪ :‬לבית–המדרש הלכו‪ .‬אמר לה‪ :‬צפיתי בבית–המדרש ולא ראיתים‪.‬‬
‫נתנה לו כוס של הבדלה והבדיל‪ ,‬חזר ואמר לה‪ :‬היכן שני בני? אמרה לו‪:‬‬
‫פעמים שהולכים למקום פלוני ועכשו הם באים‪ .‬הקריבה לפניו לאכול‪.‬‬
‫לאחר שאכל‪ ,‬אמרה לו‪ :‬רבי‪ ,‬שאלה יש לי לשאול‪ .‬אמר לה‪ :‬שאלי‪ .‬אמרה‬
‫לו‪ :‬רבי‪ ,‬קודם היום בא אחד ונתן לי פקדון‪ ,‬ועכשו בא לטול — אחזיר‬
‫לו או לאו? אמר לה‪ :‬בתי‪ ,‬מי שיש לו פקדון אינו צריך להחזיר לבעליו!‬

                         ‫אמרה לו‪ :‬חוץ מדעתך לא הייתי מחזרת אותו‪.‬‬
‫מה עשתה? תפשה אותו בידו והעלתו לחדר והקריבה אותו ל ִמטה‪ .‬נטלה‬
‫הסדין מעליהם וראה שניהם מתים מונחים על ה ִמטה‪ ,‬התחיל בוכה‬

                               ‫‪ 	2‬רבניצקי וביאליק‪ ,‬ספר האגדה‪ ,‬עמ' ‪ ,vii‬ההדגשות במקור‪.‬‬
‫‪ 	3‬ח"נ ביאליק‪' ,‬משהו על "מגלת האש"׳ דברים שבעל פה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' כה; פיכמן‪ ,‬מקרא ואגדה‪,‬‬

                                           ‫עמ' ‪ ;38-37‬הנ"ל‪ ,‬סופרים בחייהם‪ ,‬עמ‘ ‪.111‬‬
                                                  ‫	‪ 4‬ביאליק‪ ,‬לימוד האגדה [‪ ,]1933‬עמ' טו‪.‬‬

‫‪'	5‬הקטנת השקף' הוא מונח שטבע שמעון הלקין לציון מאפייניה של התפנית הספרותית‬
‫בתקופת חיבת ציון מן הרומן לסיפור הקצר‪ .‬ראו הלקין‪ ,‬מוסכמות ומשברים‪ ,‬עמ' ‪.77-72‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227