Page 206 - זכרונות חדשים לאתר
P. 206

‫‪ 204‬פרק שמיני‬

‫של המונחים האלה‪ִ ,‬חלול‪ ,‬אם לתרגם את המונח ‘סיקולריזציה‘ במובן‬
‫חול‪ .‬מי שנטע כרם יחללנו‪ .‬יש חלול של גדוף ויש חלול של גאולה‪ ,‬פדיון‪.‬‬
‫במובן זה רק נרויח טרמינים שלנו למושגים אנושיים ולא נצטרך לחדש‬
‫מלים חדשות למושגים אנושיים כלליים‪ .‬אני דרכי לגאול‪ .‬ואני חושב‬
‫כשאני משקיע את המלים הללו באטמוספירה חדשה הם מקבלים תוכן‬

                                                      ‫חדש וצבע חדש‪32.‬‬

‫‘ימות המשיח‘‪ ,‬כתב ביאליק‪‘ ,‬הם‪ ,‬כידוע‪ ,‬גם ימי תחית–המתים לנו‪ .‬תחית–‬
‫מתים זו צריכה להתבטא אצלנו עתה בתחית רוחות היוצרים של כל דורות‬
‫העבר שלנו‘‪ 33.‬בדומה לזה ‘קדוש–השם‘ הוא ‘הצטיינות האומה על יתר‬
‫האומות‘‪‘ ,‬חלול השם‘ — ‘זה נחיתות דרגא‘‪‘ 34,‬התורה‘ אינה אלא ‘מושג‬
‫נעלה ומרומם [‪ ]...‬מושג מסתורי [‪ ]...‬היא האידיאה העליונה ונפשה החיה של‬
‫העולם‘‪‘ 35.‬עבודה זרה‘‪‘ ,‬שכינה‘‪‘ ,‬קפיצת הדרך‘‪ ,‬כל אלה נחשבו בעיני עורכי‬
‫‘ספר האגדה‘ לנכסי רוח לאומיים שיש לנתק מן המסומן המסורתי ולחבר‬
‫למערכת מסומנים אפשרית חדשה‪ ,‬יהודית–אנושית ועכשווית‪ 36.‬לא היה כלל‬

‫‪ 	32‬ח"נ ביאליק‪' ,‬לשאלת התרבות העברית‪ :‬הרצאה בסמינר של מפלגת פועלי א"י בנהלל'‬
‫[‪ ,]1932‬דברים שבעל פה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' קצח; וראו גם הנ"ל‪' ,‬לתולדות השירה העברית החדשה'‪,‬‬
‫[‪ ,]1914‬שם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' טו; הנ"ל‪' ,‬על אחד העם' [‪ ,]1926‬שם‪ ,‬עמ' קצג‪ .‬הטמעת מונחים ואופני‬
‫מחשבה תאולוגיים בשיח חילוני מודרני היא מאפיין מובהק של הספרות הרומנטית‪ .‬ראו‬
‫אברמס‪ ,‬על–טבעיות; וילנר‪ ,‬רומנטיציזם‪ .‬בהקשרו של אחד העם‪ :‬כ"ץ‪ ,‬הרוח הלאומי;‬
‫ובהקשרו של ביאליק עצמו אצל שביד‪ ,‬היהדות והתרבות‪ ,‬עמ' ‪ ;64‬כגן‪ ,‬הלכה ואגדה‪,‬‬

                                  ‫עמ' ‪ ;92‬לוז‪ ,‬ביאליק; זרחי‪ ,‬הרהורים; צמיר‪ ,‬בין תהום‪.‬‬
‫‪ 	33‬ח"נ ביאליק‪' ,‬עוד על כנוס הרוח' [‪ ,]1926‬דברים שבעל פה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' סח‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪' ,‬ימות המשיח' הוא נושא ב'ספר האגדה'‪ ,‬ואילו באנתולוגיה מסורתית מימי‬
‫הביניים כמו 'ספר הזכרונות' הוא ערוך כפרק היסטורי (הצגתם של 'ימות המשיח' ב'ספר‬

                                    ‫האגדה' נידונה אצל אלבוים‪ ,‬ספר האגדה‪ ,‬עמ' ‪.)394‬‬
                          ‫‪ 3	 4‬ביאליק‪ ,‬לשאלת התרבות העברית (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)32‬עמ' ריב‪.‬‬
                         ‫‪ 3	 5‬הנ"ל‪ ,‬לפתיחת האוניברסיטה העברית (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)24‬עמ' נ‪.‬‬
‫‪ 	36‬מעניין וחשוב לבחון את הפרשנויות שניתנו כאן לחזונו של ביאליק‪ .‬לדברי זרחי (הרהורים‪,‬‬
‫עמ' ‪ )29‬זהו דגם מדרשי–פרשני שיש בו המשכיות וחידוש כאחד‪ .‬לדברי לוז זהו דגם‬
‫חינוכי שאנשי רוח יהודים‪ ,‬בהם ביאליק עצמו ועמנואל לוינס‪ ,‬הפעילו כדי לשמור על‬
‫חיוניותה של היהדות בעולם המודרני (לוז‪ ,‬ביאליק‪ .‬וראו גם שביד‪ ,‬היהדות והתרבות‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;64‬כגן‪ ,‬הלכה ואגדה‪ ,‬עמ' ‪ .)92‬לעומתם הזהיר סימון כי עמדה כזו מסתכנת ב'הענקת‬
‫זוהר כמעט–אלוהי למעשי–אנוש' ועל כן עלולה להכניס תוכן דתי ו'התלהבות הגאולה'‬
‫ליעדים פוליטיים (סימון‪ ,‬האם עוד יהודים‪ ,‬עמ' ‪ ;34‬צמיר‪ ,‬בין תהום)‪ .‬לדעתי ההצעות‬
‫הכלליות שביאליק מציע למלא באמצעותן את מושגי הערך הרבניים בתוכן חדש כגון‬
‫'תחית המתים' לדיאלוג עם יוצרים יהודים מן העבר או 'קפיצת הדרך' להקמתו ולהצלחתו‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211