Page 203 - זכרונות חדשים לאתר
P. 203

‫עקרונות עריכתו של ׳ספר האגדה׳ ‪201‬‬

‫הלאומית של העם היהודי להגשים את ריבונותו בארץ–ישראל היא המניע‬
‫המרכזי של ההיסטוריה היהודית על מחזוריה ושלביה ואמת המידה להישגיו‬
‫של העם היהודי‪ 24.‬ביאליק ורבניצקי חילקו את הספר הראשון לשלושה‬
‫מחזורים היסטוריים התואמים את החלוקה של רנ"ק‪ .‬ההתעוררות הרוחנית‬
‫של העם היהודי מתרחשת בפזורה‪ ,‬מגיעה לשיאה במימוש הריבונות בארץ–‬
‫ישראל ודועכת עם היחלשותה של הריבונות היהודית בעקבות משבר היסטורי‪.‬‬
‫הערכים הלאומיים המנחים תפיסה היסטורית זו מודגשים בספר בעזרת כותרות‬
‫שהוסיפו העורכים לפרקים‪ ,‬כגון הכותרות המאפיינות את המחזור השלישי‪:‬‬
‫‘בין בית לבית‘‪‘ ,‬בית שני בבנינו ובעבודתו‘ ו‘חרבן בית שני והארץ‘‪ .‬אפשר‬
‫ללמוד מכותרות אלה על מרכזיותו של ‘הבית‘ בעיצוב הזיכרון הלאומי‪ ,‬ועל‬
‫שוליותה של התקופה שקדמה לו‪ ,‬המצטיירת כתקופת מעבר בלבד בדרך‬

                                                  ‫להגשמת התכלית הלאומית‪.‬‬
‫הפרקים הדומיננטיים בספר הראשון הם בדרך כלל פרקי ההתעוררות‬
‫הרוחנית בפזורה כגון הפרק ‘ישראל במדבר‘‪ ,‬התופס מקום נרחב בהרבה מפרק‬
‫בעל ערך לאומי מובהק כמו ‘שופטים‪ ,‬מלכים ונביאים‘‪ .‬אין לייחס בחירה זו‬
‫רק להשפעתם של חז"ל‪ ,‬כפי שהציע פישל לחובר‪ 25,‬היות שיחסים אלה השתנו‬
‫במהדורה המתוקנת והמורחבת‪ ,‬כל שכן בחיבורו המאוחר יותר של ביאליק‪:‬‬
‫‘ויהי היום‘‪ ,‬המבוסס על אגדות דוד ושלמה‪ .‬יש לשער שהעורכים הרחיבו את‬
‫פרק המדבר מתוך הזדהות עם תקופת ההתעוררות וההתחשלות הלאומית ולא‬
‫עם תקופת ההגשמה‪ .‬הזדהות זו ניכרת גם בבחירת הטקסטים ובעיצובם‪ ,‬והיא‬
‫מאפיינת גם יצירות אחרות של ביאליק‪ 26.‬במילים אחרות‪ ,‬עריכת האסופה‬

‫‪ 	24‬קרוכמל‪ ,‬נבוכי הזמן‪ ,‬עמ' מ‪-‬קיב‪ .‬להשפעתו של רנ"ק על ביאליק ובני דורו ראו רבידוביץ‪,‬‬
‫שיחותיי‪ ,‬עמ' ‪ ;84-82‬ענברי‪ ,‬הגותו‪ ,‬עמ' ‪ .51-49‬התייחסויות שונות של ביאליק‬
‫להיסטוריוגרפיה היהודית ראו ח"נ ביאליק‪' ,‬על השניות בישראל' [‪ ,]1922‬הנ"ל‪ ,‬דברים‬
‫שבעל פה‪ ,‬א‪ ,‬עמ‘ לט‪-‬מה; הנ"ל‪‘ ,‬לפתיחת האוניברסיטה העברית‘ [‪ ,]1925‬שם‪ ,‬עמ‘ נד;‬

                                         ‫הנ"ל‪ ,‬על הבקור באמריקה [‪ ,]1926‬שם‪ ,‬עמ‘ עה‪.‬‬
                                                               ‫‪ 2	 5‬לחובר‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.696‬‬

‫‪ 	26‬שיריו של ביאליק‪' :‬מתי מדבר'‪' ,‬על ראש הראל'‪ ,‬ו'מתי מדבר אחרונים' וההקבלה שיצר‬
‫בדבריו בין מתן תורה להתהוות התנועה הציונית מלמדים על העניין האקטואלי שגילה‬
‫בתקופת המדבר‪ .‬ראו ח"נ ביאליק‪"' ,‬ארח חיים" ציוני'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬דברים שבעל פה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' פה;‬
‫י' טהון‪ ,‬דור המדבר‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬כתבים‪ ,‬עמ' ‪ ;187-173‬זרובבל‪ ,‬המדבר; בויארין‪ ,‬יציאת מצרים‪.‬‬
‫הדגש בתפקידו של משה בהנהגת העם ב'ספר האגדה' נובע אף הוא מהעניין הרב שגילו‬
‫בו אבותיו הרוחניים של ביאליק והוגים מרכזיים בתקופתו כגון הרדר‪ ,‬צונץ‪ ,‬אחד העם‪,‬‬
‫בובר ופרויד‪ .‬ראו עוד ביאליק‪ ,‬איגרות‪ ,‬א [‪ ,]1905‬עמ' רעה; לחובר‪ ,‬ביאליק‪ ,‬עמ' ‪ ;143‬בנד‪,‬‬

                                                                            ‫תסביך משה‪.‬‬
   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208