Page 217 - זכרונות חדשים לאתר
P. 217
עקרונות עריכתו של ׳ספר האגדה׳ 215
מלמדים כי למרות הנסיבות הוא מגלה מסירות גם כלפי ישמעאל .נוסח זה אף
יוצר תקבולת בין אברהם לאלוהים ,המרוממת את אברהם .זה דואג למשפחתו
לחמת מים פלאית וזה דואג להגר לבאר פלאית; זה בוחר לבנו (ישמעאל)
אישה ראויה וזה בוחר לבנו (אברהם) אישה ראויה ,זה מרחם על בנו וזה מרחם
על בניו .על פי ‘ספר האגדה‘ ,שבהקשר זה מפנה גב למסורות ולפרשנויות
רבות ,הגר אינה דמות שלילית .היא אינה שפחה מגורשת ,עובדת אלילים או
אם המפקירה את בנה ,ודאגתו של אברהם לה מעוררת אהדה .אין בסיפור
דמות שלילית מובהקת ,אולי פרט לשרה ,המתגלה כדמות כזאת בעקיפין
כשהיא משביעה את אברהם לא לרדת מהגמל בבואו לישמעאל ,ועיסה ,אשתו
הראשונה של ישמעאל ,כשאינה מסבירה פנים לאברהם בביקורו .אולם קיטוב
זה אינו נושא מטען דתי או מעמדי אלא מגדרי בלבד .השמטות הנס של הבאר
והציטוט בסוף הסיפור מצמצמות גם הן את הממד הדתי בנוסח זה ועמו את
ההזדהות של אברהם עם האל ואת צידוק דרכיו .במקום להסכים עם גירוש הגר
וישמעאל על רקע מעשיה הפסולים של הגר ואפיונו של האל כרחמן מאירים
ביאליק ורבניצקי גירוש זה באור ביקורתי .את מקומם של הערכים הדתיים
תופס מצפונו ההומניסטי של אב הדואג לאם בנו ולבנו לפנים משורת הדין ,על
אף הציווי לגרשם.
חלקו האחרון של הפרק על אברהם והסיפור שבו מגיע לשיאו הקונפליקט
הפנימי של אברהם — בין היענות לצו האל לבין שמירה על משפחתו — הוא
הסיפור הארוך והמורכב ‘עקדת–יצחק‘ 65.נוסח ‘ספר האגדה‘ מתבסס על ארבעה
מקורות מרכזיים (תנחומא :וירא ,כב-כג; בבלי ,סנהדרין פט ,ע"ב; ילקוט
שמעוני ,וירא קא ,ובסוף ,תלמוד ירושלמי ,תענית ב ,ע"ד) .מקורות אלה שולבו
יחד בעבודת עריכה אקטיבית.
הסיפור נפתח בהסבר על נסיבות העקדה .כאן בולטת בחירתם של רבניצקי
וביאליק שלא להשתמש ברוב ההסברים שנועדו להצדיק ניסיון זה במקורות
אלא להסתפק בהסבר קצר מסנהדרין ולפיו הייתה העקדה (בדומה לניסיון של
איוב) יזמה של השטן‘ :אמר השטן לפני הקדוש–ברוך–הוא :רבונו–של–עולם,
זקן זה חננתו למאה שנה פרי–בטן ,מכל סעודה שעשה לא הקריב לך תור אחד
או גוזל אחד ]...[ .מיד "והאלהים נסה את אברהם [ ]...ויאמר קח נא את בנך"‘.
השינויים שהכניסו המספרים בנוסח תנחומא ,שעליו התבססו גם בהמשך,
הם למשל השמטת המדרש על הפסוק ‘כה יהיה זרעך‘ ,שעל פיו מבטיח אלוהים
6 5ראו ,36-33 ,Iכז.
