Page 219 - זכרונות חדשים לאתר
P. 219
עקרונות עריכתו של ׳ספר האגדה׳ 217
מילותיו המוקדמות אך במעט של ביאליק בפואמה ‘בעיר ההרגה‘ ובשיר ‘על
השחיטה‘ ,עשויה אף היא לרמז כי העורכים המיומנים ביקשו לספר גם על
האכזריות הכרוכה בניסיון זהִ ּ‘ :כי– ָקרָא ֲא ֹדנָי ָל ָא ִביב וְ ַלּ ֶט ַבח ּגַם–יָ ַחדַ :הּׁ ֶש ֶמׁש
זָ ְר ָחהַ ,הּׁ ִשּ ָטה ּ ָפ ְר ָחה וְ ַהּׁשֹו ֵחט ׁ ָש ַחט‘67.
שיאה של העקדה הורכב בלשונו של היינימן ,כ‘מעשה פסיפס גאוני‘ 68.על
פי נוסח ‘ספר האגדה‘ ,המצטט תחילה מילקוט שמעוני ,מישיר אברהם את מבטו
ליצחק ופורץ בבכי‘ :עיני אברהם בעיני יצחק ועיני יצחק בשמי שמים .והיו
דמעות נושרות מעיני אברהם עד שהיתה קומתו משוטטת בדמעות‘ .אולם תחת
דברי הנחמה של אברהם לבנו ,הנשמעים בהמשך לדברים אלו בילקוט שמעוני,
המשיכו רבניצקי וביאליק בציטוט אחר מתוך תנחומא ,המעניק לשטן תפקיד
מרכזי בעקדה‘ :נטל [אברהם] את הסכין כדי לשחטו עד שיצא ממנו רביעית
דמו ,בא השטן ודחף ידו של אברהם ונפלה הסכין מידו‘ .כאן ,תחת תיאור
התאוששותו של אברהם והמשך העקדה בתנחומא תיארו רבניצקי וביאליק
בעזרת ציטוט חדש מילקוט שמעוני את התמוטטותו‘ :פער [אברהם] פיו בבכיה
וגעה געיה גדולה ,והיו עיניו מרופפות וצופות לשכינה והרים קולו ואמר" :אשא
עיני אל ההרים מאין יבא עזרי?"‘ .ושוב ,במקום תשובת המספר המסורתי:
‘עזרי מעם ה‘ עושה שמים וארץ‘ חזרו רבניצקי וביאליק לתנחומא כדי לתאר
את התגלות אלוהים למלאכים ,ומשם שוב לילקוט שמעוני כדי להשמיע את
תוכחת המלאכים‘ :עמדו מלאכי–השרת שורות שורות ברקיע ואומרים זה לזה:
ראו יחיד שוחט ויחיד נשחט .רבונו–של–עולם! שבועת "כה יהיה זרעך" מה
תהא עליה?‘.
רק לאחר דברים אלה יצאה בת קול ,גם לפי ‘ספר האגדה‘ ,וקראה‘ :אל
תשלח ידך אל הנער‘ .אם כך ,לא בת קול היא שמונעת את השחיטה בסיפור
אלא השטן ,שיזם ניסיון זה מלכתחילה .בניגוד לגיבור החז"לי אברהם של
67פירוש דומה עולה גם מדבריו של קיל (ספר האגדה ,עמ' )192-191על נוסח זה .עוד על
שימושיו המאוחרים של סיפור העקדה כמיתוס יהודי על קידוש השם ראו נוי ,העקדה
כאבטיפוס; רבינזון ,עקדת יצחק [ ;]1911שפיגל ,מאגדות העקדה .על סיפור העקדה
כמיתוס ישראלי בעל היבטים אידאולוגיים ומוסריים עכשוויים ראו אצל קרטון–בלום,
כתבי קודש ,עמ' ;65-17הנ"ל ,סיפור כמאכלת; רוזנסון ולאו ,עקדת יצחק; פלדמן ,תהילה
וסבל .קריאות מקבילות המדגישות היבטים ושיקולים הומניסטיים בסיפור זה ובסיפור
חייו של אברהם בכלל מאפיינות גם פרשנים מסורתיים כמו שמשון רפאל הירש (רש"ר),
ראו אבן–חן ,עקדת יצחק ,עמ' ,169-145ופילוסופים יהודים בני הזמן כמרטין בובר ,ראו
מאיר ,עקדת יצחק; מרגולין ,פירוש בובר.
6 8היינימן ,על דרכו ,עמ' .90
