Page 210 - זכרונות חדשים לאתר
P. 210
208פרק שמיני
גרסה חלקית אחרת מופיעה בספר השישי בפרק‘ :בהמות וחיות‘ 44,וכוללת
רק את נפלאות האתון .דוגמה זו עשויה ללמדנו על שאיפתם של רבניצקי
וביאליק לייצג באנתולוגיה באמצעות מגוון מסורות וחזרות מכלול רב ועשיר
של נושאים והקשרים ,אך לא פחות מכך גם להציג מבחר מגמתי של מסורות
המשרת ערכים יהודיים מודרניים כמו זיקה לעולם הטבע או עקרונות מוסר
סוציאליסטיים45.
מתחים אלה בין ייצוג לפירוש ,בין ה‘מסדר‘ ל‘מספר‘ ,משתקפים גם מעריכת
המסורות הפנימית בתוך הפרקים ומעיצובם הספרותי.
‘מאין יבוא עזרי?‘ :סיפורו של אברהם אבינו
סיפור חייו של אברהם פותח את הפרק ‘מעשי–אבות‘ בכרך הראשון של ‘ספר
האגדה‘ .חיבורן של ‘ביוגרפיות אגדיות‘ אופייני לאנתולוגיות מודרניות כחלק
מהעניין החדש בגיבורי תרבות לאומיים .לפי שמעון הלקין ‘גיבור‘ (להבדיל
מקדוש ,צדיק או חסיד) הוא ‘אדם שהוא יהודי ,אבל הספרות תוכל לחטט בנפשו
משום שהוא קודם–כול אדם‘ 46,היינו דגם להזדהות בעל מעלות וחולשות,
שעשוי להיענות לשאיפתה של ספרות התחייה לאחות את הקרע בין ‘יהדות‘
ל‘אנושיות‘ .כך מצטייר גם אברהם של רבניצקי וביאליק כאישיות היסטורית
בעלת קונפליקטים פנימיים.
סיפורו של אברהם עובר בארבעה צמתים :ילדותו ,המתוארת בפרק הנושא
את הכותרת ‘אברהם אבינו‘ ומגיעה לשיאה במעשה אברהם בחנותו של תרח.
חייו הבוגרים ,המגיעים לנקודת מפנה עם העימות הראשון עם אלוהים על
השמדת סדום ,מתוארים בפרק ‘תפלת אברהם וחטאות סדום‘ .הקונפליקט
,36 ,VI 4 4רא.
45דיון מקיף בגלגוליה של מסורת זו באסופות הלאומיות ראו במאמרי :זבה–אלרן ,התדע
בהמה .עוד דוגמאות לכפל מסורות ושכתובן ב'ספר האגדה' ראו ,4 ,IIג בהשוואה ל–,V
,202קד; ,24 ,IIIקטז בהשוואה ל– ,147 ,IIIכו; ,42 ,IIקכג בהשוואה ל–,141 ,III
תקח; ,33 ,IIצד בהשוואה ל– ,177 ,IVטז .שיקולי עריכה נוספים נידונים במאמריהם
של קרייזל ,האגדה המזוקקת ,עמ' ;48-47הלוי ,הקומפוזיציה ,עמ' ;410אדרת ,הסיפור;
אמינוף ,שמעון בן–שטח .מבקרים אלה מתייחסים לעריכת המקורות מחדש באורח
שיפוטי כשיבוש של הקשרם ה'מקורי' ושל כוונתם ה'אמתית' .כיוון שלשיטתי אין לסיפור
עם 'מקור' או כוונה מוגמרת ,ויתרה מזאת ,חיוניותו נובעת דווקא מהתחדשות הנוסח ,לא
התייחסתי כאן לביקורותיהם.
4 6הלקין ,מוסכמות ומשברים ,עמ .24
