Page 230 - זכרונות חדשים לאתר
P. 230

‫‪ 228‬פרק תשיעי‬

‫יותר ומחייב‪‘ 27.‬גדולה אגדה שמביאה לידי הלכה‪ ,‬וכל אגדה שאין עמה הלכה‪,‬‬
‫אוננית היא‪ ,‬וסופה היא עצמה בטלה‪ ,‬וגם מבטלת כח המעשה של בעליה‘‪28.‬‬
‫העורכים הצהירו בהקדמה כי בכוונתם לשלב באסופה ‘גם הרבה מן האגדה‬
‫ההלכית‘‪ ,‬המתארת את חייהם הממשיים של ישראל ‘על מנהגיהם ודרכיהם‬
‫בחול ובקודש‘‪ .‬האגדה ההלכית היא סוגה כוללת המייצגת בספר מדרשי הלכה‪,‬‬
‫סיפורי חכמה ופתגמים‪ .‬אלה שובצו בהקשרים כמו הלכתיים כגון ‘גידול‬
‫יתומים‘‪‘ ,‬בקור חולים‘‪ ,‬ולהבדיל‪‘ ,‬מקח שוחד ומשוא פנים‘ או ‘בתי דינים וסדר‬
‫הדין‘‪ ,‬המקבילים בחלקם לפרקיו של ספר ההלכה הקנוני ‘שולחן ערוך‘‪ .‬לא‬
‫נמצא כותרות דומות באסופות מקבילות כשם שלא נמצא סוגות דומות‪ .‬הפעם‬
‫לא מכיוון שהעורכים ביקשו למצות את הרעיונות המגולמים בסיפורים אלא‬
‫משום שביקשו למצות את השפעתם המעשית‪ ,‬היינו את תרומתם לעיצוב דפוסי‬

                                                          ‫התנהגות משותפים‪.‬‬
‫הקרבה הספרותית והרעיונית בין ‘ספר האגדה‘ לספרי הלכה שהנחו אותו‬
‫והשימוש באותם טקסטים חז"ליים בזה וגם באלה הם הבסיס להשוואה בין‬
‫החיבורים‪ .‬השוואה כזאת אמנם לא תלמד דבר על מידת הייצוגיות של ‘ספר‬
‫האגדה‘‪ ,‬שכן ‘שולחן ערוך‘ לא היה למקור ספרותי עבור ביאליק ורבניצקי‪ ,‬אבל‬
‫היא בהחלט עשויה לשפוך אור חדש על מקורות השראתו של הספר והישגיו‬

                                                       ‫הספרותיים הייחודיים‪.‬‬
‫ההשוואה כאן מוקדשת לפרק‪‘ :‬שבת‘ שב‘ספר האגדה‘‪ ,‬זאת מכיוון שעיצוב‬
‫השבת היה לאתגר תרבותי מרכזי עבור ביאליק ופרק זה תופס נפח גדול גם‬
‫באסופה‪‘ :‬ואמנם השבת היא אבן השתיה של כל היהדות‪ ,‬ולא לחנם היא נקראת‬
‫‘אות ברית‘ בין אלהים ובין בני ישראל; בשבת מקופלים כמה רעיונות לאומיים‬
‫וסוציאליים‪ ,‬ואם ב"עשרת הדברות" מקופלת כל התורה הרי בשבת אולי גלומות‬

                                              ‫ומקופלות כל עשרת הדברות‘‪29.‬‬

‫‪ 	27‬בהתבסס על מחקרו של זאב גריס 'הנהגה' פירושה כאן מנהג או נורמה‪ ,‬שתכליתם (בדומה‬
‫להלכה) להסדיר את אורחות החיים היהודיים‪ .‬להבדיל מההלכה הנהגות הן הכוונות‬
‫גמישות ופתוחות יחסית‪ ,‬המבקשות להיענות לאתגרי הזמן (גריס‪ ,‬ספרות ההנהגות‪,‬‬

                                                                             ‫עמ' ‪.)40-1‬‬
                           ‫‪ 2	 8‬ח"נ ביאליק‪' ,‬הלכה ואגדה' [‪ ,]1917‬הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ' רכא‪.‬‬
‫‪ 2	 9‬ח"נ ביאליק‪' ,‬על "אהל שם" ו"ענג שבת"' [‪ ,]1928‬הנ"ל‪ ,‬דברים שבעל פה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' קס‪-‬‬
‫קסב‪ ,‬ובמקום אחר‪' :‬השבת ולא התרבות של תפוחי–זהב או תפוחי–אדמה היא ששמרה‬
‫על קיום עמנו בכל ימי נדודיו‪ .‬ועתה‪ ,‬בשובנו לארץ–אבות‪ ,‬הנשליכנה אחרי גונו ככלי אין‬
‫חפץ בו? [‪ ]...‬בלי שבת אין ישראל‪ ,‬אין ארץ–ישראל ואין תרבות ישראל‪ .‬השבת היא היא‬
‫התרבות' (הנ"ל‪ ,‬איגרות‪ ,‬ה [‪ ,]1933‬עמ' רכח‪-‬רכט)‪ .‬יש להניח‪ ,‬שהדברים הושפעו ממאמרו‬
‫של אחד העם‪' :‬שבת וציוניות' [‪ ,]1898‬הנ"ל‪ ,‬כל כתבי‪ ,‬עמ' רפו‪-‬רפז; ראו גם זיפרשטיין‪,‬‬
   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235