Page 212 - זכרונות חדשים לאתר
P. 212

‫‪ 210‬פרק שמיני‬

‫בחול‪ .‬אברהם מצדו מכיר באלוהים‪ ,‬לפי המשל‪ ,‬כאדם החולף על פני ארמון‬
‫ומבחין באור הבוקע ממנו ומסיק מכך על מציאותו של מנהיג בבירה‪ 49.‬גם‬
‫בהמשך‪ ,‬אחרי מעשה אברהם בחנותו של תרח‪ ,‬מתבססות אמונתו של אברהם‬
‫והתקשורת שלו עם אלוהים בעיקר על משלים‪ :‬מעשיו של אברהם מדומים‬
‫לטל פרחים ואברהם עצמו מדומה לצלחת פוליטון המדיפה ריח עם טלטולה‬
‫ולאוהבו של מלך‪ 50.‬המשל‪ ,‬בהקשרים אלה ובהקשרים רבים נוספים ב‘ספר‬
‫האגדה‘‪ ,‬מדגיש את היסודות הרעיוניים העל–זמניים המגולמים בסיפור וממעיט‬
‫בחשיבות יסודותיו ההיסטוריים הקונקרטיים‪ .‬מכאן שאפשר לפרש את הופעתו‬
‫של אלוהים בחייו של אברהם גם כחוויה רוחנית של הארה‪ ,‬לאו דווקא דתית‪,‬‬
‫או כחוויה חינוכית של לימוד וחוויה חברתית של הכרה והצלחה‪ ,‬ברוח פירושיו‬

               ‫החדשים והחתרניים של ביאליק למושגי ערך רבניים אחרים‪51.‬‬
‫עיצוב הסיפור העוקב‪ ,‬על אברהם בחנותו של תרח‪ ,‬מורכב יותר ומשמעותי‪.‬‬
‫סיפור זה‪ ,‬על נוסחיו השונים אצל חז"ל‪ ,‬מתאר כיצד אברהם הילד חיבל לכאורה‬
‫בתמימות בפסלים שהצטווה למכור בחנות אביו תרח כדי להוכיח לאביו ולאחיו‬
‫עד כמה האמונה בפסלים משוללת כל היגיון‪ .‬אחרי שנמרוד השליכו לכבשן‬
‫האש בתור עונש על כפירתו והוא שרד שם בדרך נס שלושה ימים ושלושה‬
‫לילות הצליח אברהם לקרב אליו קהל רב של מאמינים‪ .‬בכך‪ ,‬בישר את תחילתה‬
‫של האמונה היהודית המונותאיסטית‪ .‬שלא כמו בסעיפים קודמים‪ ,‬העורכים‬
‫התבססו כאן על שני מקורות‪ ,‬תנא דבי אליהו ובראשית רבה‪ ,‬וחיברו אותם‬
‫במשולב בסיפור חדש‪ 52.‬על פי סיפור זה שלושה מבוגרים ביקשו לקנות אצל‬
‫אברהם פסלים אך הוא הוכיח להם כי הפסלים אינם יכולים להועיל להם בדבר‪.‬‬
‫בשום מקור מן המקורות לסיפור אין מופיעים שלושה אורחים בחנות‪ .‬מספרם‬
‫תמיד קטן יותר‪ .‬השילוב בין שני מקורות חופפים אפשר לעורכים להדגיש את‬
‫העימות הבין–דורי‪ .‬כך הודגש מרד הבן באביו ברוח ערכי הציונות בלי להוסיף‬
‫הרחבה פרשנית כלשהי‪ .‬זאת בימים שבהם התפרש סיפור זה כביטוי לעליונותו‬

                   ‫‪ 	49‬ראו את מרכזיותו של משל זה אצל קרוכמל‪ ,‬נבוכי הזמן‪ ,‬עמ' יח‪ ,‬כא‪.‬‬
                                                                         ‫‪ ,28 ,I 5	 0‬ח‪ ,‬ט‪ ,‬יא‪.‬‬

‫‪ 	51‬ראו את הדיון על חידושי העריכה באנתולוגיה (לעיל‪ ,‬עמ' ‪ )208-197‬דמותו של אלוהים‬
‫בפרק 'הקדוש–ברוך–הוא' מצטיירת באופן דומה כדמות מופשטת המייצגת רעיון נשגב‬
‫שממדיו ועצמתו עולים על יכולת התפיסה האנושית‪' :‬מה הנפש אין אדם יודע אי זה‬
‫מקומה כך הקדוש–ברוך–הוא אין שום בריה יודעת אי זה מקומו ובאיזה מקום הוא נתון'‬

                                                                            ‫(‪ ,176 ,IV‬ז)‪.‬‬
‫‪ 	52‬המקורות שעמדו לרשותי לצורך השוואה‪ ,‬פרט לבראשית רבה לח‪ ,‬יג‪ ,‬הם סדר אליהו זוטא‬

                                       ‫כה (בתוך פרקי דרבי אליעזר) וסדר אליהו רבה ו‪.‬‬
   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217