Page 211 - זכרונות חדשים לאתר
P. 211
עקרונות עריכתו של ׳ספר האגדה׳ 209
מתעצם לנוכח המתח בין הבטחתו של אלוהים לאברהם כי יזכה לזרע
ולהמשכיות לבין הדרישה להיפרד מהגר ומישמעאל בנו ולסלקם בפרק ‘זרעו
של אברהם‘ .הניסיון האחרון והקשה מכול גם באסופה מתואר בהרחבה בפרק
המוקדש לסיפור ‘עקדת יצחק‘.
אלא שהניסיונות שבהם נבחנת אמונתו של אברהם ב‘ספר האגדה‘ אינם
מחשלים את רוחו כי אם מעיקים על מצפונו ומאיימים לשבור את רוחו .השטן
בנוסח זה לא רק מעכב את העקדה ,כפי שעולה ממדרש תנחומא ,אלא ממש
מונע אותה ,עד שאברהם נכשל למעשה בניסיונו הדתי .היבטים חדשים אלה
בדמותו של אברהם מודגשים על חשבון היבטים אחרים באמצעות בחירה
סלקטיבית של מקורות וסוגות ועריכה מחדש ,אך ללא הרחבות פרשניות.
כך ביקשו העורכים לגלות פנים חדשות בטקסט הקדום בלי לפגוע כביכול
בתפקידה הייצוגי של האנתולוגיה ובסמכות שהמסורת מקנה לה.
עיצוב דמותו של אברהם ב‘ספר האגדה‘ נפתח בבחירת שמו .כבר מן ההתחלה
נקרא אברהם בנוסח זה בשמו המלא ולא כפי שהוא מכונה בתחילת דרכו
במקרא ובאסופה של לבנר ,למשל :אברם .העורכים ‘דילגו‘ על מעמד ברית
בין הבתרים ,אשר בעקבותיו הוענקו לאברהם ולשרה שמותיהם המלאים .כך
מאבדת הביוגרפיה אחיזה מסוימת במסורת התורנית ,הנושאת בהקשר זה
משמעות וחשיבות דתית מובהקת 47.על פי מסורות קצרות המצוטטות בפתיחת
הפרק למד אברהם תורה וחכמה בילדותו ללא אב וללא רב .תחת הכתוב במקור
לסיפור כי הקב"ה זימן לאברהם ‘שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות
ומלמדות אותו תורה וחכמה‘ (בראשית רבה סא ,א) כתבו ביאליק ורבניצקי
בעזרת מקור נוסף (שוחר טוב ,א) שאינו נזכר בספר‘ :ז[י]מן לו הקדוש–ברוך–
הוא שתי כליותיו כעין שני כדים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה כל
הלילה‘ 48.הם אף הוסיפו במהדורה המאוחרת‘ :ר‘ לוי אמר :מעצמו למד תורה‘.
שינוי זה עולה בקנה אחד עם החלפת התארים הגורפת באסופה — מ‘רבו‘
ל‘בעליו‘ ומ‘רבותינו‘ ל‘חכמים‘ ,ויש בו כדי ללמדנו על עצמאותו הרוחנית של
אברהם אבינו כבר מילדותו.
בהמשך הפרק ,בבואם לתאר את התוודעותו של אברהם לאלוהים ,השתמשו
העורכים במשלים בלבד .אלוהים ‘מגלה‘ את אברהם כמלך המגלה מרגלית
4 7ראו את תמיהתו של לחובר (ביאליק ,עמ' )694-693לנוכח השמטה זו והשמטות אחרות
ברוחה כגון תיאור מילתו של אברהם.
,25 ,I 4 8ד.
