Page 228 - זכרונות חדשים לאתר
P. 228
226פרק תשיעי
כדי לעמוד על משמעותו של חידוש זה יש להעריכו גם בהקשרו ההיסטורי.
כפי שראינו המשל זכה לעדנה כבר באסופה המשכילית של יצחק מרגליות:
‘ספורי ישורן‘ ( ,)1877ואולי עוד קודם לכן .המשל סייע למשכיל ,כפי שהוא
סייע לפרשן בימי הביניים ,לגשר על יסודות על–טבעיים בעלילה ויתרה מזאת,
להכפיף את המיתוס לצרכים אידאולוגיים חדשים 20.אולם בהקשרו המודרני
איבד המשל את כוחו הייצוגי ושימושיו כסמל רּבּו משימושיו כאלגוריה .לדברי
ביאנקה תיסן ההבדל בין אלגוריה לסמל בהקשר זה הוא שהאלגוריה מייצגת
אמת ידועה וקונקרטית בעוד הסמל מייצג את עצמו ואת מה שאי–אפשר לבטא
ישירות בדרך אחרת .היינו הסמל הוא מסמן שאין לו מסומן יחיד וקבוע21.
ריבוי פניו של הסמל והיענותו לפרשנויות שונות ִאפשר גם ליוצרים
העבריים באותה עת ,וביאליק בכללם ,להפעיל בתיווכו משמעויות המזוהות
בדרך כלל עם רובדי מציאות נפרדים ואף מתחרים (אישיים ולאומיים,
היסטוריים ואקטואליים) 22.ברוח דברים אלה כינה פיכמן את האידאל הספרותי
שהנחה ואפיין את יצירתו של ביאליק בכל השנים בהשפעת הסימבוליזם
האירופי ‘ראליזם יהודי‘ .לדברי פיכמן יסודו של סגנון זה ,המושתת בעיקרו
על עקרונות הראליזם ,במאבק על עדיפותו של הסמל ,והסמל היהודי בפרט,
על האלגוריה 23.הסמל עשוי לייצג נמשלים רבים בעוד האלגוריה מצביעה על
משמעות אחת קבועה .לפיכך תפיסתו של הסמל היא לא רק סובייקטיבית אלא
גם משתנה תדיר ועשויה לקיים ריבוי של משמעויות בו–זמנית24.
2 0אברמס ,המראה והמנורה ,עמ' ;292-286הנ"ל ,על–טבעיות ,עמ' ;70-65 ,13גיי ,הנאורות,
א ,עמ' ;243-240וילנר ,רומנטיציזם; סטיוארט ,פשעים ,ובספר זה' :מכתמים וספורים
שונים' ,לעיל ,עמ' .90להבדיל מרבניצקי וביאליק ,מרגליות העדיף משלים בין–לאומיים,
עשירים ועצמאיים מבחינה ספרותית ולא פרבולות התלויות בהקשרים פרשניים.
‘For the romantics, myth does not say something else (allegory), it says what it 2 1
’”( says (symbol) and what cannot be said in any other way: it is “tautegoricalתיסן,
מיתוסים רומנטיים ,עמ' .)9בנבג'י מזהה מודעות כזאת לאי–ההתאמה בין האלגוריה
לנמשל שלה כבר באלגוריה המשכילית של אד"ם הכהן ומציע להתוודע באמצעותה
לאופייה החידתי המורכב של היצירה המשכילית העברית (בנבג'י ,ניסיון לרהביליטציה).
2 2בר–יוסף ,מגעים ,עמ' ;41-40הנ"ל ,סימבוליזם.
23פיכמן ,שירת ביאליק ,עמ' רז-ריב .על טבעה הדינמי של הלשון ועל תפקידיה החדשים
במחשבת ביאליק ראו גם ענברי ,הגותו ,עמ' ;224-208 ,184-180צמיר ,בין תהום .זיקתו
של ביאליק לרומנטיקה ולסימבוליזם נידונה גם אצל טרטנר ,מכל העמים ,עמ' .194-174
24ראו בהקשר זה את הקרבה הרעיונית בין המחשבה של ביאליק למחשבתו של ניטשה
('על אמת ושקר') אצל ידין ,רשת של תוהו ,ובינה לבין תורת הלשון של פריץ מאוטנר
( )Mauthnerבאותה עת ( ,)1901/2שעל פיה הלשון חוצצת כמטפורה בין עולם המחשבות
לעולם המעשה ולכן אינה יכולה לספק לנו ידיעות על העולם כי אם דימויים בלבד (ברדק,
