Page 202 - זכרונות חדשים לאתר
P. 202

‫‪ 200‬פרק שמיני‬

‫הסדר הנכון מנקודת מבט לאומית–מודרנית‪ ,‬הסדר שבא להבטיח ‘יחס‬
‫וקשר פנימי‘ בין הטקסטים באסופה‪ ,‬הוא חלוקת האגדה לנושאים ולפי סדר‬

                                                                    ‫כרונולוגי‪:‬‬

‫כל החמר האגדי המרובה [‪ ]...‬כל אלפי המאמרים והספורים [‪ ]...‬כל‬
‫אלה [‪ ]...‬נתנקו ונתנפו תחלה מן הפסלת והטפל‪ ,‬נתחלקו אחר כך על‬
‫פי ע נ י נ י ה ם ו‘נושאיהם‘‪ ,‬הכל לפי טיב המאמר הניטל‪ ,‬ולבסוף חזרו‬
‫ונסדרו שוב לפי הענינים ו‘הנושאים‘ על פי שטה מסוימת ערוכה מראש‪,‬‬
‫כמבואר למטה — שטה שיש בה ‘מוקדם ומאוחר‘ הגיוני והתאמה‬
‫פנימית בין החלקים ושנותנת להקורא את האפשרות לא רק להכיר בדרך‬
‫מתוקנת את פ ר ט י האגדה‪ ,‬אלא גם — מה שחשוב ביותר — לעמוד‬
‫מתוך הפרטים על הכלל כלו ולתפוס בסקירה אחת את כל עולם האגדה‬

         ‫העברית במלוא שעור קומתו והיקפו ומצדי צדדיו העקריים‪22.‬‬

‫ביאליק ורבניצקי לא היו הראשונים שערכו את אגדות חז"ל לפי רציונל‬
‫היסטורי וביוגרפי‪ .‬יצחק מרגליות‪ ,‬בנימין לבנר ואף עורכים מוקדמים יותר‬
‫עשו כן כחלק מן הניסיון לעצב זיכרון יהודי קולקטיבי ותודעה לאומית בעת‬
‫החדשה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬תפקידה המרכזי של האגדה‪ ,‬להבנתו של ביאליק‪ ,‬לא היה‬
‫היסטורי אלא ספרותי‪ .‬בשונה מקודמיו הוא ביקש להתייחס אל האגדה כאל‬
‫ספרות יפה‪ ,‬המעוררת עניין רגשי ומוסרי אוניברסלי ואף עשויה לשרת צרכים‬
‫מעשיים כגון עיצוב חוקים והנהגות לאומיים‪ .‬תרומתו של ‘ספר האגדה‘ בתחום‬
‫העריכה לא הייתה טמונה אפוא בשינוי הקשריה ההיסטוריים של האגדה אלא‬
‫בעיקר בעריכתה לפי נושאים‪ ,‬וחלקית לפי סוגות‪ .‬הדברים שלהלן מוקדשים‬
‫להצגה קצרה של המחשבה ההיסטורית המשתקפת מן האנתולוגיה ולסקירה‬
‫נרחבת יותר של החלוקה המגמתית לנושאים‪ ,‬שהעורכים ראו בה את ‘עקר‬

                                                   ‫העבודה שבספר האגדה‘‪23.‬‬
‫הרציונל הכרונולוגי‪ ,‬שעל פיו נערך הספר הראשון של האסופה‪ ,‬עוקב‬
‫מבחינת חלוקת התקופות לפרקים אחר התבנית ההיסטוריוגרפית של רנ"ק‬
‫(נחמן קרוכמל) בספרו ‘מורה נבוכי הזמן‘ (‪ .)1851‬הדגם של רנ"ק מבוסס על‬
‫חוק המחזוריות של ההיסטוריה היהודית‪ .‬בכל מחזור במהלך ההיסטוריה יש‬
‫שלושה שלבים‪ :‬התעוררות רוחנית; הצלחה והגשמה; דעיכה וכיליון‪ .‬שאיפתו‬

‫הן חוליות חוליות‪ .‬פנינים שאין להם מ ח ר ו ז ת לשימה ענק לצוארנו‘ (ההדגשה במקור)‪.‬‬
                             ‫‪ 2	 2‬רבניצקי וביאליק‪ ,‬ספר האגדה‪ ,‬עמ' ‪ ,xi-x‬ההדגשות במקור‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 2	 3‬שם‪ ,‬עמ' ‪.x‬‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207