Page 207 - זכרונות חדשים לאתר
P. 207
עקרונות עריכתו של ׳ספר האגדה׳ 205
צורך לשנות את הטקסט כדי להכפיפו לתפיסה זו .די היה לבחור טקסטים
שהקשרם ההיסטורי רופף ,להדגיש באמצעות עריכה את הערך האנושי שאפשר
ללמוד מהם ולכנותם בהקדמה ‘דעות ואמונות של עם ישראל‘ ,כדי לפתוח
אותם גם בפני פרשנות יהודית–חילונית .הכרכים השני והשלישי של ‘ספר
האגדה‘ מצביעים אפוא על עולמות המחשבה היהודיים הקדומים כמערכת
ספרותית שעשויה להעניק למסגרת השייכות הלאומית החדשה הקשר ומובן
יהודיים .לעתים מובא הטקסט כלשונו אצל חז"ל ,אך ההתייחסות אליו באסופה
כאל ‘קנין רוח לאומי‘ יוצרת את המתח המהותי לספר בין מסורת לחידוש ובין
ערכי הדת לערכי הלאומיות.
הספר החמישי ,הערוך אף הוא על פי נושאים ,שונה מעט ברוחו מהספרים
השני והשלישי .אין הוא עוסק רק במושגי ערך רבניים ,שהעורכים מפרשים
מחדש ,כי אם גם בקטגוריות הלכתיות ,כגון ‘דרכי צדקה‘‘ ,פדיון שבויים‘,
‘קבורת מתים ונחום אבלים‘ .ביאליק קיווה לעצב באמצעות ‘האגדה ההלכית‘
מטבע לתורה חילונית חדשה ,או לפחות למערכת הנהגות לאומית בעלת אופי
מחייב ומשמעות מעשית .הנושאים שנבחרו לספר החמישי מצביעים אפוא על
עוד תרומה של ‘ספר האגדה‘ ,היא הניסיון לעצב באמצעות המורשת הרבנית
מערכת מנהגים ונורמות יהודית–לאומית ומודרנית.
הספר השישי והאחרון ערוך גם הוא לפי נושאים וכולל את כל אותם יסודות
פולקלוריסטיים שמלכתחילה עוררו בעורכים אמביוולנציה כגון ‘עניני נחוש
ורפואות‘ ובהם‘ ,מזל‘‘ ,כשפים ואחיזת עינים‘ ו‘דרכי האמורי‘ .פרק זה משקף
לא רק ‘הדים של השקפות "זרות"‘ ,כפי שטען לחובר 37,כי אם גם את זיקתם של
חז"ל לטבע ולמדע .בהמשך הוסיפו העורכים חלק ספרותי נרחב .הוא מוקדש
ל‘משלים ,פתגמים ומבטאים‘ ,המסודרים לפי נושאים ולפי סדר האל"ף–בי"ת.
של תאטרון 'הבימה' (על פי ח"נ ביאליק' ,על הצגות "הבימה"' [ ,]1928הנ"ל ,דברים
שבעל פה ,ב ,עמ' קכא) נושאות לא רק משמעות לאומית אלא גם אישית ,והן אף משתנות
בכתביו של ביאליק ,כך שעיקרון פלורליסטי מנחה את עיצובן מחדש בכל הקשר .באותה
עת התנגדו ביאליק ורבניצקי לתרגום הזיקה התרבותית לארץ–ישראל להישגים מדיניים,
ועל כן אין יסוד להניח כי הייתה כאן כוונה להעניק לערכי הציונות תוקף וסמכות
אלוהיים .אפשר להשוות מהלך פרשני זה להבחנה של אברהם יהושע השל בין 'מילים
מתארות' ( )descriptiveל'מילים מורות' ( ,)indicativeובפרט לאפיונן של מילים מורות
כמילים מרמזות ומדריכות הנקלטות באינטואיציה יותר משהן נקלטות בהכרה המושכלת
(השל ,אלוהים מבקש ,עמ' ;183-181הולץ ,אמנות ואמונה ,עמ' .)109-106
37לחובר ,ביאליק ,עמ' ;692וראו גם אצל קרייזל ,האגדה המזוקקת ,עמ' ;13קיל ,ספר
האגדה ,עמ' .188
