Page 227 - זכרונות חדשים לאתר

‫התהוותו של ׳ ֶראליזם יהודי׳‪ :‬הסוגות הספרותיות ב׳ספר האגדה׳ ‪225‬‬

‫לכאורה על גיבוריה‪ 17.‬התנועה המתמדת בין מישורי הקיום של העלילה — בין‬
‫הדגם המופשט לגילום המוחשי שלו — מחלישה את התמצאותו של הקורא‬
‫במרחב ובזמן הסיפוריים‪ ,‬אולם לדברי ביאליק היא נועדה ‘לקרב רחוקים‘‪,‬‬
‫להאיר את הרעיונות הנסתרים בסיפור ולמצות את ‘גופי המוסר‘ שאפשר ללמוד‬
‫ממנו כגון מקורה וגילומיה של כריזמה‪ ,‬משמעותה של האחריות ההדדית השורה‬

‫בין מנהיג לשולחו‪ ,‬או משמעותה של חוויית ההשגחה האישית‪18.‬‬
‫פרקים אחרים באסופה המתאפיינים בריבוי משלים הם פרקי הבריאה‪,‬‬
‫יציאת מצרים ומתן תורה‪ .‬כולם מבוססים על נסים ובד בבד הם ציוני דרך‬
‫מהותיים בהיסטוריה היהודית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬למרות התשתית הדתית חשוב‬
‫היה לרבניצקי ולביאליק להתעכב עליהם‪‘ .‬מומנט זה של יציאת מצרים היה‬
‫נקודת–הפוך כבירה‪ ,‬שעה של זעזועים היסטוריים גדולים‪ ,‬גאולה של עם!‘‪ ,‬כתב‬
‫ביאליק על ערכו הסימבולי של הסיפור המכונן‪‘ ,‬באותה שעה נתגלה רעיון חדש‬
‫אמיץ מאד‪ ,‬שהתפרץ לתוך ההיסטוריה העברית‪ ,‬ורעיון זה בקש לו כלים‪ ,‬דרש‬
‫התגלמות לעצמו‘‪ 19.‬בעיניו אחת הדרכים היעילות לבודד ולרומם את הרעיון‬
‫הלאומי או את העיקרון המוסרי הגלומים בסיפור ולהעניק לו ערך היסטורי‬
‫הייתה בתיווך המשל‪ ,‬המתמקד באפשרי ולא בקונקרטי (בכלי לכאורה ולא‬
‫בתוכן)‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תמונת הבריאה מוצגת כמלאכת מחשבת שאי–אפשר לשחזר‬
‫את התהוותה אך אפשר להתוודע לעקרונותיה (אלוהים הוא הנמשל של אורג‪,‬‬
‫בנאי‪ ,‬נגר‪ ,‬צייר‪ ,‬אמן ולבסוף גם של מלך)‪ .‬הפרק‪‘ :‬אדם‘ נפתח בחמש מסורות‬
‫המתארות את התדיינות אלוהים עם המלאכים טרם בריאתו של אדם‪ .‬אחריהן‬
‫שיבצו העורכים משל ושני מדרשים המסבירים את ההיגיון המוסרי שבבריאתו‬
‫יחידי‪ ,‬וחתמו בשלושה מדרשים נוספים המגלמים את ההיגיון שבזמן בריאתו‪.‬‬
‫משמע‪ ,‬את מקומה של עלילת הבריאה תופסת ‘חכמת הבריאה‘ כיוון שתחת‬
‫האגדה ההיסטורית ערכו המסדרים משלים ומדרשים שריבוי הקריאות שהם‬
‫מאפשרים קודם בהקשר זה לנרטיב שהם מגוללים‪ .‬בחירת הסוגות והסיפורים‬
‫מקנה לפרקים אלה אופי אנתולוגי כיוון שמשובצות בהם מסורות מקבילות ולא‬

‫עוקבות והם מתפתחים בדרך כלל במישור הרעיוני‪ ,‬לא הכרונולוגי‪.‬‬

‫‪ 17‬השוו לסיפור המקביל אצל גינצבורג‪ ,‬אגדות‪ ,‬עמ' ‪.)‘A Day of Miracles’( 280-276‬‬
‫‪ 18‬בהערותיו של ביאליק על כתב היד של האסופה (שנועדו כנראה לרבניצקי) הוא הוסיף‬
‫כי הסיפור על הלבנה במסגרת סיפורי הבריאה (‪ ,11-10 ,I‬כא) אינו ממצה את הרעיון‬
‫המוסרי הטמון בו‪ .‬לכן 'יש להביא את הסיפא‪ ,‬שהרבה גופי–מוסר תלויים בה'‪ .‬ואמנם‬
‫במהדורה המורחבת נוספו שני סעיפים לסיפור זה והראשון שבהם מדגיש באמצעות משל‬

‫את חשיבותה של הצניעות שבה נהגה הלבנה ואת שכרה על כך‪.‬‬
‫‪ 1 9‬ח"נ ביאליק‪' ,‬תחית התרבות בארץ ישראל' [‪ ,]1930‬הנ"ל‪ ,‬דברים שבעל פה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' קסג‪.‬‬