Page 204 - זכרונות חדשים לאתר
P. 204
202פרק שמיני
משקפת שיקולים אידאולוגיים–ציוניים ,אך מדובר בציונות המוקדמת של אחד
העם ,שדחתה כידוע את שאיפותיהם המעשיות של חלק ממנהיגי חיבת ציון
ואת שאיפותיו המדיניות של הרצל.
הבחירה של העורכים לחתום את הספר הראשון בסיפורי חורבן בית שני
מהותית אף היא להבנת תפיסתם ההיסטורית .עורכי אנתולוגיות קודמות
ומקבילות השמיטו או ערכו מחדש סיפורים אלה כדי שחיבוריהם יתאימו
לילדים ולהשקפתם הלאומית הנוסטלגית .ביאליק לעומת זאת השתמש
בתודעת החורבן של בני דורו ביצירותיו הקנוניות ‘בעיר ההרגה‘ ו‘מגלת האש‘.
סמל החורבן משלים את סמל בית המקדש ומתפרש בהקשרים אלה לא רק
ככלי להתרסה כלפי דרכי ההשגחה של האל אלא גם ככלי להנעת אידאולוגיה
לאומית ,שכן אם ההיסטוריה חוזרת ,כפי שהציע רנ"ק ,הרי שה‘מסקנה‘
המתבקשת ממוראות החורבן היא נקיטת יזמה לאומית והנעת מחזור היסטורי
חדש .ואמנם מכאן מתחיל הספר השני באנתולוגיה ,העוסק ב‘מעשי חכמים‘.
גם בשחזור מעשי חכמים רבניצקי וביאליק לא חידשו היות שביוגרפיות
אגדיות כאלה מופיעות כבר באסופות מודרניות מוקדמות יותר .עם זאת הם
נהגו בחופשיות בעריכתן הפנימית של המסורות בכל פרק ,ולצד ביוגרפיות
של גיבורים בודדים הם הרכיבו ביוגרפיות של ‘משפחות‘ של חכמים .חלק
מן הביוגרפיות מבוססות על צירופים טבעיים כגון ‘חוני המעגל וזרעו‘ (אבא
חלקיה וחנן הנחבא) או ‘רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר .רבי ישמעאל
ברבי יוסי‘ .אולם לצדן הוסיפו העורכים גם צירופים מתבקשים פחות כגון ‘רבי
מאיר ,אלישע בן אבויה (אחר) וברוריה‘ או ‘רבי יהודה הנשיא ורבי חייא‘ .אפשר
אמנם לטעון כי אלה מקרים של תלמיד ומורה ,אולם עובדה היא שהעורכים
נמנעו לרוב מצירופים כאלה או שתיקנו והפרידו אותם במהדורה המורחבת
(הכוללת בחלק זה מספר כפול של פרקים) .למעשה התכוונו העורכים בהקשר
זה לא רק לצרף מסורות אלא גם לשלבן זו בזו .כך יכלו להדגיש היבטים שונים
בעימות הבין–דורי בין רבי יהודה הנשיא לר‘ חייא למשל ,וערכים חתרניים
בדמותם של מנהיגי חז"ל כר‘ מאיר 27.מחקרים בני זמננו מלמדים אמנם כי
יסודות של ביקורת עצמית מאפיינים מסורות אלה כבר אצל חז"ל 28,אולם
27דיון מפורט בדרכי עריכתו ועיצובו של הפרק הביוגרפי על ר' מאיר ,אלישע וברוריה ראו
במאמרי ,זבה–אלרן ,ספר האגדה ,עמ' .110-103
28ראו למשל קוסמן ,מסכת גברים ,עמ' ;33-27חזן–רוקם ,סיפורי השכונה ,עמ' ;85-55
ניקריטין ,תורה מבחוץ; פאוסט ,תופעת הביקורת.
